אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 13839-05-14 מדינת ישראל נ' אבו שקאר(עציר)

ת"פ 13839-05-14 מדינת ישראל נ' אבו שקאר(עציר)

תאריך פרסום : 01/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
13839-05-14
18/06/2015
בפני השופט:
דניאל פיש

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה -פלילי
עו"ד ראמי סלאמה
נאשם:
חדר אבו שקאר
עו"ד ענאן נאסר
גזר דין
 

 

 

רקע

 

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) ו-(3) לחוק. על פי האמור בכתב האישום, באישום הראשון נטען כי ביום 28.4.14 כאשר הבחין הנאשם ברכב מסוג שברולט הנהוג בידי המתלונן (הראשון), הוא נטל לידיו בלוק אבן, התפרץ לרחוב והשליך את הבלוק לעבר הרכב בעת שחלף לידו, ממרחק של 3 מ', בכוונה לפגוע ברכב ובנוסעים ולסכן את בטיחותם. באישום השני נטען כי ביום 1.5.14 כאשר הבחין הנאשם במתלונן (השני), שהמתין לקבל הזמנה בפיצריה, הוא השליך אבן לכיוון ראשו בכוונה לגרום לו לנכות או לחבלה חמורה. למתלונן השני נגרמה המטומה בראש.

 

טיעוני המאשימה לעניין העונש

 

2.המדינה הזכירה שלנאשם הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, גניבת רכב, הפקרה ופגיעה ונהיגה פוחזת של רכב והוא ריצה בעבר עונש מאסר בפועל. במקרה הנוכחי נטען שמדובר באירועים חמורים במיוחד כאשר באירוע הראשון נופצה השמשה הקדמית של רכב נוסע לאחר שהאבן הושלכה לעברו במכוון על ידי הנאשם. נטען שעלולה היתה להגרם תאונה קשה. באישום השני נטען שהוטחה אבן גדולה וכבדה לעבר ראשו של המתלונן, אשר עלולה היתה לגרום לחבלה חמורה ואף למוות. נטען שהמעשים הוכיחו שהנאשם חסר רסן ונטול גבולות ומהווה סכנה ממשית לציבור. נקבע שבהכרעת הדין הוזכר שאמנם נגרמה פגיעה קלה יחסית למתלונן אך היה מדובר בעניין של מזל בלבד.

 

3.הוזכר שמדובר בעבירות שלצידן עונש מאסר מירבי של 20 שנות מאסר והוזכר שהפסיקה מתייחסת בחומרה לעבירות אלימות ומדגישה את הצורך לעקור אותן מן השורש. אוזכרה גם פסיקה בנוגע לפוטנציאל הסיכון הגבוה הגלום ביידוי אבנים ובנוסף אוזכרה פסיקה בנוגע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה באמצעות השלכת אבנים אשר בה הודגש הסיכון הגבוה במעשה.

 

4.נטען שהתסקיר העלה שהנאשם אינו מקבל אחריות או מכיר בחומרת מעשיו וכי הוא אינו מסוגל לווסת או לשלוט בדחפיו והוזכר שהתסקיר המליץ על ענישה הרתעתית קונקרטית על ידי הטלת מאסר בפועל. נטען שבמקרה דנן יש לקבוע מתחם ענישה לגבי כל אירוע בנפרד ונטען שבגין סוג העבירות האמור השיקולים המרכזיים הינם הגמול, ההרתעה וההגנה על הציבור. כמו כן, נטען שכאמור בסעיף 40ה לחוק קיים חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות ומסיבה זו נדרשת החמרה בעונשו והרחקתו מן הציבור לתקופה משמעותית. נטען שכמעט כל הקריטריונים המנויים בסעיף 40ט לחוק מצדדים בענישה מחמירה.

 

5.המדינה איזכרה פסיקה בה הוטלו עונשים שבגין העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הוטלו עונשים שבין 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל ובגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה הוטלו עונשים שבין 42 חודשי מאסר בפועל עד 54 חודשי מאסר בפועל. כמו כן ביקשה המדינה שיוטל מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננים.

 

טיעוני הנאשם לעניין העונש

 

6.הסניגור טען שהוא התקשה לנהל את התיק לאור חוסר שיתוף הפעולה המוחלט מצד הנאשם וטען שעל אף שהנאשם לא הודה, הוא התרשם כי מדובר בנאשם הסובל מבעיית אישיות חמורה וציין כי הכרעת הדין קבעה במפורש כי העבירות בוצעו על ידו כתוצאה ממצבו הנפשי. נטען שאמנם בסופו של דבר נקבע כי במישור המשפטי הנאשם כשיר לעמוד לדין אך אין להתעלם מן העובדה כי מדובר באדם הסובל מבעיה נפשית התנהגותית, והפרעת אישיות אשר הביאו לביצוע העבירות. נטען שעל פי סעיף 40ט(9) לחוק, בקביעת מתחם הענישה ההולם יתחשב בית המשפט, בין היתר, בקרבה לסייג האחריות הפלילית. נטען עוד שהנאשם הוא בגיר צעיר כאשר היה כבן 20 בעת ביצוע העבירות. נטען שעברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד ברמה שטענה המדינה. הסניגור הפנה לתסקיר שירות המבחן בתמיכה לעמדתו בנוגע למצבו הנפשי הבעייתי של הנאשם. נטען שהנאשם זקוק לשיקום וטיפול. הסניגור הודה שמדובר בעבירות חמורות אך טען כי בסופו של דבר לא נגרמו נזקים קשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ