אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 13656-08-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' עויס

ת"פ 13656-08-14 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' עויס

תאריך פרסום : 12/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
13656-08-14
20/07/2015
בפני השופט:
ד"ר עמי קובו סגן הנשיאה

- נגד -
מאשימה:
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
עו"ד אורית מנצ'יקובסקי
נאשמת:
ק.ע.
עו"ד מרים בריינין
גזר דין
 

רקע

  1. הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת פציעת בן זוג, לפי סעיף 334 ו- 335(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

  2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתאריך 3.3.14 תקפה הנאשמת את בן זוגה בכך שזרקה לעברו מגב. כתוצאה מכך נגרם למתלונן חתך מדמם באורך 13 ס"מ והוא נזקק לטיפול בבית חולים לשם סגירת החתך באמצעות סיכות.

  3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמת הודתה והורשעה בכתב האישום המתוקן ונשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן.

    תסקיר שירות המבחן

  4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 27.5.15, הנאשם כבת 29, פרודה מהמתלונן ואם לשני ילדים בני שנתיים וארבע. הנאשמת אינה עובדת ומתגוררת עם שני ילדיה בבית חמותה. הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות בפנימייה ביפו. בהתייחסה למערכת היחסים הזוגית מסרה כי הכירה את המתלונן בתחילת שנות ה- 20 לחייה, כשהוא מבוגר ממנה ב- 15 שנים. שנה מאוחר יותר נישאו ובעקבות אי יציבות כלכלית התגוררו מספר שנים בבית חמותה. הנאשמת מתארת מערכת יחסים המאופיינת בריחוק נפשי, קנאה מצידו של המתלונן ניסיון להצר את התנהלותה וחוסר אמון. לצד אלו קיימת תלות כלכלית מצידה בו ובמשפחתו. לאורך השנים סבלה מתחושת בדידות והתמודדות עם גידול ילדיה לבדה נוכח תפקודו הלקוי של המתלונן כאב לילדיה. בשנה האחרונה הם מתגוררים בנפרד ונמצאים בהליך גירושין. ברצונם של שני הצדדים לסיים את הקשר. שירות המבחן התרשם כי מערכת היחסים ביניהם מאופיינת בקשיי תקשורת, קושי בוויסות רגשות וכעסים, קושי בנפרדות, תלות במשפחת מוצאו ובקונפליקטים זוגיים ומשפחתיים. בהתייחס לעבירה הנוכחית תיארה הנאשמת ויכוח ביניהם כשברקע חוויית תסכול מהעובדה כי היא נושאת לבדה בעול ניהול הבית והטיפול בילדים. בעת הוויכוח חשה תסכול, כעס וחוסר אונים שהועצמו לכדי תחושת חוסר שליטה. מתארת כי לא התכוונה לפגוע במתלונן. הנאשמת מתקשה לבטא חרטה על התנהגותה ולגלות אמפטיה כלפי המתלונן והיא מרוכזת בתחושת הפגיעה הנפשית וחוסר האונים של עצמה, אולם היא מבינה בדיעבד את חומרת מעשיה. בשיחה עם המתלונן, תיאר את הקשר הזוגי ביניהם באופן דומה. מסר כי מעוניין לסיים עימה את הקשר. שירות המבחן התרשם כי על אף רצונה של הנאשמת לסיים את הקשר היא מגלה קושי להתנהל באופן עצמאי ומסודר מול המתלונן ומשפחתו, מצב המעמיד אותה בסיכון להישנות אי שליטה בכעסיה. הנאשמת הביעה מוטיבציה ורצון לשנות ולבחון את התנהגותה האלימה ולקחת חלק בטיפול ייעודי. לאור האמור התרשם שירות המבחן כי הנאשמת זקוקה למסגרת טיפולית שתסייע לה להתמודד עם הקשיים המתוארים וכן תוכל לרכוש מיומנות לוויסות כעסיה. על כן המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן לשנה.

    טיעוני הצדדים

  5. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ומיכל בן דוד, הנאשמת ילידת 1985, לחובתה הרשעה אחת משנת 2009 בגין תקיפת שוטר. הנאשמת תקפה את המתלונן וגרמה לו לחתך מדמם באורך 13 ס"מ. הערך שנפגע הינו הגנה על שלומו של אדם. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשמת אינה מביעה חרטה ואינה נוטלת אחריות. ילידיהם של בני הזוג היו חשופים לאלימות. על כן עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת עונש של מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי וכן צו מבחן.

  6. לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד מרים בריינין, הנאשמת בת 29, אם לשני ילדים קטנים, היתה נשואה למתלונן שמבוגר ממנה ב- 15 שנים. היום הם פרודים ובהליכי גירושין. מרגע שנישאו נסמכה הנאשמת על שולחנם של בעלה ומשפחתו, בשל אי יציבות כלכלית עברו להתגורר בבית חמותה. העבירה בוצעה על רקע מערכת יחסים זוגית בעייתית. שירות המבחן התרשם ממערכת זוגית שהתאפיינה בחוסר אמון ובתלות כלכלית של הנאשמת במתלונן ובמשפחתו. הנאשמת חשה תסכול עמוק ממצבה, דבר אשר הוביל אותה לביצוע העבירה. אמנם היא מתקשה לגלות אמפטיה כלפי המתלונן אולם מנגד הוא טרם חתם על מסמכי הגירושין ועל כן היא אינה יכולה לעבור למקום מגורים אחר. מתחם העונש במקרה זה יכול להיות גם בענישה צופה פני עתיד. שליחת הנאשמת למאסר, גם בעבודות שירות, יפגע קשות בילדיה הקטנים. הנאשמת נטלה אחריות כבר במשטרה ושיתפה פעולה עם שירות המבחן. על כן עתרה ב"כ הנאשמת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשמת צו מבחן.

    דיון

  7. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון יקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבותיה; בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם - שיקום או הגנה על הציבור; בשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ