אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 13360-07-15 מדינת ישראל נ' אברהם

ת"פ 13360-07-15 מדינת ישראל נ' אברהם

תאריך פרסום : 18/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נתניה
13360-07-15
13/12/2016
בפני השופט:
עמית פרייז

- נגד -
מבקש/נאשם:
ישראל אברהם
עו"ד ענת קירשנברג
משיבה/מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד ענת קירשנברג
החלטה

 

לפני בקשה לביטול כתב אישום מחמת "הגנה מן הצדק" ולאור דוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים.

 

ביום 7/7/15 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת שוטר ועבירה של התנגדות למעצר בכוח.

 

על פי עובדות כתב האישום, השוטרים רס"ר נאטור כאיס ( להלן: "נאטור") ורס"ר דוד זלוף סיירו בניידת משטרתית מסווה. במהלך הסיור הם הבחינו בנאשם אשר התנהגותו עוררה את חשדם. השוטרים עקבו אחרי הנאשם ברכבם. משהבחין הנאשם בשוטרים הוא הוציא שקית מכיס מכנסיו ובה חומר הנחזה כסם מסוכן, קרע אותה ופיזר את תוכנה. השוטר נאטור רץ לעבר הנאשם תוך כדי שהוא מזדהה בפניו כשוטר ומודיע לו על מעצרו. בהגיעו לנאשם ניסה נאטור לאחוז בידיו אך הנאשם התנגד בכוח למעצרו, נגח בפניו של נאטור והמשיך להתעמת עמו. רק עם הגעת השוטר דוד זלוף הצליחו השוטרים להשתלט על הנאשם ולעצור אותו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לשוטר נאטור שריטות ודימומים בפניו ובפיו.

 

כעולה מהבקשה, בדיון בהליך מעצר הימים (מ"י 31786-09-14), אשר התקיים ביום 12/9/14, מסר הנאשם כי השוטרים נקטו כלפיו באלימות. למרות זאת, כך נטען, טרם הגשת כתב האישום, התקבל אישור השפיטה ממח"ש (מיום 30/11/14) בו נכתב כי תיקו של הנאשם נגנז ללא טיפול נוסף בשל זניחת התלונה וכי אין בתיק חומר נוסף מלבד החומר המשטרתי הקיים גם בידי המאשימה.

 

ממכתב ממח"ש מיום 20/11/16, שצורף לתגובת המאשימה לבקשה, עולה כי אכן הנאשם הלין לראשונה על שימוש בכוח מצד השוטרים בדיון המעצר כאמור בבקשה, וכי לא ברור האם פרוטוקול הדיון התקבל במח"ש, והאם נשלח לנאשם זימון לסור למח"ש לצורך מסירת תלונתו. עוד נכתב כי למרות שמח"ש לא נדרשה לתלונת הנאשם עד עתה, לאחר בחינת חומר הראיות נמצא כי השימוש בכוח אשר הופנה כלפי הנאשם היה מוצדק בנסיבות העניין.

 

לטענת הנאשם בבקשה, על אף שהחומר המשטרתי הועבר למח"ש, הוא לא קיבל הודעת זימון ממח"ש ולפיכך לא נבדקה גרסתו, וכן לא נגבתה גרסת השוטרים ולא נעשתה כל פעולת חקירה בתיק מח"ש. לאור האמור טוען הנאשם כי המאשימה העדיפה את גרסת השוטרים על פני גרסתו מבלי שהאחרונה נמסרה ונבדקה. הנאשם טוען כי נפל פגם באישור מח"ש להגשת כתב האישום, וכי הפגם פוגע פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ובזכותו להליך הוגן, ולפיכך הוא עותר לריפוי הפגם באמצעות ביטול כתב האישום.

 

הנוהל לקבלת אישור שפיטה ממח"ש בטרם הגשת כתב אישום אינו קבוע בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה, אלא בהנחיה 2.18 להנחיות פרקליט המדינה. בסעיף 4.3 להנחיה נקבע כי: "התובע ישהה את קבלת ההחלטה בתלונה המקבילה נגד האזרח עד אשר תתקבל החלטה במח"ש ביחס לטענות שהועלו נגד השוטר". תכלית ההנחיה מוגדרת בסעיף 2: "תכלית ההנחיה לאפשר תיאום בין רשויות האכיפה ולמנוע מצב שבו ביחס לאותו אירוע יתנהלו שני הליכים מקבילים ברשויות אכיפה שונות מצב שעלול להסתיים בדיבור של –הרשות בשני קולות, ובהמשך אף עלול להביא להחלטות שיפוטיות סותרות ולתקלות."

 

בע"פ (מחוזי ת"א) 59750-12-15 מדינת ישראל נ' אלקובי (ניתן ביום 9/3/16) נקבע כי ההנחיה היא נוהל פנימי המסדיר את עבודתה של הפרקליטות מול מח"ש, וכי גם הפרה בוטה של נוהל זה לא בהכרח תקים לאזרח המתלונן "הגנה מן בצדק". בפסק דין זה, העוסק במקרה בו הנסיבות דומות למקרה דנן, התקבל ערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום אשר ביטל כתב האישום מחמת "הגנה מן הצדק". בע"פ (מחוזי חיפה) 10726-01-11 מדינת ישראל נ' קנדרו (ניתן ביום 24/3/11), העוסק גם בנסיבות דומות לעניינו נקבע כי יצירת זיקה מידית בין קיום הליך פלילי עשויה ליצור בעיות אשר מן הראוי למנוע אותן. בית המשפט קבע כי: "ביטול כתב אישום עקב אי ביצוע פעולת חקירה במח"ש אינו הסעד הנכון ויכול גם לגרום לתמריץ שלילי להגשת תלונות סרק על ידי שוטרים, באופן שבו תוצף מח"ש בתלונות וכתוצאה מאי חקירה ראויה יטענו טענות שעניינן הגנה מן הצדק".

 

יש לציין כי גם בפסקי דין בהם הפרת ההנחיה הוכרה כפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, הרי שהאמצעי לריפוי הפגם לא היה האמצעי החריג של ביטול כתב האישום, אלא אמצעי מתון יותר כגון השהיית ההליך הפלילי עד לבדיקת התלונה ע"י מח"ש (ראה למשל ת"פ (רמ') 30469-02-16 פרקליטות מחוז מרכז נ' אדנה).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ