אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 12094-11-11 מדינת ישראל נ' בנימין קוגלסקי

ת"פ 12094-11-11 מדינת ישראל נ' בנימין קוגלסקי

תאריך פרסום : 17/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
12094-11-11
06/09/2015
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
הנאשם:
בנימין קוגלסקי
עו"ד א' הרמן
הכרעת-דין

 

מבוא

1.בכתב-האישום הואשם הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בקטין – לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין או החוק), בנסיבות המנויות בסעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק; בכך שבאירוע שהתרחש בחודש יוני 2010, נגע הנאשם בבטנו של הקטין א', יליד 1999, פתח חלקית את רוכסן מכנסיו של א' תוך שהשמיע באוזניו הערות בעלות אופי מיני, ואף חשף את איבר מינו שלו לפני א' וביקש ממנו שיסתכל עליו.

 

2.כתב-האישום הוגש ביום 7.11.11, אולם הנאשם לא התייצב לדיונים שנקבעו לצורך הקראת כתב-האישום, בין-היתר הואיל וחלק מההזמנות נשלחו לכתובת מגורים לא עדכנית; ובהמשך – הנאשם לא אותר אף במען המגורים המעודכן המופיע במרשם האוכלוסין. על-יסוד האמור, הוריתי ביום 28.3.12, לבקשת המאשימה, על התליית ההליכים. הנאשם אותר על-ידי משטרת ישראל ביום 16.8.12, והתביעה ביקשה לחדש את ההליכים נגדו. הלה התייצב בבית-המשפט במועד הדיון שנקבע לו ביום 23.8.12, אך מחמת טעות המזכירות, שבעטייה לא נרשם הדיון ביומן בית-המשפט – נמסר לנאשם שהדיון בוטל, והוא עזב את המקום. בהמשך, לא הופיע הנאשם לשני דיונים נוספים שנקבעו, אף שלאחרון מביניהם הוריתי על הזמנתו באמצעות המשטרה; וביום 28.10.12 הוריתי – לבקשת המאשימה – על התליית ההליכים בשנית. ביום 13.3.14 אותר הנאשם שוב על-ידי המשטרה, אולם לא התייצב לשני דיונים שנקבעו לצורך חידוש ההליכים, ועל-כן ניתן ביום 14.7.14 צו הבאה להבטחת התייצבותו למשפט. ההליכים חודשו משהגיע הנאשם לדיון ביום 2.9.14, באמצעות צו ההבאה. בנסיבות האמורות, הראיות בתיק החלו להישמע ביום 12.2.15 – בחלוף למעלה משלוש שנים מאז הגשת כתב-האישום, ולאחר כארבע שנים וחצי מעת קרות האירוע נושא כתב-האישום.

 

האישום ויריעת המחלוקת

3.על-פי כתב-האישום, בתקופה הרלבנטית לאירוע נושא האישום, שכר הנאשם חדר בדירתו של אביו של א' (להלן – הדירה); עת ש-א', יליד 18.12.1999, היה כבן 10. במהלך חודש יוני 2010, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, שהה א' בדירה, ושיחק במחשב בחדרו של אביו. הנאשם ניגש לחדר, החל לדבר עם א', ובכלל זה אמר ל-א' שהוא חמוד וצבט אותו בלחיו. בהמשך, על-פי כתב-האישום, נגע הנאשם בבטנו של א' מתחת לחולצה, וליטפו; ו-א' ביקש מהנאשם שיפסיק, אך הנאשם המשיך במעשיו, ואף אמר ל-א' שזה נעים לו – לנאשם. כאמור בכתב-האישום, הנאשם פתח חלקית את רוכסן מכנסיו של א', אשר ביקש מהנאשם שיחדל ממעשיו, ואף נאלץ להישען לפנים על-מנת שהנאשם לא יפתח את רוכסן מכנסיו (של א') עד הסוף. על-פי הנטען, הנאשם שאל את א' אם הוא אוהב שנוגעים לו באיבר מינו, ו-א' השיב בשלילה; ולאחר מכן שאל הנאשם את א' אם הוא רוצה שאיבר מינו "ישפריץ", וגם לכך השיב א' בשלילה. כמתואר בכתב-האישום, הנאשם הוציא את איבר מינו ממכנסיו, נגע בו בנוכחותו של א', וביקש מ-א' להסתכל על איבר המין שלו – של הנאשם, שהגדיר אותו כ"גדול"; ו-א' הסתכל על איבר מינו של הנאשם למשך מספר שניות וחזר לשחק במחשב. הנאשם חדל ממעשיו, רכס את מכנסיו ושאל את א' האם יוכל לשחק במחשב.

 

4.בתשובתו לאישום, אישר הנאשם כי שכר חדר בדירה כמצוין בכתב-האישום, אך ציין כי אינו זוכר מתי א' נכח בדירה ושיחק במחשב או שניהל שיחה עם א'; וכפר ביתר עובדות כתב-האישום.

 

מטעם המאשימה העידו המתלונן א', אחיו י' ואִמם של השניים. מטעם ההגנה, נשמעה עדותו של הנאשם.

 

ראיות התביעה

עדותו של המתלונן א'

5.מטעם המאשימה העיד תחילה הקטין א', אשר היה כבן 15 בעת מסירת העדות. הוא סיפר, כי הוריו גרושים, כי אביו מתגורר בדירה נפרדת, וכי הכיר את הנאשם כשותף של אביו לדירה. על-פי עדותו של א', באחד מביקוריו בדירה, כאשר ישב מול המחשב של אביו ושיחק בו, התקרב אליו הנאשם מאחור, קרא לו "חמוד" – כפי שקוראים לו כולם, וכפי שנהג הנאשם לכנותו בעבר, וצבט את לחיו. אז, לפי העדות, כרע הנאשם ליד א', נגע בבטנו של א' מתחת לחולצתו; וכש-א' התנגד, אמר לו הנאשם "זה נעים לי", וניסה לפתוח את רוכסן מכנסיו של א'. בחקירה הנגדית נשאל א' על-ידי הסניגור, מדוע ציין לפני חוקרת הילדים שהנאשם ניסה לפתוח כפתורים במכנסיו, השיב א', כי התכוון "לדברים הקטנים האלה שמורידים", קרי – הזיזים שברוכסן, אך לא ידע איך לכנותם, ולכן אמר "כפתורים". לשאלת התובעת, מה עשה כאשר ניסה הנאשם לפתוח את רוכסן מכנסיו, השיב א' – "אני קמתי, לא רציתי שייגע". לדבריו, שאל אותו הנאשם "אתה רוצה שהזה שלך ישפריץ?", וכשהשיב בשלילה, שאל הנאשם "אתה לא אוהב שנוגעים לך באיבר המין?" – והחל "לשחק לי בבטן... מתחת לבגדים". כשנשאל בחקירה הנגדית על חלק זה של האירוע, הוסיף א' כי "העיף" את ידו של הנאשם מעל בטנו. א' סיפר, כי בשלב זה הנאשם קם ממקומו, וכש-א' הביט אחורנית (הדגים בבית-המשפט כיצד הפנה את מבטו לאחור) – ראה את הנאשם מלטף את אבר מינו, כשהוא גלוי. עוד העיד א', כי הביט בנאשם כאמור למשך שלוש שניות בערך, ואז החזיר את מבטו למחשב והמשיך לשחק. במענה לשאלות התובעת, מה בדיוק ראה והאם שמע דבר מה בשלב זה, הוסיף א' כי הנאשם אמר לו "תסתכל איזה איבר מין גדול יש לי". כן סיפר א', כי לאחר מכן שאל אותו הנאשם במה הוא משחק; כי אז שמע א' את הדלת נפתחת; וכי לחדר נכנס אחיו של א', י', והנאשם יצא.

 

במסגרת החקירה הנגדית אישר א', כי עם כניסתו של י' לחדר שאל האחרון כמה זמן א' כבר משחק במחשב; וכי הוא – א' – השיב "חצי שעה". עם זאת, במענה לשאלת הסניגור, לא זכר א' אם שמע את הנאשם משיב לשאלתו של י'; וממילא אף לא ידע להסביר מדוע ציין י' בחקירת הילדים (שתמלילה לא הוגש לבית-המשפט על-ידי הסניגור), שהנאשם ענה על השאלה האמורה – כי א' שיחק במחשב במשך שעתיים. א' אישר, כי בתכוף לכך נכנס אביו לחדר, הואיל ובין האחים התפתח ויכוח על-רקע זמן המשחק שהוקצב לכל אחד מהם; כי האב שמע מפי הנאשם שהוא – א' – שיחק במחשב זמן רב; וכי האב הורה לו להפסיק את המשחק, לצאת מהחדר ולאפשר לאחיו לשחק במחשב. אולם, לשאלת הסניגור האם כעס א' על הנאשם לנוכח הדברים, השיב א' בשלילה, ולשאלה "מה הרגשת", השיב: "אמרתי זה סוד, משהו כזה. אמרתי זה סוד, אני אספר לאמא שלי. לא כעס". בהמשך, כשנשאל א' שוב האם כעס על הנאשם משום שחשף את העובדה ששיחק במחשב זמן רב, ציין – "לא גרם לי לכעוס, הראש שלי שהיה זה היה מה שקרה, מתי אני אספר ל-י' "; וכן הוסיף, בהמשך העדות, בהקשר זה: "אני לא זוכר בדיוק את הקטע הזה. שהוא [הנאשם] אמר [שאני הייתי] שעתיים על המחשב... אחי היה, כאילו, הקשיב וזה, ואני בכלל הייתי במקום אחר. אמרתי וואי, איך אני מספר את זה, וזה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ