אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 11804-06-15 פרקליטות מחוז מרכז - פלילי נ' טובל

ת"פ 11804-06-15 פרקליטות מחוז מרכז - פלילי נ' טובל

תאריך פרסום : 12/04/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
11804-06-15
07/04/2016
בפני השופט סגן נשיאה:
ד"ר עמי קובו

- נגד -
מאשימה:
פרקליטות מחוז מרכז - פלילי
נאשמת:
גלי טובל
עו"ד נטע חפץ
החלטה
 

האם נהגה המאשימה חוסר סבירות בהחלטתה להגיש נגד הנאשם כתב אישום חלף הגעה להסדר מותנה? והאם יש מקום להתערבות בית המשפט בשיקול דעתה של המאשימה? אלו השאלות העומדות לדיון בתיק זה.

רקע

  1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של מכירת טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר, לפי סעיף 60(א)(3) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") וכן החזקה לצורכי מסחר של טובין הנושאים סימן מסחר רשום ללא היתר, לפי סעיף 60(א)(4) לפקודה.

  2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתקופה שבין 1.1.13 ועד ל- 10.12.13 החזיקה הנאשמת בחנות לשם מסחר, ועסקה במכירה של פריטי לבוש וארנקים הנושאים סימן מסחרי רשום של חברת "שנאל" אשר לא יוצרו על ידי החברה, ללא רשות מבעל הסימן או מי מטעמו. ביום 14.11.13, מכרה הנאשמת כובע וצעיף הנושאים את הסימן המסחרי של החברה תמורת 80 ₪. בתאריך 10.12.13 החזיקה הנאשמת בחנות לשם מסחר, 72 פרטי לבוש ו- 15 ארנקים הנושאים סימן מסחרי רשום של חברת "שנאל" אשר לא יוצרו על ידי החברה, ללא רשות מבעל הסימן או מי מטעמו.

  3. בטרם מענה לכתב האישום, עתרה ב"כ הנאשמת לביטול כתב האישום בשל שיקול דעת בלתי סביר בהעמדה לדין.

    טיעוני הצדדים

  4. לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד נטע חפץ, סירוב המאשימה לערוך עם הנאשמת הסדר מותנה, כאמור בסעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1988 (להלן: "החסד"פ") הינו בלתי סביר ואינו עולה בקנה אחד עם עקרון שיוריות המשפט הפלילי. לפיכך עתרה ב"כ הנאשמת להורות על ביטול כתב האישום וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

    • לבית המשפט נתונה הסמכות לדון ולהכריע בטענות מנהליות המכוונות נגד המאשימה ובכלל זה נגד שיקול דעתה של התביעה באשר לעצם הגשת כתב אישום. סמכות זו נעוצה בין היתר בדוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים אשר נקבעה בבג"צ 9131/05 ניר עם ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (6.2.06). דוקטרינה זו אינה מוגבלת למסגרת של הגנה מן הצדק, אלא היא רחבה יותר ומאפשרת לבחון את סבירות שיקול הדעת המנהלי שבבסיס ההליך הפלילי, גם אם לא הוביל לפגיעה מהותית בתחושת ההגינות והצדק. דוקטרינה זו מתמקדת באינטרס הציבורי הרחב שבקיומו של שיקול דעת מנהלי תקין של רשויות האכיפה, ולא רק בשיקולי הצדק וההגינות הצר של הנאשם הספציפי.

    • המאשימה לא שקלה את השיקולים הראויים ולא מילאה חובתה כרשות מנהלית להפעיל שיקול דעת סביר. משניתן בידי המאשימה כלי אכיפה חלופי מידתי יותר מניהול הליך פלילי, מלכתחילה לא היה מקום להגיש את כתב האישום. החלטת המאשימה שלא לחזור בה מכתב האישום ולא לערוך עם הנאשמת הסדר מותנה הינה בלתי סבירה ויש בה כדי להוביל לביטולו של כתב האישום.

    • עניינה של הנאשמת עונה על תנאי החלתו של הסדר מותנה - כעולה מדברי ההסבר לחוק, הסדר מותנה מהווה כלי אכיפה מידתי המיועד למקרים בהם נקיטה בהליך פלילי הנה בגדר אמצעי חמור מידי ואילו סגירת התיק אינה מבטאת כראוי את האינטרס הציבורי. כלי זה מאפשר להטיל סנקציה מתאימה והולמת ללא ניהול הליך פלילי. במקרה דנן, מתקיימים תנאי הסף הקבועים בחוק ובהנחיית היועמ"ש להחלתו של הסדר מותנה: קיימות ראיות מספיקות; מדובר בעבירת עוון המנויה בהנחיית היועמ"ש כעבירה לגביה ניתן להחיל הסדר מותנה; העונש המתאים אינו כולל רכיב של מאסר בפועל – רף הענישה בפסיקה הנוהגת במקרים דומים מלמדים כי רף הענישה הינו מאסר מותנה לצד רכיבים כספיים; הנאשמת נעדרת עבר פלילי; הנאשמת הינה אלמנה ואם לחמישה ילדים, מצבה הכלכלי קשה והיא זכאית לקצבה מהביטוח הלאומי, היא אינה בעלת החנות אלא שכירה המשתכרת 2,000 ₪ בחודש; מדובר במספר לא רב של פרטים ובאירוע חד פעמי; הנאשמת שיתפה פעולה, הודתה ונטלה אחריות על מעשיה וכן פיצתה בהליך אזרחי את החברה הנפגעת.

    • העדר סבירות הנמקת המאשימה בבסיס ההחלטה שלא לערוך הסדר מותנה המאשימה נימקה את סירובה להסדר מותנה בכמות הפריטים שנתפסו וכן בזהות החברה בעלת הסימן המסחרי הרשום שהינה חברת "יוקרה". הנמקות אלו שגויות ובלתי סבירות. באשר ל"יוקרתה" של החברה הרי שבנימוק זה יש טעם לפגם שכן הערך החברתי הנפגע הינו הגנה על זכויות יוצרים בקבלת גמול הולם בגין מכירת יצרתם ואין הדבר משנה האם מדובר במוצר יקר או זול. באשר לכמות הפריטים הרי שלא אחת הוחלט על הסדרים מותנים אף במקרים בהם היה מדובר בכמות גדולה יותר וגם כאשר מדובר בסימני מסחר של חברת "יוקרה". כתמיכה לטענה זו פירטה בטיעוניה ב"כ הנאשמת רשימה של מספר מקרים מתוך אתר פרקליטות המדינה אשר בהם נחשדו החשודים בעבירות דומות והוחל כלפיהם הסדר מותנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ