אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 1174-10 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אשכנזי ואח'

ת"פ 1174-10 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אשכנזי ואח'

תאריך פרסום : 17/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
1174-10
10/09/2014
בפני השופט:
ירון מינטקביץ

- נגד -
מאשימה:
מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי)
נאשמים:
1. נחמיה אשכנזי – עניינו הסתיים
2. יצחק פאלוך
3. חננאל סלמן – עניינו הסתים
4. יעקב זרגורי
5. יוסף קראוס

עו"ד פוקסברומר
עו"ד מיטל סחראי
עו"ד גביאל טרונשבילי
עו"ד הרצל אברהם
גזר דין

- נאשם מס' 2

רקע

נאשם מס' 2 (להלן: הנאשם) הורשע על פי הודאתו בעבירות התפרצות לבנין שאינו משמש למגורים, סיוע להתפרצות לבנין שאינו משמש למגורים, היזק לרכוש ונסיון לקבלת דבר במרמה.

הודאת הנאשם נשמעה בעקבות הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, במסגרתו הודה הנאשם בחלק מעובדות כתב האשום והמאשימה הסתפקה בתשובתו. לענין העונש הוסכם בין הצדדים, כי המאשימה תעתור לעונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה. ב"כ המאשימה נמקה ההסדר בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות וקושי ראייתי בהוכחת האשומים.

על פי תשובת הנאשם לאשום הראשון, ביום 27.3.2006 בשעות הלילה, התפרץ הנאשם יחד עם נאשמים מס' 1 ו- 3 לבית תמחוי תוך שבירת מנעול הדלת. הנאשמים עקרו מקיר בית התמחוי כספת בה היו דרכונים, כסף מזומן, צ'קים ומפתחות של כלי רכב, וגנבו את הכספת על תכולתה וכן מסכי מחשב וטלפון נייד. אם בכך לא די, הנאשמים שברו בבית התמחוי שולחנות ומגירות והפילו אוכל שהיה מיועד לחלוקה לנצרכים. בשל אלה הורשע בעבירות של התפרצות לבנין שאינו משמש למגורים והיזק לרכוש.

על פי תשובת הנאשם לאשום השני, הנאשם ניסה יחד עם נאשם מס' 3 ואדם נוסף לפדות שניים מהצ'קים אותם גנבו מבית התמחוי. הצ'קים לא נפדו משום שלא היה להם כיסוי בחשבון ממנו נמשכו. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של נסיון לקבלת דבר במרמה.

על פי עובדות האשום השישי, בלילה שבין יום 24.7.2006 ויום 25.7.2006 התפרץ הנאשם יחד עם נאשמים מס' 3, 4 ו- 5 למרפאת שיניים, תוך שבירת תקרת גבס ועקירת דלתות. הנאשמים גנבו מהמקום כסף מזומן, ציוד משרדי וציוד רפואי שונה. על פי המוסכם בין הצדדים, חלקו של הנאשם התמצה בכך שנכח במקום ותצפת עליו וחלקו היווה סיוע להתפרצות בלבד – ובכך הורשע.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה טענה, כי נקודת המוצא ביחס לאשומים בהם הורשע הנאשם היא עונש של מאסר בפועל לריצוי ממש. כן הפנתה להרשעותיו הקודמות של הנאשם. עם זאת, לאור הנסיבות ובהן חלוף הזמן ותסקיר חיובי של שירות המבחן, בקשה להסתפק בעונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם שמה דגש על כך שמאז הארוע חלפו שמונה שנים, במהלכן שינה הנאשם דרכיו לטובה. כן התיחסה לנסיבותיו האישיות שפורטו בתסקיר שירות המבחן, ובהן העובדה שהוא אב לילד בן שש שהוא חייב במזונותיו. ב"כ הנאשם טענה, כי השתת מאסר בעבודות שירות תביא לפגיעה קשה בנאשם ועל כן עתרה להשתת של"צ.

הנאשם ביקש לומר את מילתו. בדבריו הביע חרטה על מעשיו ואמר שכיום הוא נמצא במקום שונה ואוהב את עבודתו וביקש להמנע מהשתת מאסר בעבודות שירות. גם אביו אמר דברים דומים.

במסגרת טעוני ההגנה הוגשו מכתבי המלצה על הנאשם ממעסיקו ומראש ישיבה בה הוא לומד, מהם עולה כי עושה חיל בעבודתו ולימודיו (במ/2 ובמ/3).

מתחם העונש ההולם

אמנם הצדדים קבעו בהסדר בינהם מתחם עונש למכלול העבירות, על פיו הגבילה עצמה המאשימה לעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. עם זאת, על פי הפסיקה הנוהגת, אין בכך כדי לפטור בית המשפט מלקבוע מתחם עונש באופן עצמאי, לשם בחינת סבירות ההסדר וגזירת העונש במתחם אותו קבעו הצדדים (ר' למשל עפ"ג 30554-11-13, אופיר זקן נ' מדינת ישראל).

אישומים ראשון ושני:

על פי האשום הראשון, הנאשם וחבריו התפרצו לבית תמחוי וגנבו מתוכו כספת ובה כסף מזומן, צ'קים ודרכונים וכן ציוד משרדי. לא פחות חמור הוא ההרס אותו זרעו הנאשם וחבריו במקום אגב ההתפרצות – ומעובדות כתב האשום עולה כי המדובר בוונדליזם לשמו. הנאשמים שברו ריהוט והפילו מוצרי מזון אשר היו מיועדים לנצרכים, אלה שגורלם פגע בהם עד שנזקקו לתרומות מזון על מנת לשבוע לחם.

על פי האשום השני, לאחר להתפרצות, הנאשם ואחד משותפיו ניסו לפדות שניים מהצ'קים אותם גנבו, אך בשל העדר כיסוי בחשבון לא הצליחו בכך. מעשה זה בא בעקבות ההתפרצות ומהווה חלק ממנה ועל כן לא ראיתי לנתקו מן ההתפרצות ולקבוע בגינו מתחם עונש נפרד.

עבירת התפרצות לבית עסק היא עבירה קשה וחמורה, אשר יש בה לפגוע פגיעה כלכלית קשה בקרבן העבירה, הן נזק ישיר, הנובע משווי הרכוש אשר נגנב ונזקי ההתפרצות, ונזק עקיף, הנובע מהפגיעה בפעילות העסקית. עם זאת, מדובר בעבירת רכוש אשר ניתן להבין את מניעיה. מנגד, השחתת מוצרי מזון המיועדים לנזקקים, אך לשם ההנאה שבהיזק, היא העבירה שהמאפיין המרכזי לה הוא הכיעור ואטימות הלב. כך גם השחתת הריהוט במקום.

בעבירות התפרצות "רגילות" מתחם העונש אותו אני קובע הוא בין 8 חודשי מאסר לשלוש שנות מאסר (ר' למשל עפ"ג 1874-09-12, סעיד נ' מדינת ישראל). במקרה זה, לאור החומרה והכיעור שבעבירה, המתבטא בהשחתת מוצרי מזון וציוד, אך לשם ההיזק, וכן בשל נסיון פדיית הצ'ק, מתחם העונש ההולם הוא בין שנת מאסר לשלוש שנים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ