אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 63790-12-14 אבו ח'יאל נ' מסארווה

ת"ט 63790-12-14 אבו ח'יאל נ' מסארווה

תאריך פרסום : 19/04/2016 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום נצרת
63790-12-14
29/12/2015
בפני הרשם:
הבכיר ריאד קודסי

- נגד -
תובע:
פואז אבו ח'יאל
נתבע:
ג'מיל מסארווה
החלטה
 

 

1.לפניי התנגדות לביצוע שטר ביחס לשיק מספר 303 ע"ס 10,000 ₪ וזמן פירעונו 25.1.12, המשוך על חשבון המבקש ואשר הוגש לביצוע בתיק הוצאה לפועל ממס' 519901-11-14, בלשכת ההוצאה לפועל בעכו.

הוגשה התנגדות לביצוע שטר, המבקש טוען בתצהיר התומך בהתנגדות כי הוא פרע את השיק ושילם את תמורתו המלאה למשיב באמצעות קרובי משפחה שהתערבו לאחר שפרץ ריב בין המבקש למשיב.

לטענת המבקש, השיקים ובכללם השיק נשוא הביצוע לא הוחזרו למבקש במעמד התשלום והמבקש סמך על מילתו של המשיב בפני האנשים שהתערבו בסכסוך.

 

2. התקיים דיון בפני ביום 28.12.15.

המשיב ויתר על חקירתה מצהיר על תצהירו וביקש שהצדדים יסכמו את טענותיהם.

לטענת הנתבע מאחר והאחרון לא נחקר על תצהירו, הרי לצורך הליך זה יש לצאת מהנחה שהתצהיר מפורט דיו ובו סופר הסיפור של התערבות אנשים ונסיבות התשלום.

לעומתו, טען המשיב כי התצהיר אינו מפורט דיו וכי מדובר בכישלון תמורה חלקי על סכום לא קצוב.

 

3.דיון

ההלכה הפסוקה לעניין דיון בבקשת התנגדות לביצוע שטר קובעת כי, די לו למבקש להצביע על הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתיעתר בקשתו. המבקש אינו נדרש לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיות, ואינו נדרש להוכיח את גרסתו (ראה- ע"א 462/88 בן צבי נ. בנק לאומי לישראל, פ"ד מד(1)127). בית המשפט אף לא נכנס לבחינת מהימנות גרסתו של המבקש ועליו להניח כי האמור בתצהירו הינו אמת ובכפוף לחקירתו הנגדית של המצהיר (ע"א 356/85 מגן נ. הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319)

התנגדות לביצוע שטר נדונה כבקשה למתן רשות להגן. השאלה באילו מקרים תינתן רשות להתגונן סוכמה לאחרונה בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [פורסם בנבו; 9.12.2009 (להלן – פרשת צול]; בפסק-דינו מורה ביהמ"ש העליון (כב' השופט ד' חשין) כדלקמן:

 

"התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו: ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ ([פורסם בנבו], 6.3.2008); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675(מהדורה שביעית 1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 309 (מהדורה תשיעית 2007)). בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992)). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בעל-פה שיש בה כדי לסתור מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוז'ינסקי נ' וייט, פ"ד יג(3) 2149 (1959)). החובה המוטלת על הנתבע, במסגרת הבקשה, הינה לאשר את טענותיו בתצהיר. משעשה כן, "עומדות, איפוא, טענות ההגנה בחזקת אמת, ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן". זאת ועוד, "בדונו בבקשה למתן רשות להתגונן, אין השופט, או הרשם, רשאי לקבוע עובדות, כדרך שעובדות נקבעות בתצהיר לצורך הליכי ביניים. לא זו מטרתו של סדר הדין המקוצר. אין השופט רשאי, בשלב זה לשקול את מהימנות העדות ולסרב לנתבע רשות להתגונן מפני שאינו נותן בו אמון". נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן" (זוסמן, 654-677 והאסמכתאות שם; והשוו לע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ ([פורסם בנבו], 18.2.08) (להלן – עניין נחום) ולע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 25.11.93) (להלן – עניין פטלז'אן)" (סעיף 18 לפסק הדין; ההדגשה שלי, י.נ.).

 

בהמשך פסק הדין קובע ביהמ"ש, כי "בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופהראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי [פורסם בנבו], 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ([פורסם בנבו], 18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)" (סעיף 20 לפסק הדין).

 

בענייננו, התצהיר לא קועקע שכן המשיב לא חקר את המבקש על תצהירו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ