אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מוצטפא נ' אבו נגמה

מוצטפא נ' אבו נגמה

תאריך פרסום : 29/04/2017 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום כפר סבא
63185-02-16
25/04/2017
בפני הרשם הבכיר:
צוריאל לרנר

- נגד -
תובע (משיב):
ראמי מוצטפא
נתבע (מבקש):
עבד אלחמיד אבו נגמה
החלטה

 

בפני התנגדות לביצוע 3 שיקים ע"ס 3,500 ₪ כל אחד, שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 500099-01-16). הם נמשכו ע"י המבקש לפקודת המשיב או אחרים, והוסבו על החלק, אלא שהם הוצגו לפרעון וחוללו, 2 מחמת ביטולם והשלישי (הראשון, כרונולוגית) מחמת פגם בחתימה.

 

עפ"י ההתנגדות, שנתמכה בתצהירו של המבקש, רכש המבקש מהמשיב מכשור חשמלי ואלקטרוני, בסך כולל של 100,000 ₪, ומסר שיקים בהתאם. כל השיקים נפרעו לבד מ-3 אלה. בחלק מהמוצרים נפלו פגמים, ואלה הוחזרו למשיב, בהובלות שמימן המבקש, אגב הסכמה כי השיקים יוחזרו למבקש. השיקים לא הוחזרו, אלא הוצגו לפרעון, ולפיכך בוטלו. בנוסף, כוללת ההתנגדות בקשה להעברת התיק לבית משפט השלום בירושלים, נוכח טענת חוסר סמכות מקומית, שכן הן עסקת היסוד והן העסקה השטרית (מקום הבנק הנמשך) הם בירושלים, כמו גם מקום מגורי המבקש.

 

המבקש נחקר על תצהירו, וסיפר כי לקוחות ממשיכים להחזיר לו מוצרים פגומים. הוא טען שוב שהחזיר את הסחורה למשיב, וכשנדרש להציג תעודות משלוח טען שהמשיב הגיע לאסוף את הסחורה. כשעומת עם טענתו, שהוא דאג להובלת המוצרים אל המשיב, טען שבתצהירו התכוון להובלת מוצרים לשם תיקונם. לאחר מכן שב ועדכן את גרסתו והסביר, כי המשיב אסף מחצית מהסחורה, לפי סיכום אליו הגיעו טלפונית, ואילו ההובלות אליהן התייחס בתצהיר היו לשם הגעה לבתי לקוחות למתן שירות תיקונים – שירות שלא ניתן על ידי המשיב. כשנשאל מדוע פרע כ-85% מסכום התמורה, אם הסכים על החזרת מחצית מהסחורה, הסביר כי אכן פרע סכום זה, אולם הסיכום היה שהמשיב יחזיר לו 50,000 ₪, אלא שהמשיב החזיר בפועל רק 35,000 ₪, ונותר חייב 15,000 ₪, ולכן ביטל את השיקים. הוא התקשה להסביר מדוע אין בידיו כל תיעוד לכל פעולות ההחזרה והמשלוח המתוארים בתצהירו.

 

דין ההתנגדות להידחות.

 

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

 

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

 

במקרה שבפנינו, אין מנוס מקביעה, כי מדובר בהגנה חסרת ממשות, שאינה יותר מאשר הגנת בדים. טענות המבקש הן בליל של גרסאות, שהשתנו כליל בין התצהיר לבין העדות בעל פה, וגם תוך כדי מתן העדות בעל פה. מה שהתחיל כגרסה לא מפורטת (מבחינת כמות המוצרים הפגומים) והימנעות המשיב מלהחזיר למבקש 3 שיקים מסוימים, הפך להיות הסכמה להחזרת מחצית המוצרים כנגד קבלת שיקים בסכום המחצית, כאשר רוב שיקים אלה כן הוחזרו למעט האחרונים שלא הוחזרו. זאת ועוד, מה שהחל כתיאור השבת סחורה על חשבון המבקש הפך להיות תסריט מורכב של נטילת הסחורה על ידי המשיב ועל חשבונו, אולם הימנעות המשיב מלתת שירות בבתי לקוחות.

 

המדובר בגרסאות כה שונות – כשלא הובא בדל של ראיה לתמוך באיזו מהן – עד שאין מנוס אלא לקבוע שהגנת המבקש קרסה לחלוטין, ונותרה ריקה מכל תוכן של ממש.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ