אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 59147-06-14 גורן נ' די.פי.אס. חיוך השתלות שיניים בע"מ

ת"ט 59147-06-14 גורן נ' די.פי.אס. חיוך השתלות שיניים בע"מ

תאריך פרסום : 11/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
59147-06-14
14/12/2014
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובע (המשיב):
עומר גורן
נתבעת (המבקשת):
די.פי.אס. חיוך השתלות שיניים בע"מ
החלטה

התנגדות לביצוע שטרות. החלטתי באה בהמשך לדיון בהתנגדות שהתקיים היום.

1.המשיב הגיש לביצוע שני שטרות שמשכה המבקשת לפקודתו, שסכומם הכולל 58,740 ₪, ומועדי פרעונם בדצמבר 2013 וינואר 2014. המבקשת הגישה התנגדות, באיחור שהוסבר בתצהיר בכך שהאזהרה נמסרה כנראה לעובדת המבקשת שעזבה עבודתה בפתאומיות.

2.בהתאם להתנגדות, בבסיס ההמחאות מצוי הסכם בין הצדדים, שעניינו בהספקת פרטי לקוחות בכוח שהביעו עניין ראשוני בעת גלישה באינטרנט, בקבלת שירותיה של רשת מרפאות השיניים של המבקשת. המשיב – שזה עיסוקו – אמון על הפרסום, האיתור, ואף הסינון הראשוני של מביעי העניין, ואת פרטי המתעניינים הרציניים כל צרכם (המכונים בידי הצדדים "לידים") הוא מעביר למבקשת. המבקשת הציגה הצעה שהציעה לה המשיב, הנוקבת במחיר של 110 ₪ בתוספת מע"מ לכל "ליד" (נספח ב' לבקשה), כאשר המבקשת מדגישה שמדובר במחיר ל"ליד" תקין בלבד. המבקשת מוסיפה התקשרה עם המשיב בהסכם והחלה לעבוד עמו במאי 2013, כי מסרה למשיב מראש שש המחאות בסכום של 105 אלף ₪, וכי בסך הכל שילמה למשיב סכום של כ-400 אלף ₪ משך חמישה וחצי חודשי עבודה. ברם, כך המבקשת, בדיעבד התברר לה שרוב ה"לידים" – כ-70% מהם – היו למעשה בלתי תקינים. לכן הפסיקה את ההתקשרות עמו באוקטובר 2013 ועמדה על החזר סכומים שנגבו בעודף. משלא נעתר לה המשיב, כך המבקשת, ביטלה שלוש המחאות אחרונות, מהן שתי ההמחאות מושא ההליך וכן המחאה שלישית שאינו מושא הדיון. לשיטתה, המדובר במצב של כשלון תמורה מלא, שכן מתוך כ-400,000 ₪ שמסרה המבקשת בשיקים זכאי המשיב ל-30% מן הסכום בלבד (כ-120,000 ₪), ולכן שלוש ההמחאות המתייחסות לתשלומים האחרונים (כ-75 אלף ₪), למעשה נועדו לגביית חוב שלא היה מקום לגבותו. המבקשת מוסיפה כי לדעתה פלוני מטעם המשיב איים בכוח על ד"ר משיח על מנת לשכנעו לפרוע את השיקים.

3.המצהיר מטעם המבקשת, ד"ר בכור משיח, נחקר על תצהירו. המבקשת בסיכומיה חזרה על עמדתה. המשיב מנגד גרס שטענות המבקשת אינן מעלות אלא טענת הגנה של כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שאין בו להקים הגנה בתביעה שטרית, ובכל מקרה שמדובר בגרסה בלתי מפורטת בעליל וכל תכליתה של ההתנגדות היא ניסיון לייצר טענות בדיעבד נגד המשיב נוכח קשיים כלכליים שאליהם נקלעה המבקשת. משנסיונות שונים להביא את הצדדים לכלל הסכמה לא צלחו, באה עת הכרעה.

4.דין הבקשה להתקבל, בדוחק רב, אולם בנתון להפקדת מלוא הסכום העדכני בתיק ההוצל"פ, בקופת בית המשפט. אנמק בקצרה.

5.אניח כמובן לצורך הדיון בשלב הבר"ל כי כל טענותיה של המבקשת אמת, ואבחן האם יש בגרסה זו להקים הגנה מפני התביעה השטרית. התשובה לכך היא: בדוחק, שכן ההגנה נעה בבירור על הגבול שבין טענת כשלון התמורה המלא (המקים כמובן הגנה שטרית), לבין מה שנחזה במידה רבה כטענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, שאינו מקים הגנה מפני שטר. כאשר עסקינן ב"לידים" שהמבקשת, סובייקטיבית, מגדירה כ"בלתי תקינים" (חרף ניסיונות להגדיר אמות מידה לכך), ומעריכה באופן כוללני וסתמי שרוב הלידים היו בלתי תקינים, הרי שקשה לראות בכך הגנה ברורה של כשלון תמורה מלא.

6.עם זאת, ונוכח הגישה הליברלית במיוחד שעניינה בבקשות רשות להתגונן, נניח כי טענת המבקשת, אם תוכח, נופלת בצד של כשלון התמורה המלא, וככזו מקימה הגנה אפשרית מפני השטר. אין באמור כדי לגרוע מחובתה של המבקשת להתכבד ולפרט טענתה. ודוק: אין עסקינן בשאלת דרך ההוכחה של טענותיה, כי אם בצורך לבאר לבית המשפט הדן בהתנגדות את הטענות המדויקות שטוענת המבקשת. בלא פירוט, ניתן שלא ליתן את הרשות להתגונן כלל ועיקר (ראו: בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989)).

7.במקרה דנן, עסקינן בבקשה הלוקה בחוסר פירוט קיצוני. למערך היחסים הנטען שבין הצדדים אין לא התחלה, לא אמצע ולא סוף. הסכם בין הצדדים (להבדיל מהצעת מחיר המתייחסת בכלל לצד שלישי, נספח ב' לבקשה) – לא הוצגה. המצהיר מטעם המבקשת לא ידע אם נכרת הסכם, לא ידע מהו, וכאשר הוצג בפניו מסמך שהוגדר כהסכם הוא התכחש לו. הטענה ששולמו מראש 105 אלף ₪ (המהווים לשיטת המבקשת תשלום קרוב לממצה עבור התמורה שאין חולק כי נתקבלה) לא זכתה לעיגון כלשהו, שילמד כי אכן המבקשת היא ששילמה למשיב את הסכומים הנקובים בתצהירה. גם הטענה הגורפת שלפיה שילמה המבקשת סכום כולל של 400,000 ₪ למשיב (סכום שאף הוא נחוץ למבקשת לתחשיבים לטענתה בעניין כשלון התמורה המלא) לא זכתה לפירוט ביאור כלשהו. הטענה לסיום ההסכם באוקטובר 2013 לא בוארה, ולא היה בידי המצהיר להסביר כיצד הודיעה המבקשת על סיום ההתקשרות. אין כל הסבר בתצהיר מדוע המבקשת המשיכה בביצוע תשלומים אחדים גם לאחר מועד סיומו לכאורה של ההסכם, ככל שגרסה באמת ובתמים כי המשיב כשל במלאכתו. הסברו של ד"ר משיח בחקירתו הנגדית, כי אפשר שבמחלקת הנהלת החשבונות לא ידעו על הצורך בביטול השיקים, לא רק נחזה כקלוש, אלא שחייב הבהרה מראש בתצהיר, ואם ד"ר משיח אינו זה המעורה בסוגיית ההוראה על ביטול השיקים, היה מקום שהמבקשת תמציא תצהיר של גורם נוסף המעורה בעניין. אין כל הסבר ופירוט בתצהיר ביחס לטענות של המבקשת מ"זמן אמת" כלפי המשיב, ביחס ל"לידים" בלתי תקינים, ולמבקשת היה די והותר זמן משך חמישה וחצי חודשי עבודה לאתר לידים שכאלה (ויצוין שבהתאם להצעה שהוצגה תנאי התשלום היו של "שוטף + 30", אף זאת די זמן לאתר תקלות). ומעל לכל אלה: ככל שיש טענה ל"לידים" בלתי תקינים, היה מקום לפרט בתצהיר אילו היו אותם "לידים" בלתי תקינים, ומה מספרם המדויק. זאת ודאי המבקשת יכולה לעשות, ולטענת בא כוחה בדיון – יש בידיה נתונים שכאלה. זהו הנתון הבסיסי ביותר שיש להציג, כאשר באה טענה לכך שהמשיב כשל במלאכתו; אין כל הסבר מדוע לא הוצג. האמור לעיל הוא של דוגמאות בלבד, והחוסרים רבים.

8.מן המקובץ עולה שהמבקשת העלתה טענה, שאף אם נניח שבדוחק תוכל להקים הגנה מפני השטר אם תוכח, הרי שהיא לוקה בחוסר פירוט קיצוני, ביחס לפירוט שניתן היה לצפות כי יתקיים בתצהיר הנסב על עסקה בסדרי הגודל והמאפיינים של הקשר העסקי שבין המבקשת והמשיב. המדובר בתצהיר לאקוני, והחקירה הנגדית לא סייעה לתקן את המכשלה האמורה, אלא רק להחריפה. התנהלות זו של המבקשת אינה מפיגה את החשש הכבד שהעלה המשיב, שעסקינן בדחיית הקץ בלבד. מכאן, שאפילו נאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט, נוכח הגישה הליברלית הנוהגת במקרים אלה, הרי שנוכח טענותיה הלאקוניות במיוחד, ועל מנת שלא יימצא המשיב מנהל הליך שלם רק על מנת שיתברר בדיעבד כי היה הליך סרק יקר, אזי תנאי למתן הרשות להתגונן הוא בהפקדה של מלוא החוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ