אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 5114-04-16 סטוק ליין פתרונות סלולריים בע"מ נ' קסטרו

ת"ט 5114-04-16 סטוק ליין פתרונות סלולריים בע"מ נ' קסטרו

תאריך פרסום : 10/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חיפה
5114-04-16
06/07/2016
בפני הרשם:
הבכיר ניר זיתוני

- נגד -
המבקש/הנתבע:
אליהו קסטרו
המשיבה/התובעת:
סטוק ליין פתרונות סלולריים בע"מ
עו"ד שלומי שדה
החלטה

בעניין: התנגדות לביצוע שטר

1.ביום 25/2/16 הגישה התובעת לביצוע שטר חוב על סך 120 אלף ₪ אשר נעשה על ידי הנתבע לפקודת התובעת ביום 18/11/12. במסגרת בקשת הביצוע נתבקש לפתוח את התיק לפי מועד הפרעון 15/1/13.

2.הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה סיפר כי הוא המנהל של חברת ליאם תקשורת בע"מ

(להלן: "החברה"), העוסקת בייבוא מוצרים סלולרים מסין והתובעת היתה לקוחה שלה. נטען כי השטר ניתן לכאורה להבטחת סחורות מחו"ל, כאשר הסחורות סופקו על ידי החברה. נטען כי החברה אינה חייבת דבר לתובעת ולא בכדי התובעת לא הגישה תביעה כנגד החברה. נטען כי השטר הוגש לביצוע בשיהוי ניכר של כ – 4 שנים המלמד על חוסר תום לב. נטען כי התובעת נותרה חייבת כספים לחברה. נטען כי השטר פגום וחסר כיוון שאינו כולל כל הסבר בדבר התמורה ומקום התשלום. נטען כי התובעת אינה פעילה ואינה מנהלת עוד עסקים. נטען כי התובעת נותרה חייבת לחברה כ – 130 אלף ₪ כפי שעולה מהכרטסות של התובעת והחברה. נטען כי התובעת הקדימה תשלומים לחברה לטובת ייבוא מסין והבטחת מחיר מיוחד. נטען כי קיזוז של הסכומים ששולמו כמקדמה אל מול הסחורות שסופקו, יעמיד את התובעת כחייבת לחברה עשרות אלפי שקלים. עוד נטען כי יוסף בן זקן (להלן: "יוסף"), אחד מבעלי המניות של התובעת, קיבל סחורה בהיקף של כ – 40 אלף ₪ מלקוח של החברה ששמו חמזה חיר מפקיעין ועל התובעת להשיב סכום זה לחברה. נטען כי יוסף הבטיח להחזיר את השטר וכאשר הנתבע פנה אליו , אמר לו כי השטר נעלם. הנתבע טוען כי נתן אמון במנהלי התובעת , שחלקם היו חברים אישיים שלו במשך שנים רבות. הנתבע חושש כי בעת סגירת עסקי הסלולר של התובעת, ניקו מנהליה את הארונות והעבירו שטרות שנמצאו לגבייה ללא אבחנה. נטען כי מבחינת התובעת אין לה מה להפסיד מהגשת השטר לביצוע , שכן אם הנתבע יזכה בדין לא יוכל להיפרע מהתובעת, שהינה נטולת נכסים ואינה מקיימת כל פעילות עסקית.

3.ביום 29/5/16 הוגשה תגובת התובעת להתנגדות. נטען כי בשל העובדה שהנתבע והחברות שבניהולו נותרו חייבים לתובעת כספים, נחתם ביום 18/11/12 בין התובעת לבין הנתבע הסכם פשרה במסגרתו הצהיר הנתבע כי הוא חייב לתובעת 250 אלף ₪. במסגרת הסכם הפשרה התחייב הנתבע לשלם 120 אלף ₪ באמצעות 12 שיקים לביטחון בסך של 10,000 ₪ כל אחד והיתרה באמצעות קיזוז סחורות שסופקו לתובעת עד יום חתימת ההסכם. עוד הוסכם בין הצדדים על המשך שיתוף פעולה עסקי, כאשר לתובעת הזכות לקזז 120 אלף ₪ מהסחורה שתסופק על ידי הנתבע או החברות שבניהולו, תוך הותרת השיקים כבטוחה בידי התובעת. להבטחת קיום ההסכם חתם הנתבע על שטר הביטחון נשוא תיק זה, אשר יוחזר לו עם מסירת השיקים בסך כולל של 120 אלף ₪. התובעת טוענת כי לאחר תקופה מסויימת שלח לה הנתבע 12 שיקים על סך 10,000 ₪ כל אחד. נטען כי כיוון שהנתבע לא עמד בהתחייבויותיו לספק סחורה לתובעת, החלה התובעת להפקיד את השיקים שנמסרו , אולם השיק הראשון חולל כיוון שניתנה הוראת ביטול. התובעת מסבירה כי לא הפקידה את השיקים הנוספים כדי להימנע מתשלום עמלות החזרה. נטען כי לאחר שהבטחות הנתבע להסדיר את החוב התבררו כהבטחות שווא, הוגש שטר הביטחון לביצוע. לגבי טענת הנתבע לפיה סיפק סחורה לתובעת בסך של 120 אלף ₪, נטען כי טענה זו אינה נתמכת באסמכתא כלשהי לרבות כרטסת, חשבוניות, קבלות ותעודות משלוח. לתגובה צורפו הסדר פשרה הנחזה להיות חתום על ידי הצדדים והעתק של 12 השיקים על סך 10,000 ₪ כל אחד.

4.ביום 26/6/16 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת. נטען כי נוכח היקף המחלוקת, זהות הצדדים והפער בעמדות, יש לקבוע דיון בהתנגדות טרם מתן החלטה. לגופו של עניין, נטען כי החוב סולק על ידי החברה כבר במהלך שנת 2013. עוד נטען כי השיקים מזויפים ואינם חתומים על ידי הנתבע.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 29/5/16, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק. רצונו של הנתבע לקיים דיון פרונטלי בהתנגדות אינו מצדיק קיום דיון פרונטלי שכן מטרת הדיון היא לאפשר לב"כ התובעת לחקור את הנתבע על תצהירו. במקרה שלפניי בו ב"כ התובעת לא הביע את רצונו לקיים חקירה נגדית, אין כל תועלת בקיום דיון פרונטלי.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה של הנתבע לוקות בהעדר פירוט במידה המצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה בקופת בית המשפט מהטעמים שיפורטו להלן.

7.הנתבע מתייחס במסגרת ההתנגדות לכרטסת אשר עיון בה יוכיח בקלות יחסית כי התובעת נותרה חייבת לחברה שבניהולו כ – 130 אלף ₪. די בקריאת ההתנגדות עצמה כדי לעורר את השאלה מדוע אותה כרטסת לא צורפה להתנגדות. שאלה זו מקבלת משנה תוקף לאחר קריאת התגובה במסגרתה הדגיש ב"כ התובעת כי טענות הנתבע בדבר פרעון החוב על ידי החברה, אינן נתמכות בכרטסת או במסמכים אחרים , שאמורים היו להיות מצוים ברשותו של הנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ