אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 50424-05-13 סקילי נ' אלבז

ת"ט 50424-05-13 סקילי נ' אלבז

תאריך פרסום : 16/04/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
50424-05-13
18/11/2014
בפני השופט:
עמית יריב

- נגד -
תובע:
ירון נחום סקילי
נתבעת:
סולנג אלבז
פסק דין

  1. לפניי התנגדות לביצוע שיק שהגישה הנתבעת. בתצהיר התומך בהתנגדות שהגישה הנתבעת, היא ציינה כי השיק נושא ההליך ניתן כשהוא פתוח, ללא חתימה, ללא סכום וללא תאריך פירעון, כביטחון בלבד, וכי תמורתו שולמה במלואה.

  2. במסגרת הדיון הראשון בהתנגדות, אשר נערך ביום 20.10.2013 לפני כב' השופט ירון גת, ציינה הנתבעת כי:

    "נתתי את זה לאחי כי לא היו לו אמצעים לבטחון להשכיר בית. הוא לא חתם על זה, זה גם לא חתימה שלו. הוא לקח ממנו, הוא אמר לו תן לי שיק. אחי זה יוסי בוזגלו. את החתימה המשיב זייף. ביקשתי את השיק בחזרה והם לא נתנו לי. יש לי תשלומים ששילמתי במהלך השנתיים והם לא רצו לתת לי את השיק." (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 20.10.2013, ש' 1 – 4)

    קרי – לטענת הנתבעת, אשר לא בא זכרה בתצהיר התומך בהתנגדות, מסרה את השיק להבטחת חיובי אחיה במסגרת הסכם לשכירות נכס מקרקעין.

  3. לאור טענתה של הנתבעת כי לא כתבה את השיק ואף לא חתמה עליו, הסכימו הצדדים, בהמלצת בית המשפט, להעביר את השיק לבדיקת מומחה להשוואת כתבי יד, לשם בחינת השאלה האם החתימה על גבי השיק היא חתימתה של המבקשת. הצדדים הסכימו, כי חוות דעת המומחה תהיה מכרעת, ופסק הדין יינתן על בסיסה.

  4. ביום 5.11.2014, לאחר שורת עיכובים שנבעה מן העובדה שהצדדים התקשו להעביר למומחה מסמכים רלוונטיים, הגיש המומחה, עו"ד יונתן נפתלי, את חוות הדעת מטעמו. המומחה ציין בחוות דעתו, כי קיימת אפשרות סבירה למדי שחתימת המחלוקת אמיתית, קרי – שהנתבעת היא אשר חתמה על השיק. המומחה הוסיף וציין כי:

    "יושם לב כי לא הומצאו לי דוגמאות חתימה מסיטואציה דומה של חתימה בשיקים, דבר שיכול היה אולי להוביל למסקנה ברמת וודאות גבוהה יותר".

    עם זאת, בסעיף 3 לפרק ה' (ממצאים) בחוות הדעת, מציין המומחה, כי קיימת זהות בחלק ניכר מתכונות הכתב הלא מודעות, הקשות יותר לחיקוי, וכן ברכיבים נוספים של כתב היד.

    משמעות חוות הדעת היא דירוג מידת הוודאות בערך של 1 בטווח שבין (-4) (כלומר – ודאות מוחלטת לשוני) ובין 4 (ודאות מוחלטת לזהות), והמומחה אף ציין כי:

    "בנתונים הקיימים ולאור העובדה שמסקנתי קרובה למצב של שקילות, ראוי לתת לחוות הדעת משקל בהתאם".

  5. לאור האמור, אני סבור שהמשקל הנכון לחוות דעת המומחה היא של ראיה נוספת מבין הראיות, אך לא של הראיה המכרעת. אולם גם בנסיבות אלה, אני סבור שיש לדחות את ההתנגדות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ