אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 48383-01-16 גלסמן ואח' נ' קרן ואח', תא"ק 40505-11-15 גלסמן ואח' נ' קרן ואח'

ת"ט 48383-01-16 גלסמן ואח' נ' קרן ואח', תא"ק 40505-11-15 גלסמן ואח' נ' קרן ואח'

תאריך פרסום : 14/10/2016 | גרסת הדפסה
ת"ט, תא"ק
בית משפט השלום פתח תקווה
48383-01-16,40505-11-15
10/10/2016
בפני השופטת:
הבכירה ניצה מימון שעשוע

- נגד -
התובעים:
1. פרח גלסמן
2. שמחה גלסמן

הנתבעים:
1. חלי רחל קרן
2. מור (מרדכי) קרן3. סימה חנוכה (בעיכוב הליכים)

החלטה

בפני בקשת רשות להגן והתנגדות לביצוע שטר, שהדיון בהן אוחד.

התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה בסד"מ המבוססת על הסכם הלוואה מיום 1.10.13 (להלן: ההסכם). ההסכם נערך בכתב יד ולפי הכתוב בו מאשרת הנתבעת 3 (להלן: סימה) כי קיבלה מהתובעים הלוואה לצורך כיסוי חובות, ומתחייבת להחזירה באמצעות שלושה שיקים, אחד ע"ס 140,000 ₪ שייפרע עד יום 13.11.13, השני ע"ס 630,000 ₪ בשיק ליום 13.12.13, והשלישי בשיק ע"ס 370,000 ₪ ליום 13.1.14. כן נכתב בהסכם כי בתה של סימה, הנתבעת 2 (להלן: חלי), וחתנה – הנתבע 3 (להלן: מור), ערבים לפרעון ההלוואה, וככל שהשיקים או אחד מהם לא ייפרעו, יהיו התובעים רשאים לנקוט בכל הליך משפטי ללא צורך בהתראה. על ההסכם חתומים התובעים והנתבעים.

התביעה הוגשה על סך 800,000 ₪, סכום שהוא לטענת התובעים יתרת החוב, מאחר שהנתבעים פרעו סכומים על החשבון (מהחישוב עולה כי הנתבעים פרעו לטענת התובעים 340,000 ₪).

כן הגישו התובעים בקשה לביצוע שטר ע"ס 370,000 ₪ ז"פ 13.1.14 שנמשך ע"י חלי מחשבונם של הנתבעים 1-2 בבנק טפחות ואשר חולל מחמת אכ"מ. יצויין כי התובעים אוחזים בשיק נוסף ע"ס 630,000 ₪, ז"פ 13.12.13, כששני השיקים צורפו לתביעה בסד"מ.

הנתבעים טענו בהתנגדות ובבקשת הרשות להגן כי ההסכם הינו הסכם למראית עין אשר נועד לצורך הטלת עיקול על ידי התובעים על ביתם של חלי ומור, וזאת עקב חשש של האחרונים שנושה אחר יטיל על הבית עיקול. מאחר שהצדדים הינם קרובי משפחה (התובעת 2 הינה דודתם של חלי ומור), ערכו את ההסכם במטרה להגן על ביתם של חלי ומור מהעיקול הצפוי.

כן עלתה בתצהירי הנתבעים טענת הגנה עיקרית, והיא כי אין מדובר בהלוואה ע"ס 1,140,000 ₪ (סכום שלושת השיקים האמורים לשמש כהחזר) או קרוב לכך, אלא בהשקעה של התובע 1 במטרה להכנס לשותפות בעסק של גני ילדים שניהלה סימה. בהקשר זה הציגו הנתבעים מסמכי הקמת חברה בשם "הפינוקיה של סימה" באוקטובר 2013, שמניותיה חולקו בין חלי לתובע 1 בחלקים שווים, ואשר היתה אמורה להפעיל את הגנים. על פי החלטת מועצת המנהלים של החברה הוסמכו סימה והתובע 1 כמנהלים ומורשי חתימה. נטען כי התובע 1 השקיע לצורך רכישת חלקו בחברה סך של 520,000 ₪ ששולם לסימה במהלך חודש אוקטובר 2013, לאחר המועד הרשום על גבי ההסכם, תאריך שהינו לטענת הנתבעים פיקטיבי ובפועל נערך ההסכם באפריל-מאי 2014. נטען כי לאחר כחודשיים מההשקעה חזר בו התובע 1 מרצונו להיות שותף בחברה, ודרש את החזר כספו. סימה נעתרה לבקשתו, והוסכם כי הסכום יוחזר בתשלומים. לטענת הנתבעים, הועברו ע"י סימה 320,000 ₪ בתשלומים לשיעורין, בין פברואר 2014 ליולי 2015, בהתאם לפירוט בכתב יד שהוצג, וכן העביר בעלה של סימה את חלקו בירושת הוריו, בסך 185,000 ₪, לתובעים. נטען כי בסך הכל הוחזר לתובעים סך של 505,000 ₪. נטען כי השיקים נמסרו כדי ליצור מצג של חוב של חלי ומור לתובעים, בשל הצורך להגן על ביתם של חלי ומור ע"י הטלת עיקול בסכום שיעלה על סכום העיקול שעלול להיות מוטל על ידי הנושה האחר. כן נטען כי שני השיקים שבידי התובעים – השיק נשוא ההתנגדות והשיק הנוסף ע"ס 630,000 ₪ - אינם חתומים על ידי חלי, אלא חתימתה זוייפה ע"י סימה. לטענת חלי, רק לאחר מסירת השיקים ע"י סימה, הודיעה לה סימה על מסירתם לתובעים, והיא ידעה כי יופקדו ויחוללו מחמת אכ"מ, כשהוסבר לה כי המהלך נעשה לטובתה ולטובת מור, ועל כן לא נתנה הוראת ביטול. גם בעלה מור לא ידע על משיכת השיקים וסיחורם ע"י סימה לתובעים, אלא בדיעבד. נטען כי ההסכם נערך בדיעבד, בחודש אפריל 2014, לאחר שהשיקים הופקדו וחוללו, על פי הצעתו של התובע 1.

יצויין כי שני השיקים הוצגו לפרעון וחוללו בפברואר 2014, למרות שתאריכי הפרעון הרשומים עליהם הם 13.12.13 ו-13.1.14, והדבר אומר דרשני, לנוכח גובה הסכומים. כמו כן, לא ברור האם ומדוע לא נמסר לתובעים שיק שלישי על סך 140,000 ₪, שהיה אמור להיות השיק הראשון כרונולוגית, על פי ההסכם, ואין בכתב התביעה כל התייחסות אליו.

חלי ומור נחקרו על תצהיריהם וחזרו על גרסאותיהם.

סימה אמרה בחקירתה כי השיקים נרשמו על ידה מלכתחילה לכיסוי החוב שנותר בגין השקעת התובע 1 בשותפות (עמ' 10 ש' 14), ולבקשת בנם של התובעים רשמה את שני השיקים בבת אחת, בידיעה שיחזרו מחוסר כיסוי, כדי ליצור בטחון לתובעים שיוכלו להטיל עיקול על ביתם של חלי ומור, ובכך להגן על הבית מפני נושה אחר. לטענתה, לאחר מכן קיבלו התובעים סך של 505,000 ₪, כפי שפורט בתרשומת שצורפה, "ומעבר לזה הוא קיבל גם מהצד".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ