אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 48163-03-13 בילו נ' דהקט חדאד

ת"ט 48163-03-13 בילו נ' דהקט חדאד

תאריך פרסום : 23/02/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום רחובות
48163-03-13
03/02/2015
בפני הרשם:
איתי רגב

- נגד -
מבקשת:
מרים דהקט חדאד
משיב:
ניסים בילו
החלטה
 

 

המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר על סך כ-38 אלף ₪ שהגיש המשיב לביצוע, וטענה כי החתימות המופיעות על גבי השטר אינן חתימותיה.

 

בדיון שהתקיים ביום 20.3.14 הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מכריע "שייקבע אם החתימה על שטר החוב היא חתימת [המבקשת], או שטענתה לזיוף נכונה".

בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, וביום 23.3.14 נקבע כי המומחה יקבע "באם החתימה אשר נחזית להיות של המבקשת ... היא אכן חתימת המבקשת".

 

חוות דעת המומחה, מר אמנון בצלאלי, הוגשה לתיק בית המשפט ביום 29.10.14.

בתוצאות הבדיקה מציין המומחה כדלקמן:

"לא מצאתי קשר ממשי בין חתימת עושה השטר (השמאלית) וחתימת הערב מס' 2, האמורות להיות של [המבקשת], לבין הדוגמאות על שמה שקיבלתי לבדיקה".

ובהמשך: " ברמה העקרונית, לא ניתן לקבוע כי לכותבת הדוגמאות אין צורות חתימה נוספות מסוג שלא קיבלתי בין הדוגמאות, ולכן מסקנת חוות הדעת אינה החלטית".

חוות הדעת הועברה לעיון הצדדים, ולאחר שניתנה להם ההזדמנות להגיב עליה (ובהעדר תגובה מצד המבקשת), התייצבו הצדדים לדיון בפני ביום 29.1.15.

ב"כ המשיב טען בדיון כי נוכח התנהלות המבקשת ומסקנות חוות הדעת, יש לדחות את ההתנגדות. לעמדתו, המנעותה של המבקשת מלהציג ראיות ועדים אשר קיימים, לטענתה, יש בה כדי לשמש לחובתה של המבקשת.

המבקשת, מנגד, חזרה על טענתה כי לא חתמה על השטר, וכי מעולם לא פגשה את המשיב או מי מטעמו.

 

דיון

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

 

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ