אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אביגדור אי וי גי בע"מ נ' ריפלקס - את ההבדל תרגישו בקופה בע"מ ואח'

אביגדור אי וי גי בע"מ נ' ריפלקס - את ההבדל תרגישו בקופה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
41856-07-16
26/04/2017
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
תובעת-המשיבה:
אביגדור אי וי גי בע"מ
עו"ד תומר פרסלר
נתבעים - מבקשים:
1. ריפלקס - את ההבדל תרגישו בקופה בע"מ
2. דוד יצחק אוחנה
3. גלית אוחנה

עו"ד יוסף פרחי
פסק דין

 

בקשת רשות להתגונן, מתוקנת, אך אינה משופרת ביחס לקודמתה. החלטתי ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים היום.

 

1.המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב שעשתה המבקשת 1 בערבותם של המבקשים 3-2 בעליה, 100,000 ₪. המבקשים הגישו התנגדות, שנסבה על טענתם כי אין מקום להגשת הצ'קים לביצוע, ועניינה בסחורות כלשהן שרכשה המבקשת 1 מן המשיבה אך השיבה לה לפי הנטען. מהם אותם צ'קים שנזכרו בבקשה לא נדע, שהרי שהבקשה נסבה על שטר חוב. בדיון שהתקיים ביום 10.11.2016 עמדתי על כך שהמדובר בבקשה שלא רק שהיא לאקונית במיוחד, היא אף אינה נחזית נוגעת כלל לשטר החוב. ב"כ המבקשים עתר לארכה לשם הגשת בקשת רשות להתגונן מעודכנת, שתתייחס לשטר החוב. אפשרתי לו להגיש בקשה בעניין תוך 7 ימים. אגב כך אף שוחחתי עם הצדדים על הצורך לברר את המחלוקות הכספיות, אם קיימות, תוך שהמשיבה התחייבה לספק למבקשים את כל המסמכים שבידה הנוגעים לחוב ובכלל זאת הכרטסת והצ'קים שנמשכו לפקודתה, על מנת שהמבקשים יוכלו לבוחנם.

 

2.המגעים לא צלחו, והמבקשים הגישו בתחילה ביום 20.11.2016, ללא היתר, בקשה מתוקנת למתן רשות להתגונן בלוויית תצהיר מתוקן של המבקשת 2. לאחר מספר תקלות דיוניות נוספות, אפשרתי למבקשים לעתור באיחור לתיקון הבר"ל. הם עשו כן, ביום 1.1.2017. לאחר הליבון, אפשרתי למבקשים להגיש בר"ל מתוקנת, נתון להוצאות. הם הודיעו כי הבקשה מיום 20.11.2016 והתצהיר שבצדה ישמשו אותם. דיון נקבע אפוא להיום. המשיבה ויתרה על חקירה, והצדדים סיכמו.

 

3.לשיטת המבקשים, כנטען בבר"ל המתוקנת, הם רכשו סחורות מן המשיבה. הם חתמו על שטר החוב להבטחת תשלום סחורה, אך השטר היה אמור להיות מוגבל לסכום של 16,000 ₪, כהיקף הסחורה הראשונית שסופקה. הם הסכימו על-פה עם נציג המשיבה על החזרה של סחורות, בסכום של 150,000 ש"ח. המשיבה הסכימה להחזיר למבקשים את שטר החוב ושיקים מעותדים בסכום של 150,000 ₪ שהחזיקה בידה. ברם לאחר החזרת הסחורות שלחה המשיבה מכתב דרישה, שפשרו לא ברור למבקשים, שהרי פעלו בהתאם להסכמות. המבקשים מציינים כי חזו בכרטסת המשיבה, המצביעה על קיום חוב של 180,000 ₪, אולם המדובר לסברת המבקשים בהערכה, לא בסכום קצוב. לפיכך ונוכח הגישה הליברלית יש ליתן להם את הרשות להתגונן.

 

4.גורסת המשיבה: בקשה שחרף ההזדמנות שניתנה למבקשים, נעדרת פירוט. המשיבה אף הציגה למבקשים את כל הנתונים הנוגעים לחוב הנטען, ועדיין גם הבקשה הנוכחית לא מתייחסת לאותם נתונים. אין היא מבארת את טיב החוב, מקורו, סילוקו, המלא או החלקי (שכן בבקשת התיקון צוין שמדובר בחוב שסולק "כמעט לחלוטין"), ואינה נתמכת ולו במסמך אחד. כל ההתגוננות, סבורה המשיבה, אינה אלא ניסיון למשיכת זמן, בעוד המשיבה ממתינה לכספה.

 

5.לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון נוסף בחומר מצאתי כי דין הבקשה להדחות. אכן, הגישה בכל הנוגע למתן רשות להתגונן ליברלית בימינו (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי (15.6.2009)). בית המשפט אינו בוחן ענייני מהימנות, ולא כיצד יוכיח המבקש טענותיו. ועם זאת, לא די בהעלאת טענה היכולה, עיונית, להקים הגנה מפני התביעה, שהרי לעולם ניתן להעלות טענות שכאלה. טענה מעין זו מחייבת פירוט. העובדה שחייב-מבקש טען באופן לאקוני וסתמי כי יש לו קיים פגם קנייני באחיזתו של הנפרע (תהא זו טענת כשלון תמורה מלא, היעדר תמורה, מרמה, או כל טענת הגנה תקפה אחרת), לא די בה. הלכה מושרשת היא כי מבקש רשות להתגונן בסדר דין מקוצר (וההתנגדות לביצוע שטר מעמדה כשל בקשת רשות להתגונן), אינו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו (בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172, 175 (1989)). אי פירוט מספק של טענות ההגנה יכול להצדיק גם סירוב ליתן את הרשות להתגונן, בפרט בהתגוננות מפני תביעה שטרית (ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק בע"מ, פ"ד מג(1) 106 (1989)); כאשר יוזכר שבתביעה זו נטל ההוכחה הוא על כתפי עושה השטר, והחזקות שבדין (בפרט סעיפים 19 ו-20 לפקודת השטרות) הן כי המדובר בשטר שהושלם כדין ומשקף תמורה שניתנה. קל וחומר שפירוט נדרש כאשר מבקש הרשות מעלה טענות שבאופיין הן של קיזוז: רכשתי אך זוכיתי (השוו: ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, מה (5) 729 (1991)).

 

6.במקרה שלפנינו, היעדר הפירוט זועק. בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים מסחרית. אין טענה שכל כולה על-פה, בלא מסמך אחד לרפואה. ובכל זאת, לא צורף לבקשה ולו מסמך אחד. המבקשים טוענים להסכם כלשהו. ממתי? מה תוכנו? המבקשים טוענים כי התכוונו ששטר החוב יבטיח סכום של 16,000 ₪. מדוע לא ננקב אפוא הסכום של 16,000 ₪? ומה ההיגיון בכך ששטר חוב ייערך להבטחת תשלום בגין סחורה ראשונה בהיקף מוגדר (במקום צ'ק, שהרי הסכום ידוע), ובכך שספק הסחורה ימשיך לספק סחורה מכאן ואילך בלא השטר? המבקשים טוענים להחזרות: של מה? כמה? מתי? כיצד נתנו צ'קים בסכום כולל של 150,000 ₪ (כך טענתם, והרי הצ'קים לא צורפו), ומאידך גיסא הוסכם על החזרות בסכום זה? בדיון הציג ב"כ המבקשים העתק צ'קים שמשכה המבקשת וביטלה, וזמן פרעונם מחצית שנת 2016, כאלו שב"כ המשיבה מסרה לעיונו. מה ארע אפוא בין מועד עשיית השטר (11.3.2015, לפי האמור בו) ועד למועד חילול הצ'קים, בחלוף למעלה משנה? ואשר לכרטסת: המשיבה מסרה בידי המבקשים כרטסת, בעקבות הדיון הקודם. זו לא צורפה לבקשה. לא צורפה גם כל התייחסות עניינית לתוכנה, זולת כך שנאמר כי סכום החוב בה הוא של כ-180,000 ש"ח. לא צורפה כרטסת נגדית של המבקשים. מה אפוא טענת המבקשים ביחס לכרטסת, שסכום החוב הנקוב בה גבוה מסכום שטר החוב? ואלו הן דוגמאות בלבד.

 

7.המדובר אפוא בבקשת רשות להתגונן שאין בה פירוט מינימלי. היא סתמית: אין חוב. היא אינה מבארת דבר, אינה מפרטת דבר, אינה נתמכת בדבר. קושי זה רק מתעצם בזוכרנו שמדובר בבקשה מתוקנת, לאחר שבית המשפט ביאר למבקשים את קשיי הבקשה הראשונה ונתן להם הזדמנויות חוזרות לתקנה. בבקשה הראשונה לא התייחסו המבקשים לשטר החוב אלא לצ'קים עלומים, וזאת הסבירו בכך שלא זכרו כלל שחתמו על שטר חוב (כיצד לא נזכרו כאשר הוגש שטר החוב לביצוע) – לא נדע. עמדתי כאמור בדיון הקודם על קשיי הבקשה. בעקבות הדיון הקודם קיבלו המבקשים מידע מן המשיבה באשר לחוב, הכרטסת, הצ'קים. ועדיין, הבקשה המתוקנת לוקה בכל תקלותיה של הבקשה המקורית, זולת כך שהפעם מוכחש סתמית תוקפו של שטר החוב, חלף ההכחשה הסתמית של אותם צ'קים, שכלל לא הוגשו כאן לביצוע.

 

8.יוער כי בחנתי את האפשרות להתנות את הרשות בהפקדת ערובה בגובה מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ, אך לא מצאתי ללכת בדרך זו בנסיבות המסוימות של המקרה שלפנינו. ממילא לא טען ב"כ המבקשים, גם כאשר שאלתיו מפורשות, כי בידי שולחיו לשאת בסכום האמור, כך שמדובר בהתלבטות עיונית. בכל מקרה, בנסיבות כאן כל דחייה בתשלום החוב למשיבה-התובעת יפגע בה שלא לצורך ויהווה משום פרס למבקשים, שבשלב הנוכחי המסקנה הנלמדת מהתנהלותם בתיק היא שעניינם האחד הוא במשיכת זמן, ולא בניסיון אמיתי לבסס הגנה כלשהי מפני התביעה השטרית.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ