אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 40620-04-15 כפר יהושע מושב עובדים נ' שחר

ת"ט 40620-04-15 כפר יהושע מושב עובדים נ' שחר

תאריך פרסום : 08/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום נצרת
40620-04-15
01/07/2015
בפני השופטת:
עינב גולומב

- נגד -
משיב:
כפר יהושע מושב עובדים
מבקש:
אפרים שחר
החלטה
 

 

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, ולקבלת ההתנגדות לגופה.

תמצית הרקע העובדתי היא כדלקמן:

המבקש הינו ערב לשטר חוב של חברה בשם החווה לפיטום עופות בע"מ (להלן – החייבת העיקרית), וזאת יחד עם שני ערבים נוספים – זילברמן רונית וחיים (להלן – הערבים הנוספים). שטר החוב ניתן לטובת המשיב במסגרת היחסים העסקיים בינו לבין החייבת העיקרית. בעת הרלוונטית היו המבקש והערבים הנוספים הבעלים של החייבת העיקרית.

שטר החוב ע"ס 443,523 ₪, הוגש לביצוע בהוצל"פ.

החייבת העיקרית והערבים הנוספים הגישו התנגדות לביצוע השטר לבית משפט זה (ת"ט 449510-10-13). ההתנגדות התקבלה וניתנה רשות להתגונן, בין היתר בטענות של כישלון תמורה וטענות נוספות. התיק קבוע להוכחות ליום 9.2.16.

המבקש לא הגיש התנגדות לביצוע שטר במועד הקבוע בדין, וזאת על-אף שהאזהרה הומצאה לו עוד ביום 20.9.13.

ביום 20.4.15 הגיש הוא ללשכת ההוצל"פ בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשה להתנגדות, ואלו הועברו לדיון לבית משפט זה.

בדיון שהתקיים בפני ביום 24.6.15 הודיע המשיב כי הוא איננו מבקש לחקור את המבקש על תצהירו, וזאת לאחר שהמבקש חזר בו מהטענה בתצהיר כי לא קיבל את האזהרה וכי החתימה על השטר איננה חתימתו.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא נמנע מהגשת התנגדות במועד מאחר שסבר כי הוא פטור מערבותו וזאת לפי הסכם בינו לבין משפחת זילברמן (הערבים הנוספים), ומאחר שסבר כי המחלוקת בין החייבת העיקרית למשיב עומד בפני פתרון ללא קשר אליו. כן טוען המבקש כי דחיית בקשה תביא למצב בלתי סביר בו החייבת העיקרית עשויה לצאת פטורה, ואילו הערב לחובה – הוא עצמו - יחוב. המשיב, מנגד, טוען כי אין כל הצדקה להאריך המועד להגשת התנגדות בענייננו משלא ניתן נימוק בעל משקל לאיחור, נוכח האיחור המשמעותי ביותר בהגשת ההתנגדות, בהינתן השיקול של סופיות הדיון, ובשים לב לכך שבידי המבקש להפנות טענותיו כנד החייבת העיקרית והערבים הנוספים. המשיב מציין עוד כי במסגרת ההוצל"פ ננקטו הליכים נגד המבקש לרבות הליכי עיקול, וכי המבקש פנה לב"כ המשיב בבקשה להסרה של אחד העיקולים שנענתה עקב התחשבות אנושית במצבו הבריאותי.

 

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני רואה לקבל את הבקשה לארכת מועד, וכן את ההתנגדות גופה. להלן תמצית נימוקי לכך.

משמדובר בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, היענות לה מותנית בהתקיימות "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). הביטוי "טעמים מיוחדים" פורש בפסיקה ככולל מכלול של שיקולים המשקפים את האינטרסים הנוגדים המעורבים בסוגיית העמידה במועדים הקבועים בדין לנקיטת הליך משפטי, ותוך זיקת גומלין בין השיקולים השונים. ראו לעניין זה פסה"ד של בהמ"ש העליון בבר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (פורסם במאגרים) (2013), שם נאמרו הדברים אגב דיון במהות "הטעם המיוחד" להגשת ערעור מנהלי, אך הדברים יפים אף בענייננו, כדלקמן:

 

"האיזון הראוי בין האינטרס של הפרט והציבור במימוש הזכות להגיש הליך ערעורי מזה לבין אינטרס סופיות הדיון מזה מתבטא בצורך להצביע על "טעם מיוחד" להגשתו לאחר שחלף המועד שנקבע לכך בחיקוק. דרישה זו מציבה כברירת מחדל את הכלל שלפיו במקום שבו חלף המועד להגיש הליך ערעורי בלא שהוגש הליך כזה, בעל הדין שזכה יהא זכאי להסתמך על סופיות ההחלטה. ככל שהצד שהפסיד מבקש לאפשר לו לנהל הליך ערעורי חרף האיחור בהגשתו, עליו להציג טעמים טובים שיהא במשקלם המצטבר כדי להטות את כף המאזניים ולסטות מן הכלל בדבר סופיות הדיון. על רקע זה נקבע בפסיקה פעמים הרבה כי טעם מיוחד להארכת מועד הוא, ככלל, אירוע שמנע מבעל דין לפתוח בהליך במועד מטעמים שאינם תלויים בו או בבא כוחו. עם זאת, ואף שמדובר בשיקול מרכזי, ניצבים לצידו שיקולים נוספים ובהם, בראש ובראשונה, סיכוייו של ההליך העיקרי (סיכוייו בנסיבות הקונקרטיות ובמקרה שיש קושי להעריכן, סיכוייו לפי סוגו. כך, למשל, סיכוייה של בקשה לדיון נוסף להתקבל פחותים מסיכוייו של ערעור, כשיתר התנאים שווים); וכן שיקולים הנוגעים, בין היתר, לסיבות לאיחור בהגשת ההליך (אם המבקש היה תם לב, התרשל או השתההובאיזו מידה, אם היה מיוצג, אם נפלה טעות שבדין); למידת ההסתמכות של הצד שכנגד על סופיות ההחלטה (אם ידע שבכוונת המבקש להגיש הליך ערעורי, אם שינה מצבו לרעה, אם יש חשיבות מיוחדת בהכרעה מהירה); לאינטרס של הציבור או של צדדים שלישיים בהכרעה בהליך (אם ההליך מעורר שאלה שתפתח את המשפט ויש לציבור אינטרס שתוכרע; אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בצדדים שלישיים); לחשיבות הזכויות הנדונות ולמידת הפגיעה בהן; ולמיהות המבקש (פרט או רשות). ברי כי אין מדובר ברשימה ממצה, והשאלה אם נמצא "טעם מיוחד" להארכת מועד תוכרע בכל מקרה לפי נסיבותיו, ובהתאם לאיזון הראוי בין שיקולים אלה ואחרים (לפירוט הנסיבות שהוכרו כטעם מיוחד והשיקולים הצריכים לעניין ראו ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904, 910-909 (2001) (להלן: עניין ידידיה); בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה [פורסם בנבו] (10.1.2012); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-163 (מהדורה שלישית, 2012)).

 

מיפוי השיקולים הרלוונטיים בנסיבות ענייננו מביא לתמונה הבאה;

מחד גיסא, האיחור בהגשת בקשת המבקש הינו ממשי ביותר, שכן הבקשה הוגשה מעל לשנה וחצי לאחר המועד הקבוע בדין להגשת התנגדות. ככלל, איחור מהותי מעין זה יהווה שיקול משמעותי לדחיית הבקשה להארכת המועד, תוך מתן בכורה לאינטרס של סופיות הדיון ולניהול התקין והיעיל של ההליך המשפטי על מועדיו המחייבים הקבועים בדין. כמו-כן, עיון בתצהיר המבקש מעלה כי אין בפיו טענה לנסיבות שאינן בשליטתו אשר גרמו לאיחור בהגשת הבקשה. המבקש טוען למעשה כי הוא הבין שאין צורך בהגשת התנגדות, שכן המחלוקת הכספית בין המשיב לחייבת העיקרית עומדת בפני הסדרה ללא קשר עליו, אלא שהנחה סובייקטיבית מוטעית מעין זו אין בה ברגיל כדי לבסס "טעם מיוחד" הגובר על מחדלו של בעל דין מלנקוט בהליך במועד הקבוע בדין.

מאידך גיסא, ענייננו בחבות של חייב משני, כאשר החוב לו הוא ערב, חובה של החייבת העיקרית, הוא נושא להתדיינות תלויה ועומדת בין הזוכה (המשיב דכאן) לבין החייבת העיקרית והערבים הנוספים, לאחר שהתנגדות שהגישו האחרונים כנגד חבותם על-פי שטר החוב התקבלה. אף שמלכתחילה נכללה בבקשת המבקש טענה כי החתימה על שטר החוב המיוחסת לו איננה חתימתו, חזר בו המבקש מטענה זו בדיון שהתקיים בפני, ותוך שהובהר מצידו כי טענות ההגנה בהן מתמקדת בקשתו הן טענות ההגנה שהעלתה החייבת העיקרית עצמה בתביעת המשיב נגדה, העומדות גם למבקש בהיותו ערב לחובה (סעיף 17 לחוק הערבות, תשכ"ז – 1967; ולעניין הערבות השטרית ראו – ע"א 316/79 חמדאן נ' ליאני ואח', פ"ד לד(2) 309). במובן זה, הרי שהסוגיה המהותית שבמחלוקת (החוב הנערב) ממילא תלויה ועומדת בפני בית המשפט, שיידרש לה לגופה. יש בכך כדי להקרין על עוצמת אינטרס ההסתמכות של המשיב בענייננו בכל הנוגע לסופיות הדיון, שהינה לטעמי מוגבלת לנוכח ההליך מתנהל בינו לבין החייבת העיקרית והערבים הנוספים ביחס לחוב נשוא דיוננו (השוו - ע"א 550/01 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיק בי-ם ואח', פ"ד נה(3) 486, 490-491, לעניין השיקול בדבר הליך אחר התלוי ועומד בבהמ"ש, כשיקול המהווה טעם מיוחד להארכת מועד לנקיטת הליך). לעניין טענות ההגנה האפשריות שעומדות למבקש, הרי שכפי שכבר צויין המבקש טוען לאותן הגנות העומדות לחייבת העיקרית, בין היתר בשל כישלון תמורה וטענות נוספות, בגינן ניתנה לה רשות להתגונן, וברי כי בנסיבות אלה יש לו הגנה אפשרית. תוצאת דחיית בקשת המבקש עשויה להיות פטור מלא או חלקי החייבת העיקרית מחבות (ככל שתביעת המשיב נגדה תדחה באופן מלא או חלקי), תוך חיוב של החייב המשני בלבד. תוצאה מעין זו קשה ליישבה עם מושכלות של דין ושל שכל ישר, ואף אם בבסיסה תקלה שיצר המבקש עצמו, הרי שאין היא בגדר תוצאה ראויה. הטענה כי בידי המבקש להפנות טענותיו נגד החייבת העיקרית ויתר הערבים אין בה כדי לתת מענה סביר, ככל שתביעת הזוכה כנגד האחרונים תדחה לגופה. לכך יש להוסיף כי התביעה נגד החייבת העיקרית ויתר הערבים קבועה לשמיעת ראיות ליום 9.2.16; ב"כ המבקש הצהיר בדיון בפני כי ככל שהבקשה תתקבל וההליכים ידונו במאוחד, הוא יימנע מלנקוט הליכי ביניים כלשהם שיעכבו את לוח-הזמנים שנקבע לבירור התביעה נגד החייבת העיקרית ויתר הערבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ