אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 37206-03-14 קוויתי נ' יונגהייט

ת"ט 37206-03-14 קוויתי נ' יונגהייט

תאריך פרסום : 06/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום רחובות
37206-03-14
22/09/2014
בפני הרשם:
איתי רגב

- נגד -
תובע / משיב:
שמואל קוויתי
נתבעת / מבקשת:
סנדרה יונגהייט
פסק דין

התביעה שלפני עניינה בהתנגדות לביצוע שטר ביטחון אשר ניתן במסגרת חוזה שכירות בין הצדדים (להלן: "החוזה"). עסקינן בשטר פיקדון על סך 5,000 ₪ אשר יועד להבטחת תשלום דמי השכירות, שניתן למשיב ע"י המבקשת במעמד החתימה על החוזה. השטר הוגש לביצוע ולמבקשת נפתח תיק הוצאה לפועל.

ואלו העובדות שאינן במחלוקת: בין הצדדים נכרת ביום 27.8.12 חוזה שכירות (ת/1), בו השכיר המשיב את נכסו למבקשת ולצד נוסף, מר אלעד אורן (להלן: "הנכס" ו- "השותף" בהתאמה). במסגרת החוזה, הושכר הנכס לתקופה של שנה החל מיום 28.9.12 ועד ליום 27.9.13 (ס' 4 להסכם השכירות). המבקשת התחייבה לשלם סך של 1,838 ₪ דמי שכירות לחודש. במהלך חודש 05/13 הודיעה המבקשת למשיב כי ברצונה לעזוב את הנכס ולהכניס שוכר חלופי במקומה. בחוזה הוסכם כי על המבקשת לקבל את אישור המשכיר בטרם תוכל להכניס לנכס שוכר חלופי ולהשתחרר מהחוזה. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בעניין, והשוכרת עזבה את הנכס וחדלה מתשלום דמי השכירות בחודש 08/13, כחודשיים טרם תום החוזה. כמו כן, השוכר הנוסף הודיע על כוונתו לעזוב את הנכס עם תום תקופת השכירות.

המבקשת הגישה התנגדותה לביצוע השטר בטענה שאין למשיב זכות שבדין לפירעון השיק לאור כך שהפר את החוזה בין הצדדים. טענה זו מבוססת על סירובו של המשיב להכניס שוכר חלופי במקומה, כאשר לטענתה סירוב זה היה לא סביר. המבקשת פעלה למציאת שוכר הולם ורציני, אך המשיב הסכים לקבלו רק באם תוגבל תקופת השכירות לחודשיים בלבד (התקופה עד לתום החוזה של המבקשת) ולחילופין יסכים מראש לשאת בשכר הדירה במלואו אם לא ימצא שותף במועד. כמו כן, טוענת המבקשת כי נפלו פגמים מהותיים בהתקשרות החוזית בין הצדדים שכן המשיב הטעה אותה כאשר לא הסביר לה במפורש כי עומדת לו הזכות לסרב לבקשה זו באם הדבר אינו מבטיח שכל הדירה תושכר. כמו כן, לטענת המבקשת האופציה בחוזה צריכה להיות לטובת השוכר ולא לטובת המשכיר – כנהוג בחוזים מאותו הסוג.

מנגד, טוען המשיב כי המבקשת הפרה את החוזה ולאור כך פעל להפקדת השיק. המבקשת עזבה את הנכס כחודשיים טרם סיום החוזה וזאת ללא כל הסכמה מהמשיב. המשיב סרב לקבלת השוכר החלופי שהציעה המבקשת לאור חששו שבמצב דברים זה רק מחצית מהנכס יושכר. לטענתו הסכים לקבל את השוכר החלופי לתקופה שעד תום החוזה עם המבקשת אך סרב לחתום עמו על חוזה ארוך טווח. לטעמו פעל באופן סביר ולגיטימי לאור כך שלא ניתן להפריד את הנכס והמגורים בו הינם משותפים בהכרח. על כן, כספי הפיקדון נועדו לשפותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התנהלותה של המבקשת, לרבות פיצוי בגין אובדן שכר דירה עבור חודשיים וכן עלויות נוספות בהן נשא לאור המצב שבו השאירה המבקשת את הנכס בעזיבתה.

במסגרת הדיון בבקשת הרשות להתגונן שהתקיים בפני ביום 10.8.14 הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בבקשה ובמידת הצורך – יינתן פסק דין במחלוקת עצמה. הצדדים הסמיכו מותב זה ליתן פסק דין על דרך סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

בקשת רשות להתגונן

הלכה פסוקה היא שכאשר עסקינן בשאלה משפטית גרידא ואין עומדת לפתחו של בית המשפט שאלה שבעובדה, יכול בית המשפט להכריע בה במסגרת הדיון בבקשה ואין צורך לדחות את ההכרעה לשלב מאוחר יותר (ראה: ע"א 514/64 כהן נ' אשכנזי, פ"ד יט(1) 696; ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מב(1) 696, 699). במסגרת זו, אין מוטל על המבקש הנטל לשכנע את בית המשפט כי יזכה במשפט ודי בכך שיראה בתצהירו הגנה לכאורית, הראויה לעמוד לדיון. למרות האמור, על המבקש לפרט בפני בית המשפט את העובדות הנוגעות למקרה וכן לפרט את הפן המשפטי שבהגנתו (ע"א 563/61 מנשה יחזקאל ואח' נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד טז 1354, 1356).

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה(1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ