אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 31429-08-15 אוצ'רטנר נ' דיאב

ת"ט 31429-08-15 אוצ'רטנר נ' דיאב

תאריך פרסום : 06/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום עכו
31429-08-15
01/01/0001
בפני הרשמת:
1. הבכירה
2. ודאד יונס


- נגד -
תובע:
ניקולאי אוצ'רטנר
נתבעת:
סמאח דיאב
החלטה

כנגד הנתבעת הוגשו 8 שיקים לביצוע בסך כולל של 63,800 ₪ (קרן) כמפורט להלן: שיק מס' 5000215 על סך 20,000 ₪ מועד פירעון 30.8.2014; שיק מס' 5000179 על סך 3,400 ₪ מועד פירעון 23.9.2014; שיק מס' 5000180 על סך 10,000₪ מועד פירעון 28.9.2014; שיק מס' 5000183 על סך 6,000 ₪ מועד פירעון 30.9.2014; שיק מס' 5000182 על סך של 6,800 ₪ מועד פירעון 23.10.2014; שיק מס' 5000224 על סך 6,800 ₪ מועד פירעון 28.10.2014; שיק מס' 5000186 על סך 5,800 ₪ מועד פירעון 30.10.2014 ושיק מס' 5000185 על סך של 5,000 ₪ מועד פירעון 30.11.2014. כל השיקים נמשכו מחשבון המבקשת בבנק לאומי לטובת "אינקו" ( עסקו של המשיב) וחוללו בהעדר כיסוי מספיק למעט שני השיקים שמועד פירעונם הינו ל- 30.11.2014 ו- 23.10.2014 שחוללו מחמת היות החשבון מוגבל.

בבקשה להארכת מועד וההתנגדות טענה המבקשת כי לא קיבלה האזהרה בתיק ההוצל"פ וידעה עליו במקרה לאחר בדיקה שגרתית. לטענתה, מעיון באישור המסירה עולה כי האזהרה נמסרה לאדם העונה על שם "אחמד עוואד" הזהה לשמו של אחיה. אך מאז שהתחתנה היא אינה מתגוררת עם אחיה. כן טענה כי מסרה את השיקים לקרובת משפחתה בשם אולפת עוואד (להלן: "אולפת") שהינה בעלת חנות בגדים אשר רכשה באמצעותם סחורה מהמשיב. הסחורה לא סופקה ובין אולפת למשיב נתגלעה מחלוקת משום שהמשיב לא הסכים להמציא לאולפת חשבוניות מס עבור עסקאות קודמות. אולפת הוסיפה וציינה בתצהירה כי את השיקים היא קיבלה מהמבקשת ולא העבירה לה תמורתם. המחלוקת בינה לבין המשיב נתגלעה לאחר שמסרה לו את השיקים וכי העסקה בינה לבינו בוטלה והסחורה לא סופקה.

בדיון שהתקיים בפני העידה המבקשת כי נהגה לתת לאולפת שיקים המשוכים מחשבונה הפרטי לצורכי העסק, וכי אולפת הייתה מעבירה לה כסף לכיסויים. את השיקים נשוא ההתנגדות היא מסרה לאולפת כשהם חתומים, אך אולפת לא העבירה לה את תמורתם. היא העידה כי לא הייתה מעורבת בעסקה בין אולפת למשיב וכי ידעה עליה מדברים שאולפת סיפרה לה. עוד העידה כי ידעה על ביטול העסקה בין אולפת למשיב לפני שהגיע מועד פרעון השיקים אך כשהלכה לבטלם, אמרו לה בבנק שאין כיסוי מספיק לשיקים והם לא ייפרעו.

אולפת העידה כי נהגה לקחת שיקים מהמבקשת ולתת לה תמורתם במזומן וכי את השיקים היא מסרה למשיב לפני שהתגלעה המחלוקת בינה לבינו ולפני שהגיע מועד פירעונם. השיקים ניתנו למשיב בגין מספר עסקאות שנעשו בשלבים ולא בגין עסקה אחת. היא לא קיבלה את הסחורה בגינה הם נמסרו ולכן היא ביטלה את העסקה טלפונית ולא נתנה למבקשת כסף כדי לכסותם בחשבון.

בסיכומים טענה המבקשת כי אולפת הייתה לקוחה של המשיב וביצעה עמו מספר עסקאות בגין חלקן הוא לא מסר לה חשבוניות מס ולכן התגלעה בן השניים מחלוקת שהביאה לסיום היחסים העסקיים ביניהם ולביטול העסקה בגינה נמסרו השיקים ולאי אספקת הסחורה. הן אולפת והן המבקשת העידו כי המבקשת לא קיבלה מאולפת את תמורת השיקים במזומן. ולטענת המבקשת השיקים ניתנו בגין עסקה אחת שבוטלה. היא ציינה כי פנתה לבנק על מנת לבטלם אך נאמר לה כי בהעדר כיסוי מספיק לשיקים לא ניתן לבטלם.

המשיב טען מנגד כי גרסת המבקשת לגבי ביטול העסקה לא נתמכה בהודעה על ביטול השיקים בבנק, והיא נסתרה מקום בו חזרו 6 שיקים מחמת העדר כיסוי מספיק והשניים האחרים מחמת היות החשבון מוגבל. בגרסתה נמצאו סתירות הן בעניין משיכת השיקים והן בעניין קבלת התמורה בעדם ובין עדותה של המבקשת לעדותה של אולפת נמצאו סתירות באשר למספר העסקאות אשר בגינן ניתנו השיקים ולתמורה שניתנה בעדם.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

בהעדר התייחסות בסיכומים לבקשה להארכת המועד, אני מאריכה המועד להגשת ההתנגדות.

המבקשת טענה להגנתה כי מדובר בשיקים שנתנה לאולפת כטובה וכי הנ"ל לא העבירה לה תמורתם כפי שהוסכם ביניהן בשל ביטול העסקה עם המשיב ואי אספקת הסחורה שאולפת רכשה ממנו. בגרסה זו תמכה עדותה של אולפת. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מחוסר הבהירות שנתגלה בגרסת ההגנה במהלך החקירה הנגדית.

הלכה היא, כי כאשר מעלה הנתבע בתביעה בסדר דין מקוצר הגנה אפשרית, לא יתנה בית המשפט את מתן הרשות להתגונן בהפקדת תנאים או ערובות לפי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אלא אם כן מתצהיר ההגנה של הנתבע, עולה כי 'כמעט' אין לנתבע הגנה, או כאשר לוקה הגנתו בחוסר בהירות (רע"א 2075/05 שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פורסם בנבו)

שמענו את אולפת מעידה כי השיקים ניתנו בגין מספר עסקאות ולא בגין עסקה אחת, (ש' 19 בעמ' 2 לפרוט'), כאשר בתצהירה (סעיף 7) ציינה כי מדובר בעסקה אחת שבוטלה. הטענה שהעסקה בין אולפת למשיב בוטלה לא נתמכה בכל אסמכתה והעובדה כי השיקים חוללו מחמת העדר כיסוי מספיק והגבלת החשבון אינה תומכת בגרסה זו. להוסיף כי המבקשת העידה מחד כי היא מילאה בעצמה את פרטי השיקים כולל את שם המוטב (ש' 24 בעמ' 1 לפרט') ומאידך ציינה כי לא רשמה את שמו של המשיב בשיקים (ש' 28 בעמ' 1 לפרט').

נפסק כי: יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה. וכי בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן (ע"א 248/89 ‎החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ‎ ‎נ' ‏Warner Home Video (Ltd) U.K.‎, פורסם בנבו). עוד נפסק כי סדר הדין המקוצר רק מחמיר עם הנתבע, בכך שהוא נדרש לבסס את טענת הגנתו בתצהיר שעליו ייחקר נגדית, אך אם לאחר שנחקר לא הופרכה גירסתו על פניה, זכאי הוא שגירסתו תתקבל, לכאורה, כעילת הגנה, שאותה יהיה עליו להוכיח במשפט (ע"א 544/81‏ ‎מנחם קיהל בע"מ‎ ‎נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פורסם בנבו).

בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (2009), פורסם בנבו שם נקבע כי: "שיקולי היעילות המערכתית, ואינטרס עשיית צדק עם תובע שתביעתו מקיימת את תנאי סדר הדין המקוצר, ואינה מעלה כנגדה טיעוני הגנה שיש בהם ממש, עשויים לגבור על זכותו של הנתבע להתגונן. עם זאת, בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנלווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו".

במקרה שבפני אני סבורה כי טענת ההגנה של המבקשת ראויה לבירור, יחד עם זאת ובשל חוסר הבהירות בגרסתה כאמור לעיל אני מתנה את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערבון בסך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום וזאת לכיסוי הוצאות המשיב במידה והתביעה תתקבל.

לאחר ביצוע ההפקדה תעתור המבקשת בבקשה מתאימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ