אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 31199-04-15 גרציאני נ' אברגיל סיידא

ת"ט 31199-04-15 גרציאני נ' אברגיל סיידא

תאריך פרסום : 14/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
31199-04-15
08/03/2016
בפני השופט:
עמית יריב

- נגד -
מבקשת:
קארין אברגיל סיידא רמי קוגן
עו"ד רמי קוגן
משיב:
ישראל גרציאני יואל גולדברג
עו"ד יואל גולדברג
החלטה

  1. לפניי התנגדות לביצוע שיק על סך 200,725 ₪ שנמשך מחשבונה של המבקשת לזכות המשיב.

  2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיב העמיד לאביה של המבקשת הלוואה בסך 40,000 דולר ארה"ב. אין מחלוקת גם כי השיק מחשבונה של המבקשת נועד להבטחת פירעונה של ההלוואה. המבקשת טוענת, כי ההלוואה נפרעה במלואה – לשיטתה סך של 20,000 דולר נפרעו במזומן (ולעניין זה הובא תצהיר בת-זוגו של אבי המבקשת) ואילו 20,000 דולר נוספים נפרעו בהזמנת כרטיסי טיסה והזמנות לבתי מלון.

  3. להשלמת התמונה אציין, כי ההתנגדות הוגשה באיחור. בדיון שהתקיים לפניי ביום 6.9.2015 נחקרה המבקשת על תצהיריה – הן לעניין הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות והן לעניין נימוקי ההתנגדות לגופה. בפסק דין מיום 7.9.2015 דחיתי את הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות מן הטעמים שפורטו בהרחבה בפסק דיני. ביום 15.2.2016 בוטל פסק הדין מיום 7.9.2015 בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט העמית גדעון גינת, ע"א 57693-10-15), ובית המשפט שלערעור הורה על החזרת התיק לפניי, לשמיעתו לגופו. אבחן אפוא את טענות ההגנה, ואקבע אם הן מקימות רשות להתגונן.

  4. כאמור, הצדדים אינם חלוקים ביניהם לעניין העמדת ההלוואה או מסירת השיק. נראה שהמבקשת אף מודה מפורשות כי היא חייבת בפירעון השיק (וראו לעניין זה עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 7.3.2016 ש' 20 – 21, להלן: "דיון 2016"). הטענה המרכזית של המבקשת היא, כי ההלוואה הוחזרה בפועל. טענה נוספת שהועלתה במסגרת הסיכומים (ולכך אתייחס להלן) היא טענה שמקורה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק ההסדרה"). אעיר, כי בית המשפט שלערעור נדרש לטענה זו בפסק דינו (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי ש' 1 – 2).

  5. לעניין חוק ההסדרה, המצב פשוט מאוד: בהתנגדות לביצוע שטר אין ולו מילה אחת שעניינה חוק ההסדרה. הבקשה לגופה – מפנה אל תצהירה של המבקשת; בתצהירה של המבקשת – אין כל התייחסות לחוק ההסדרה או לתחולתו על ענייננו. בדיון לפניי טען ב"כ המבקשת, כי מאחר שמדובר בטיעון משפטי, אזי אין חובה להעלותו במסגרת כתבי הטענות. בכך נתפס ב"כ המבקשת לטעות כפולה: ראשית, על מנת להחיל את הוראות חוק ההסדרה על ההלוואה, יש לעמוד בתנאי החוק, הכוללים גם טיעונים עובדתיים מובהקים (ובין היתר – הטענה כי המשיב עוסק במתן הלוואות דרך קבע), וטענה מסוג זה – בוודאי יש להעלותה גם בכתבי טענות בהליך המתנהל על פי סדר דין רגיל או סדר דין מהיר (וראו לעניין זה תקנות 71 (א) ו-72 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984).

    אלא שבקשת רשות להתגונן – והתנגדות לביצוע שטר בכלל זה – אינה כתב טענות רגיל שחלות עליה הוראות תקנות 71 ו-72, כי אם הליך נפרד ושונה, שיוחד לו פרק נפרד בתקנות סדר הדין האזרחי. כך, מורה תקנה 205 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי כי:

    "בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לעניינם, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד, ואם נגד חלקה – איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט או הרשם."

  6. כלומר – גם אילו קיבלנו את התיזה, שלפיה אין חובה להתייחס בכתב טענות "רגיל" לטענה בדבר תחולת חוק ההסדרה (טענה שכאמור – אני בספק אם היא יכולה לעמוד), בוודאי שלא ניתן לקבל טענה זו כשהדברים אמורים בבקשת רשות להתגונן. על כן – ומשלא הועלתה טענה בדבר תחולת חוק ההסדרה – בוודאי לא ניתן לומר שמדובר בטענה המצדיקה, כשהיא לעצמה, מתן רשות להתגונן.

    אסייג את האמור לעיל, ואציין כי על פי הנוהג המשפטי שעוגן בפסק הדין המנחה בע"א 4003/07 ארנון בס נ' אריה אברהם (2009) (וראו סעיף 24 לפסק הדין), שאלת תחולתו של החוק יכול שתעלה מיוזמתו של בית המשפט, גם אם לא הועלתה על ידי מי מהצדדים. עם זאת, ברי שכאשר בוחנים את טענות ההגנה בבחינת ההצדקה ליתן רשות להתגונן מפני תביעה שטרית – יש לבחון אילו טענות העלה המתנגד עצמו, ולא אילו טענות יכול היה להעלות, או אילו טענות יכול בית המשפט לבור לו – במסגרת הדיון העיקרי.

  7. כעת יש לבחון את הטענה העיקרית, אשר הובאה בתצהיר – היא הטענה לפירעון ההלוואה במלואה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי סכום של 20,000 דולר ארה"ב נפרע בתשלום מזומן (וראו לעניין זה עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 6.9.2015 ש' 2, להלן: "פרוטוקול ספטמבר"), אלא שדומה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי ההלוואה נושא השיק שבלב הליך זה – לא הייתה ההלוואה היחידה שבין הצדדים (וראו לעניין זה עדותו של אבי המבקשת, עמ' 4 לפרוטוקול ספטמבר, ש' 34), כך שלא ניתן לשלול את גרסת המשיב, כפי שהובאה מפי בא כוחו, שלפיה הסכום ששולם במזומן – הוא החזר של הלוואה קודמת; מכל מקום – ניתן היה לצפות מהמבקשת שתייחס לעניין זה בתצהירה, והיא לא עשתה כן, ובכך חל כרסום ניכר בגרסתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ