אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 27964-01-15 כנאני חמודי נ' קירוי דגן בע"מ

ת"ט 27964-01-15 כנאני חמודי נ' קירוי דגן בע"מ

תאריך פרסום : 09/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חיפה
27964-01-15
18/03/2015
בפני הרשם הבכיר:
ניר זיתוני

- נגד -
המבקשת/הנתבעת:
קירוי דגן בע"מ
עו"ד אלי סומך
המשיב/התובע:
כנאני חמודי (אלום אדם)
עו"ד מאג'ד חטיב
החלטה
 

 

 

בעניין: התנגדות לביצוע שטר ובקשה להעברת מקום הדיון לאשקלון

 

1.ביום 20/11/14 הגיש התובע לביצוע שטר על סך 30 אלף ₪ ז"פ 30/4/14 אשר נמשך מחשבונה של הנתבעת בבנק לאומי בתל-אביב לפקודת התובע וחולל. בבקשת הביצוע נטען כי הסמכות לדון בהתנגדות היא של בית משפט השלום בחיפה הואיל ומקום יצירת ההתחייבות ומסירת ההמחאה במחוז חיפה.

 

2.ביום 8/1/15 הגישה הנתבעת באמצעות בא כוחה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה התנגדות לביצוע שטר. במסגרת ההתנגדות לא הועלתה טענה כלשהי בכל הנוגע לסמכות המקומית. לגופו של עניין, נטען כי הנתבעת היא חברה קבלנית אשר נבחרה על ידי עיריית רמלה לבצע פרוייקט קירוי של הבריכה העירונית ברמלה. נטען כי התובע ביצע עבור הנתבעת עבודות אלומיניום בפרויקט בהתאם להצעת מחיר מיום 5/6/13, הסכם קבלן משנה מיום 10/6/13 וכתב התחייבות מיום 28/1/14. נטען כי התובע החל את העבודה בסוף שנת 2013 והתחייב לסיימה בהתאם לכתב ההתחייבות עד 10/2/14. נטען כי בתמורה לביצוע העבודה העבירה הנתבעת לתובע 4 שיקים, כאשר שלושת הראשונים נפרעו במועדם והאחרון, הוא השטר נשוא ההתנגדות, בוטל על ידי התובעת בשל העדר תמורה ואי סיום העבודות במועד. נטען כי בבדיקה שנערכה במהלך העבודה מטעם המזמין, התברר כי התובע לא סיפק אלומיניום מסוג קליל כפי שהתחייב בהתאם למפרט הטכני כאמור בהצעת המחיר. נטען כי האדריכל נחמן אטשטיין (להלן: "האדריכל") קיבל התחייבות מהתובע להחליף את האלומיניום ולחזק אותו כך שיעמוד בדרישות התקן והחוזק, אך לא קיים את התחייבותו. נטען כי כבר בחודש פברואר 2014 דרשה הנתבעת מהתובע להמציא לה תעודות חומר המעידות כי מדובר בפרופיל אלומיניום מסוג קליל. עוד נטען כי התובע התעלם מפניות הנתבעת להשלים את העבודה בהתאם ללוח הזמנים ולא העביר כל מסמך מהגוף המפקח על הפרויקט המעיד כי החומר אותו סיפק עונה לדרישות המפרט הטכני ומאושר להרכבה בפרויקט. נטען כי לאור האמור לעיל, הנתבעת עשתה שימוש בזכות הקיזוז הנתונה לה בהסכם ההתחייבות וביטלה את השטר נשוא התביעה. הנתבעת טוענת כי נאלצה להשלים את העבודה באמצעות קבלן אלומיניום אחר ששמו ה. ו. אלומיניום תמורת 25,830 ₪. נטען כי אי השלמת עבודת האלומיניום על ידי התובע במועד היתה אחד הגורמים לעיכוב במסירת הפרויקט למזמין בעטיו החליט מנהל הפרויקט לחייב אותה בקנס בסך של 150 אלף ₪, כאשר לשם קיזוזו נאלצה הנתבעת לוותר על תביעות כספיות שהיו לה כנגד המזמין עבור עבודות נוספות. עוד נטען כי בעבודתו של התובע נותרו ליקוים רבים אשר הושלמו על ידי עובדי הנתבעת ועלות תיקונם נאמדת בסך של 10,300 ₪. במישור המשפטי נטען כי דיני הקיזוז חלים בין צדדים קרובים לשטר כפי שקבע בית המשפט העליון בפרשת נורדלנד (רע"א 6250/98).

 

3.ביום 28/1/15 הגישה הנתבעת לבית משפט זה בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות מקומית ולחילופין העברת מקום הדיון לאשקלון. נטען כי בסעיף 28 להסכם קבלן המשנה, הסכימו הצדדים כי לבית משפט השלום באשקלון תהייה סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית בכל סכסוך או תביעה משפטית בין הצדדים. עוד נטען כי ללא תניית השיפוט הייחודית נתונה הסמכות המקומית לבתי משפט שלום במחוז הדרום כיוון שמקום החתימה על ההסכם ועל השטר, מקום מסירת השטר, מקום ביטולו ומקום עסקה של הנתבעת כולם מצוים בעיר יבנה. לבקשה לא צורף תצהיר ולא ניתן לכך כל הסבר.

 

4.ביום 12/2/15 הוגשה תגובת התובע להתנגדות ולבקשה בעניין הסמכות המקומית. באשר לסמכות המקומית נטען כי יש לדחות את בקשת הנתבעת על הסף ולחילופין לגופה מהטעמים שיפורטו להלן. ראשית, הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה כפי שנקבע בערעור אזרחי 6010/99. שנית, הבקשה לא נתמכה בתצהיר למרות שהיא מבוססת על טענות עובדתיות. שלישית, ההסכם הנזכר בבקשה הוא הסכם אחיד אשר נוסח על ידי הנתבעת ויש לפרשו לחובתה גם בעניין הסמכות המקומית.

 

5.בנוגע להתנגדות צורף לתגובה תצהיר מפורט של התובע , הדוחה את טענות הנתבעת ומצרף מסמכים לתמיכה בטענותיו. נטען כי מן המפורסמות שעבודות אלומיניום והצבת חלונות ודלתות במבנה נעשות אחרונות על מנת לאפשר מדידה מדוייקת וסופית של כל הפתחים. עוד נטען כי מקובל להזמין חומרי גלם לעיצוב אחרי קבלת תוכנית העבודה אך לייצר את המוצרים ולהרכיבם רק לאחר מדידה מדויקת וסופית של כל הפתחים לקראת סוף העבודה. נטען כי הנתבעת לא הכינה את המבנה במהלך התקופה המקורית לביצוע העבודות כאמור בהסכם מיום 10/6/13 ולכן נבצר מהתובע לבצע מדידות על מנת להתקדם בעבודה. נטען כי ביום 25/8/13 יזמה הנתבעת פגישה במשרדיה במסגרתה חישבה מסלול מחדש וקבעה לוחות זמניים שונים ביחס לכל הקבלנים שעבדו בפרויקט לרבות התובע. לפי לוח זמנים זה, היה אמור התובע להתחיל את עבודתו באתר ביום 24/10/13 ולהשלימה עד 30/10/13. נטען כי חודש אוקטובר 2013 חלף ועדיין הנתבעת לא הכינה את השטח כדי שהתובע יוכל לבצע מדידות לשם ביצוע עבודתו. לפיכך ביום 13/11/13 פנה התובע במייל לבעלי הנתבעת וביקש לאשר לו לייצר את המוצרים על פי המידות המפורטות בתוכנית האדריכל ללא מדידה מדויקת בשטח. התובע טוען כי קיבל את הסכמת הנתבעת לכך ונקבע מועד להבאת המוצרים לאתר ביום 28/1/14. התובע טוען כי הגיע עם המוצרים לאתר ביום 28/1/14 אך לא יכול היה להתקין אותם כיוון שעבודות הבנייה לא הסתיימו. התובע טוען כי על מנת לאפשר התקנה של האלומיניום ההקפי, היה על הנתבעת לנסר קורת בטון באתר וכן לסיים ריצוף אבנים משתלבות. לפיכך נחתם לוח זמנים חדש כאמור בכתב ההתחייבות מיום 28/1/14. לפי כתב ההתחייבות התחייב התובע לסיים את התקנת האלומיניום ההקפית עד 1/2/14 ואת הדלתות עד 10/2/14 בכפוף להשלמת העבודות והכנת השטח על ידי הנתבעת. התובע טוען כי השלים את התקנת האלומיניום ההקפי במועד שנקבע אך נבצר ממנו להשלים את התקנת הדלתות במועד מטעמים התלוים בנתבעת שעניינם התקנת שני עמודי ברזל והשלמת ריצוף האבן המשתלבת. התובע מצרף מייל ששלח האדריכל מטעמו בעניין זה ביום 9/2/14. התובע טוען כי העובדה שהנתבעת פרעה את ההמחאות שמועד פרעונן ביום 2/14 מלמדת כי העבודה בוצעה ונמסרה במועד. באשר לאלומיניום בו נעשה שימוש, נטען כי ניתנה הסכמה מראש של הנתבעת לעשות שימוש באלומיניום בו השתמש התובע, אולם מנהל הנתבעת שלח הודעות במייל בעניין זה על מנת ליצור מצג שווא כאילו העיכובים בעבודה ארעו בגלל התובע.

 

6.ביום 5/3/15 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובע. בעניין הסמכות המקומית, נטען כי התובע בחר שלא להתמודד עם טענות הנתבעת בנושא הסכם השיפוט תוך שהוא מסתמך על הטענות הכוזבות בבקשת הביצוע לפיהן מקום יצירת ההתחייבות ומסירת ההמחאה במחוז חיפה, מבלי לתמוך טענות אלו בתצהירו. על בסיס פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 1076/96 נטען כי עיקרון ההזדמנות הראשונה מבוסס על הסכמה משתמעת של הצדדים להקנות סמכות מקומית לבית המשפט אליו הוגשה התביעה ולכן אין להחיל עיקרון זה במקרה שלפנינו בו הועלתה הטענה במסגרת הבקשה הראשונה שהוגשה לבית המשפט ובטרם נכנס בית המשפט לדיון לגופם של טענות הצדדים. נטען כי לשכת ההוצאה לפועל אינה ערכאה שיפוטית ולכן עיקרון ההזדמנות הראשונה אינו חל עליה. נטען כי לא היה צורך לצרף לבקשה תצהיר שכן הבקשה מבוססת על המסמכים שצורפו להתנגדות.

 

7.באשר להתנגדות עצמה, נטען כי טענת התובע לפיה התקנת החלונות והדלתות מתבצעת רק בסיום העבודות בבניין, אינה נכונה עובדתית ואינה מסתדרת עם התחייבותו של התובע לבצע עבודות אלו בשלבים מוקדמים יותר. נטען כי לוח הזמנים המקורי נדחה על ידי מזמינת העבודה ולנתבעת אין כל קשר לכך. נטען כי התובע לא הוכיח כי הזמין את חומרי הגלם שכן המסמכים אותם צירף הוגשו לצורך קבלת הצעת מחיר. נטען כי בפגישת הקבלנים מיום 25/8/13 בה השתתף התובע, נקבע כי מסגרות האלומיניום יורכבו מראש וההתאמות הנדרשות יבוצעו באמצעות השיש על מנת שלא לאבד זמן. באשר למייל מיום 13/11/13, נטען כי הודעה זו נשלחה על ידי שותפו של התובע רק לאחר פניות רבות של הנתבעת במסגרתה נתבקש התובע לבצע את העבודה ללא מדידות בשטח. נטען כי גם בשלב הזה, כפי שעולה מתשובת הנתבעת מיום 17/11/13, התובע לא עמד בסיכום עם מנהל הנתבעת בנוגע לאופן ביצוע העבודות והמשיך לגרום לעיכוב העבודה. נטען כי התשלומים שהועברו לתובע ביום 28/1/14 הועברו מחוסר ברירה על מנת שלא להיקלע לאי עמידה בלוח הזמנים בו מחויבת הנתבעת כלפי מזמינת העבודה. באשר להגעת התובע לאתר ביום 9/2/14 נטען כי הדבר נעשה ללא תיאום על מנת לתרץ את אי הגעתו לפגישה יומיים קודם לכן ואת מחדלו להשלים את העבודה. נטען כי אין לאבנים משתלבות כל קשר להרכבת אלומיניום. נטען כי המחאות קודמות לא בוטלו כדי לא לתת לתובע תירוץ לא לבצע את העבודה כלל. באשר לסוג האלומיניום, נטען כי התובע יודע היטב שעל מנת לסטות מהאמור במפרט הטכני עליו לקבל אישור של המפקח על הפרויקט או של האדריכל. נטען כי הנתבעת לא אישרה לתובע לעשות שימוש באלומיניום שונה ואף אינה מוסמכת לעשות כן שכן המפרט הטכני נקבע על ידי מזמין העבודה.

 

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכל הנוגע לסמכות המקומית, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענות הנתבעת בעניין זה משום שלא הועלו בהזדמנות הראשונה. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 6010/99 עו"ד ששון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקי דין נ"ו(1) 385 בעמ' 395, כלל ידוע הוא כי טענה בעניין סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה ומשלא הועלתה כך רואים את הצדדים כמסכימים לסמכותו המקומית של בית המשפט גם כאשר לא היתה בידו סמכות מקורית כזו. בכל הכבוד הראוי, פסק הדין של בית המשפט המחוזי אליו הפנה ב"כ הנתבעת, לא יכול לגבור על הלכה פסוקה ומבוססת זו. במקרים מסוימים ישנה נכונות בפסיקה להיעתר לבקשה להעברת מקום הדיון גם אם אינה מועלת בהזדמנות הראשונה. עם זאת, הדבר נעשה כאשר מגיש הבקשה הוא בעל דין לא מיוצג ולכן שתיקתו אינה משקפת הסכמה אלא אי מודעות לסטיית התובע מהוראות הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ