ת"ט 26663-05-16 צומעי נ' חמדי

 לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 5.10.16.

המבקש טוען כי לא התייצב לדיון מאחר שלא קיבל זימון לדיון. עוד טוען המבקש כי נוכח נסיבותיו הרפואיות האישיות אין הוא יכול לטפל בענייניו ופנה לקבלת סיוע משפטי.

המשיב טוען כי בהחלטת בית המשפט כבר נקבע כי המבקש הוזמן לדיון כדין ומשכך – יש לבחון את הבקשה לביטול פסק הדין מטעמי שיקול דעת בית המשפט, ואת זו יש לדחות לאחר שלא הוצגו על ידי המבקש נימוקי הגנה של ממש.

את התשובה לתגובה הגיש המבקש כשהוא מיוצג. בתשובה זו הרחיב המבקש באשר לנימוקי הגנתו.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

לא מצאתי כי המבקש זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק. ההחלטה בדבר שאלת זימונו של המבקש לדיון שנקבע ליום 5.10.16 כבר ניתנה ואין צורך לחזור על שנכתב בה.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. התרשמתי כי למבקש טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו – ולמעשה, טענות הראויות להתברר במסגרת ההתנגדות שהגיש ואשר יתכן שיש בהן די על מנת שתתקבל ההתנגדות (וזאת, כמובן, מבלי לקבוע מסמרות בשאלה זו ובטרם נשמעו הצדדים לגופו של עניין; ככל שיגיעו לכלל הסכמה דיונית ברוח זו, ובשים לב להלכות הנוהגות בשלב דיוני זה, תוגש הודעה מתאימה ותינתנה לצדדים הנחיות משלימות).

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

משבוטל פסק הדין, יועבר התיק ליחידה המשפטית לקביעת מועד ומותב לדיון בהתנגדות וזאת על פי יומן בית המשפט.

ההחלטה תישלח לצדדים.