אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 18080-07-16 החברה לפיתוח חוף אילת בעמ נ' מאי יאמי אילת בע"מ

ת"ט 18080-07-16 החברה לפיתוח חוף אילת בעמ נ' מאי יאמי אילת בע"מ

תאריך פרסום : 04/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
18080-07-16
30/11/2016
בפני השופטת:
קרן אזולאי

- נגד -
תובעת (זוכה):
החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ
מבקשת (חייבת):
מאי יאמי אילת בע"מ
החלטה
 

1.לפניי בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום באילת, בשל חוסר סמכות מקומית של בית משפט זה לדון בתובענה.

 

2.ההליך החל בבקשה לביצוע שטר שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים. התנגדות לביצוע השטר הוגשה במועד, כשבמסגרתה טענה החייבת כי יש להעביר את ההתנגדות לדיון בבית משפט השלום באילת, לו נתונה הסמכות המקומית. בהמשך להגשת ההתנגדות הורתה רשמת ההוצאה לפועל על העברתה לדיון בבית משפט השלום בירושלים.

 

3. לטענת החייבת, יש להעביר את הדיון לבית המשפט השלום באילת כיוון שאילת היא המקום לקיום התחייבויותיהם של הצדדים, הואיל ושם נמצא מקום פירעון השטר נושא ההתנגדות. החייבת הסתמכה בעניין זה על האמור בסעיף 3(ד)(3) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות), הקובע כי במקרה שבו מקום פירעונו של השטר לא נקוב במפורש, יראו את מקום עסקו של הנמשך כמקום הפירעון. בעניין זה, נטען, מקום פירעון השיק הוא סניף הבנק באילת, ממנו נמשך השיק.

 

4.בתגובה לטענה זו טענה הזוכה כי יש להותיר את הדיון בתובענה בבית משפט זה, מכיוון שבקשה לביצוע שטר אינה כפופה לכללי הסמכות המקומית שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), אלא לתקנות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: תקנות חוק ההוצאה לפועל). בהתאם לתקנות, נטען, עומדת לזוכה האפשרות לבחור להגיש את הבקשה לביצוע שטר לכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל. עוד נטען כי מרגע שרשם ההוצאה לפועל העביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בירושלים, הרי שהסמכות להעביר את הדיון לבית משפט אחר נתונה לנשיא בית המשפט העליון, בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

 

5.דין הבקשה להתקבל. אכן, בבוא זוכה להגיש בקשה לביצוע שטר פתוחה בפניו או בפניה האפשרות להגיש את הבקשה בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל. זאת, הואיל ורואים את הבקשה לביצוע שטר כאילו הייתה בקשה לביצוע פסק דין. בהתאם לתקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, על החייב להגיש התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל שבה הוגשה הבקשה לביצוע (זאת, במאמר מוסגר, בניגוד להתנגדות המוגשת ביחס לתביעה לסכום קצוב, שאז ניתן להגיש את ההתנגדות בלשכה שבה הוגשה התביעה לסכום קצוב, או בלשכה המשויכת לבית המשפט אשר לדעת החייב הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לו; ראו, תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל; כן ראו, בר"ע (ירושלים) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ. הנדסה ובניין בע"מ (19.7.2009)). בהתאם לתקנה 108 לתקנות ההוצאה לפועל, משהוגשה התנגדות יעביר רשם ההוצאה לפועל את ההתנגדות לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי ככל שרשם ההוצאה לפועל סבור שיש להעביר את ההתנגדות לבית משפט אחר מזה שצוין בבקשה לביצוע שטר, עליו לזמן את בעלי הדין לבירור בשאלה זו (ראו, רע"א 8858/13 צרפתי נ' אולמר אפאל תנורי חימום בע"מ, פסקה ט להחלטת כב' השופט א' רובינשטיין (21.1.2014); להלן: עניין צרפתי). אחרת, רשם ההוצאה לפועל מעביר את ההתנגדות לבית המשפט שצוין בבקשת הביצוע. משעה שההתנגדות הועברה לדיון בבית המשפט, תקנות ההוצאה לפועל אינן חלות עוד, ותקנות סדר הדין האזרחי באות במקומן, על כללי הסמכות שנקבעו בהן. כפי שציין כב' השופט רובינשטיין בעניין צרפתי, גם אם מבקש השטר מציין בבקשתו את בית המשפט המוסמך לדון לשיטתו, בקשה זו "אינה בחינת כזה ראה וקדש, כזו שאין אחריה כלום" (שם, בפסקה ט להחלטה). לפיכך, לאחר שרשם ההוצאה לפועל העביר את ההליך לבית המשפט, פתוחה בפני החייב, שסבור שבית המשפט נעדר סמכות מקומית, האפשרות לפעול באחת משתי דרכים: האחת, להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל המורה על העברת הדיון בהתנגדות לאותו בית משפט. השנייה, לטעון להיעדר סמכות מקומית בבית המשפט אליו הועבר הדיון בהתנגדות. בעניין שלפניי הועלתה טענת חוסר הסמכות המקומית עוד בהתנגדות, אולם לא נדונה על ידי רשם ההוצאה לפועל והועלתה לפניי. משמעות הדברים היא שהבקשה לפניי תידון בהתאם לכללי הסמכות הקבועים בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואין בעצם העברת ההתנגדות כדי להקנות סמכות מקומית לבית המשפט (ראו בהרחבה בעניין צרפתי).

 

6.החייבת טענה כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט באילת, בשים לב למקום שנועד לקיום ההתחייבות – הוא סניף הבנק הנמשך. אכן, מקום קיום ההתחייבות בתביעה שטרית נקבע בהתאם למקום עיסקו של הנמשך, כלומר, הבנק שמהחשבון שהתנהל בו נמשכה ההמחאה. בהקשר זה נפסק בעבר כי לא ניתן לראות בסניפים אחרים של הבנק הנמשך כמקום נוסף שנועד לקיום ההתחייבות (ראו, רע"א (מחוזי ירושלים) 27360-09-12 מ.כ. יבוא ויצוא מוצרי הוט ספא בע"מ נ' מוריס בר (17.4.13); בר"ע (מחוזי ירושלים) 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (14.4.05)). בעניין שלפניי, אין מחלוקת על כך שמקום עסקו של הנמשך הוא סניף הבנק המצוי באילת. משכך, זהו המקום לביצוע ההתחייבות והוא שמקים סמכות מקומית לבית המשפט באילת. הזוכה לא טענה שמתקיימים תנאים אחרים מאלה הקבועים בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, וממילא לא חלקה על טענת הנתבעת לפיה סניף הבנק באילת הוא המקום שנועד לקיום ההתחייבות.

 

7.אוסיף בהקשר זה כי יש לדחות את טענת הזוכה לפיה בעניין שלפניי חל סעיף 78 לחוק בתי המשפט (ולמצער, חל באופן בלעדי). עניינו של סעיף 78 בסמכותו של נשיא בית המשפט העליון להעביר מקום דיון במצב שבו הדיון מתנהל בבית המשפט שלו נתונה הסמכות המקומית, אולם מירב הזיקות מובילות לקיום הדיון בבית משפט אחר. כלומר, סעיף 78 מניח שלבית המשפט בו מתנהלת התביעה יש סמכות מקומית לדון בה. אין זה המקרה שלפניי. במאמר מוסגר אוסיף עוד כי דומה שבעניין שלפניי ממילא מירב הזיקות מובילות לקיום הדיון בבית משפט באילת, בשים לב לטענות העולות מתצהיר ההתנגדות לפיהן מדובר במחלוקת המתייחסת לעסקה הנוגעת למבנה ולשירותים הניתנים בעיר אילת. במובן זה, גם אם יש ממש בטענת הזוכה לפיה חל פיחות במעמדם של כללי הסמכות המקומית, דומה כי דווקא במקרה הנוכחי יש הצדקה באכיפתם, גם ולא רק, בשים לב למרחק הניכר שבין ירושלים לאילת.

 

8.מהטעמים שלעיל, הבקשה מתקבלת. המזכירות תעביר את התובענה לבית משפט השלום באילת. שאלת ההוצאות תידון על ידי המותב שידון בתיק העיקרי.

 

 

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ