אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 13987-10-16 אליאח אחזקות בע"מ נ' א.ח.מ. שמחות ואירועים בע"מ ואח'

ת"ט 13987-10-16 אליאח אחזקות בע"מ נ' א.ח.מ. שמחות ואירועים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 06/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
13987-10-16
29/01/2017
בפני השופט:
אודי הקר

- נגד -
משיבה:
אליאח אחזקות בע"מ
מבקשים:
1. א.ח.מ. שמחות ואירועים בע"מ
2. אילת פינטו אוחנה
3. נטלי סדיקוב

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר חוב להסכם שכירות על סך 171,240 ₪, החתום על ידי המבקשת 1 ("החברה"), המבקשת 2, מנהלת בחברה והמבקשת 3 – המבקשות 2 ו- 3 חתומות כערבות.

במסגרת ההתנגדות העלו המבקשים שלל טענות בגינן, לשיטתן, יש ליתן להן רשות להתגונן.

אקדים ואומר, כי כאמור ב עא 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות: בשלב זה בו אנו מצויים על מנת לקבל רשות להתגונן על המבקשים להראות כי הגנתם איננה בבחינת הגנת בדים ולהציג ראיות העולות לכדי "בדל ראיה" להוכחת טענותיהם. הערכת משקל הטענות והראיות אין מקומה בשלב הבקשה לרשות להגן, אלא בהליך השיפוטי העיקרי.

החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן.

רק אם התברר לבית המשפט עקב חקירתו של הנתבע על תצהירו כי הגנתו הינה "הגנת בדים", דהיינו כי היא משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן.

כן ר' ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ: מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי). עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)".

לאור האמור, בבואי להכריע האם יש ליתן למבקשים רשות להתגונן עלי לבחון האם לאור האמור בתצהיריהם הגנת המבקשים הינה בבחינת "הגנת בדים" והאם המבקשים הציגו ולו ראיות העולות לכדי "בדל ראיה" להוכחת טענותיהם. אין זה המקום, בשלב זה לבחון את משקל הטענות והראיות.

רק אם התברר עקב חקירת המבקשים על תצהיריהם, כי הגנתם משוללת כל יסוד על פניה ואין לה על מה שתסמוך, לא תינתן רשות להתגונן.

ומן הכלל אל הפרט:

המבקשים הודו בקיומו של החוב נשוא תיק זה ואף הבהירו, כי ניסו להגיע להסדר בדבר פירעון החוב ואף סוכם על הסדר תשלומים בו המבקשת 1 לא עמדה (חקירתה של המבקשת 2 בעמוד 2 לפרוטוקול), אלא, שהמבקשת 2 טענה, כי במועד מאוחר יותר, ככל הנראה במהלך חודש אוגוסט 2016, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה כנגד פינוי המושכר עד סוף חודש ספטמבר 2016 המשיבה תמחל להם על החוב בגין דמי השכירות. המבקשים אף הציגו טיוטת הסכם בעניין זה אך טענו שהם לא הסכימו לחתום על ההסכם, לאור זאת שהטיוטה כללה תניות נוספות להן הם לא הסכימו, אך לטענתם בסופו של יום סוכם בין הצדדים בעל פה, כי הם יפנו את המושכר עד סוף חודש ספטמבר וכנגד הפינוי תמחל להם המשיבה על החוב.

עוד טוענים המבקשים, כי הם עמדו בהסכמות ופינו את המושכר במועד ועל כן דין החוב להיבטל. על פניו, טענות אלו די בהן כדי לזכות את המשיבים במתן רשות להגן. נכון הוא, שבחקירת המבקשים התברר, כי הם מודים שלא פינו את המושכר במועד וכי בחודש אוקטובר 2016 הם עדיין היו במושכר (עמ' 2 שורה 27 לפרוטוקול) אך זאת, לטענתם, משום שהמשיבה התחמקה מלקבל לידיה את המפתחות של המושכר על מנת שלא לחוב בתשלומי ארנונה. לא נעלם מעיני, כי המבקשת 2 הודתה בחקירתה, כי בסופו של יום המבקשת פינתה את המושכר רק לאחר שניתן פסק דין בהליך של תביעה לפינוי מושכר. הליך בו נקטה המשיבה. המבקשים לא הצליחו ליתן טעם מדוע היה צורך בהליך זה ומדוע לא טענו במסגרת ההליך שם, כי הם מעוניינים לפנות את המושכר על פי ההסכם הנטען. ברם, אין באמור כדי לשלול מן המבקשים מתן רשות להתגונן, שכן עדיין קמה להם הגנה, ולו בדוחק.

עוד טענו המבקשים, כי המשיבה הציגה להם מצגי שווא והסבה להם נזקים בגין מצגים אלו ובגין מצב ירוד של הנכס, טענה זו נטענה ללא פירוט מספיק, תוך שמחד נטען שנזקים אלו טרם התגבשו ומאידך נטען, כי נזקים אלו מוכחים בראיות – ראיות שלא הוצגו על ידם ושקיומן לא אוזכר בתצהיריהם. עוד יש לתהות, האם טענה זו מתייתרת, לאור העובדה שלטענת המבקשים הגיעו הצדדים להסכם מאוחר, כאמור. ברם מקומן של תהיות אלו להתברר במהלך בירור התיק.

המבקשות 2 ו- 3 הוסיפו כי יש להן טענות נוספות, העומדות לערב, ובכלל זה אי מתן הודעה מוקדמת וכן שינוי ההסכם ביום 17.8.16, ללא הסכמתן – טענות הגנה שלשיטתן די בהן כדי ליתן רשות להתגונן למבקשות 2 ו- 3.

לעניין זה מבחינים המבקשים בין המבקשת 2 – שהייתה מנהלת המבקשת 1 והייתה מודעת לכל הדברים ובין המבקשת 3 שהייתה מנותקת מכל הקורה בחברה ולא ידעה דבר על המתרחש ואף לא הוסבר לה על מה היא חותמת.

לעניין זה טוענת המשיבה, כי הודעה לערבים נשלחה כדין ביום 31.7.16 תוך שהיא מציינת מפורשות את קיומו של החוב בסכום הנקוב בשטר וכי המבקשות 2 ו- 3 הודו בחקירתן כי קיבלו הודעה זו לידיהן. לעניין התוספת להסכם השכירות מיום 17.8.16 רק מיטיב עם המבקשת 1 – שכן מהותו ליתן למבקשת 1 ארכה לפריעת חובותיה.

המשיבה מוסיפה וטוענת, כי גרסת המבקשות וטענותיהן בדבר נזקים שנגרמו להם ובדבר מצגי שווא איננה יכולה לעמוד, היות והן ביקשו כל העת להאריך את ההסכם ואף ביקשו להגיע להסדר לתשלום החוב מבלי שטענו דבר בקשר עם נזקים כלשהם – טענות שהועלו רק עתה משנדרשו לפרוע את חובן. כן טוענת המשיבה שטענת הקיזוז נטענה מבלי למסור פירוט מינימאלי כנדרש על פי דין.

המשיבה מכחישה שנחתם הסכם בין הצדדים ולשיטתה הוצע הסדר למבקשים אך אלו סרבו לחתום עליו ואף לא פינו את המושכר במועד שלטענתם סוכם במסגרת ההסכם הנטען. עוד מוסיפה המשיבה וטוענת שעסקינן בשיטה נהוגה אצל המבקשים 1 ו- 2 תוך הפניה להליכים אחרים, ברם דומה שגם עניינים אלו יצטרכו להתברר במסגרת ניהול ההליך ולא בשלב זה.

 

מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה של ההליך ובכל הזהירות הנדרשת, הרי שדומה שהמשיבה הצליחה להציג כשלים לא מבוטלים בגרסת ההגנה של המבקשים. יחד עם זאת, לאור העובדה שאנו מצויים בשלב הבקשה למתן רשות להגן, ולאור ההלכה הפסוקה, כמפורט לעיל, אין אני סבור שפגמים אלו מובילים למסקנה שגרסת המבקשים מגיעה לכדי "הגנת בדים" ושלמבקשים אין אף לא טענות הגנה דחוקות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ