אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 9872-11-12 פישלר ואח' נ' וינגרטן ואח'

ת"א 9872-11-12 פישלר ואח' נ' וינגרטן ואח'

תאריך פרסום : 08/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
9872-11-12
02/11/2015
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובעים::
1. דב פישלר
2. איתן מונרוב

עו"ד גור עמרם
הנתבעים::
1. אלכסנדר וינגרטן
2. יעל (וינגרטן) פורטי
3. דן וינגרטן
4. רן וינגרטן

עו"ד גלעד זרם
עו"ד גדעון היכל
פסק-דין
 

הרקע והטענות

1.הצדדים הם בעליהן-במשותף של שתיים מבין 14 תת-החלקות שבבנין אשר בפינת הרחובות אחד העם ונחמני, בגוש מס' 7453, חלקה 14 בתל אביב-יפו. הבנין משמש למגורים, למשרדים ולמסחר. הוא רשום משנת 1963 כבית משותף. יש בו מרתף, ארבע קומות וגג. יהיו שיָכירוהו כְּזה, המאכלס בקומתו הראשונה את בית-האוכל הוותיק "Café Noir".

 

ראשית חולקים בעלי-הדין בּעֲלוּת ביחידה בקומה השנייה, הרשומה כתת-חלקה 9 ומשמשת בפועל למשרד. מוצמד לה חלק מגג-הבנין ועליו הוקמה – כפי הנראה שלא לפי היתר-בנייה – יחידה אשר מושכרת למגורים. בנוסף, הצדדים הם בעליה-במשותף של דירת-מגורים בקומה הרביעית, בתת-חלקה 14. גם זו, ספֵק אם הוקמה בהֵיתר. היא חולקה, ללא הֵיתר, לשתי יחידות-מגורים נפרדות. שימושים אלה אינם תואמים את המופיע בהיתרי-הבנייה ובצו-רישומו של הבית המשותף – "בית-מלון" (הנספח הראשון לתצהירה של נתבעת 2).

 

לכל אחד משני התובעים רבע מן הבעלות בכל אחת משתי תת-החלקות הנדונות – 9 ו-14. לכל אחד מן הנתבעים חלק משלו במחצית האחרת (רישום במרשם המקרקעין צורף בנספח א' לכתב-התביעה). מעבר לכך, לכל אחד מן התובעים מחצית מן הבעלות בתשע תת-חלקות נוספות בבנין; ולכל אחד מן הנתבעים חלק-משלו ביתר שלוש תת-החלקות שבבנין. על אף שהתובעים התייצבו להליך זה יחד, ועל אף שהנתבעים חולקים עמדה דומה בכתבי-הגנתם (הנפרדים, יש לומר), הרי שכל אחד מששת בעלי-הדין כאן – שני תובעים וארבעה נתבעים – הוא, לעצמו, שותף במקרקעין. יש לו, לבדו, חלק משלו במערכת השיתופית. אין הוא תלוי בכך, משפטית, באחרים.

 

2.התובעים עתרו לפירוק-השיתוף בתת-החלקות 9 ו-14, בדרך של מכירתן יחד, בהתמחרות בין הצדדים לבין עצמם. לשיטתם, אין הנכסים הללו ניתנים לחלוקה-בעין. לעמדה זו אין הנתבעים שותפים. אף כי ברי, לפי הוראתו של סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 כי אין בכוחם למנוע את פירוקו של השיתוף, טוענים הנתבעים לפירוק בדרך אחרת. לשיטתם, כל אחת מן היחידות, כמו הגג המוצמד, ניתנים לחלוקה בין הצדדים. אם ייקבע בכל זאת, הם הוסיפו וטענו, כי השיתוף יפורק במכירה, הרי שעל זו להיעשות לפי מצוות המחוקק, היינו בדרך של התמחרות פתוחה למציעים מן החוץ ובה יזכה המרבה במחיר.

 

3.ביום 13.2.2013 מינה בית-המשפט (כבוד השופט עודד מאור) שמאי-מקרקעין מומחה לבחינתן של ארבע חלופות לפירוק: [1] מכירה בהתמחרות פנימית בין הצדדים; [2] מכירה בהתמחרות פתוחה גם למציעים מן החוץ; [3] מסירתו של כל אחד מן הנכסים לידי אחת מקבוצות הצדדים, תוך קביעתם של תשלומי-איזון בינן (דוקו: זו איננה חלוקה-בעין, שכן כל אחד משני הנכסים עומד בפרשה זו לעצמו); ו-[4] חלוקה-בעין של כל אחד מן הנכסים, תוך תיקונו של צו הבית המשותף. על אף מורכבותו של האומדן, בפרט בשל החריגות התכנוניות שפשׂו, כמתואר, בבנין, עלה בידי המומחה, השמאי רונן וגנר, להתייחס לכל אחת מן החלופות הללו:

 

[1] + [2]. את התמורה ממכירתם של הנכסים בהתמחרות פנימית, כלומר במכירה לאחד מן הצדדים, העריך המומחה כנמוכה בכ-840,000 ש"ח מתמורתה של מכירה פומבית בשוק חופשי, פתוחה למציעים מן החוץ.

 

[3]. שוויים המוערך של הנכסים בהתמחרות של שוק חופשי הוליך לקביעה כי אם, לעומת זאת, ימומש הפירוק בדרך של מסירת כל אחד מהנכסים, בשלמותו, לצד אחֵר, יהא על זה, שיזכה בתת-חלקה 9 לשלם לצד, שיזכה בתת-חלקה 14, תשלום מאזֵן בסך של כ-1,350,000 ש"ח.

 

[4]. אותו פער בין המותר לפי דיני התכנון והבנייה – שימוש בבנין לעשר יחידות נפרדות, לבין קיומן בפועל של 14 יחידות כאמור, הוביל את המומחה להעריך כי הסיכוי לחלוקתם-בעין של הנכסים המשותפים, באורח המתיישב עם הדין, הוא נמוך עד מאד. בכל זאת העלה המומחה על הכתב הצעה לחלוקה כזו. לפיה, יחולק-בעין הגג, הצמוד לתת-חלקה 9. חלקו הדרומי, על היחידה שבנויה בו, יוצמד לתת-חלקה 14. החלק הצפוני יישאר צמוד לתת-חלקה 9. נדרש יהיה, בתוך כך, להקצות לבעליה של תת-חלקה 9 זכות-מעבר אל חלקו בגג דרך תת-חלקה 14. כל זאת, הטעים המומחה, "בכפוף לכך כי בית המשפט יסבור כי הדבר ניתן להיעשות מבחינה רישומית ע'י המפקח על רישום בתים משותפים" (סעיף 16.3 לחוות-הדעת).

 

השמאי-המומחה הוסיף וציין כי בשל קושי בשיתוף-פעולה מצדם של בעלי-הדין לא עלה בידיו לאמוד את שיעורם של מס-שבח, של מס-רכישה ושל היטל-השבחה, ככל שיצמחו, בכל אחת מן החלופות שנבחנו. עם זאת הוא הדגיש כי מרכיבי המסים וההיטל אינם רלוונטיים לבחירה בין החלופות. זאת, היות שאותה תוצאה-מיסויית תצמח מן החלופות של התמחרות – פנימית או חיצונית, ושל מסירתו של נכס לכל אחד מן הצדדים; ואילו חלוקה-בעין באמצעות תיקונו של צו הבית המשותף, ואינה כוללת תשלום של איזון, איננה אירוע-מס.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ