א.א. נ' צ.ו. ואח'

1.התובעת, ילידת 1944, נפגעה ברגלה ביום 19.6.2015 מרכב, בעת שחצתה מעבר חציה בכיכר קריית ספר בחיפה, וביום 4.11.2015 היא הגישה נגד הנתבעים תביעה לפיצוי לפי חוק פיצויים נפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). ביחד עם כתב התביעה הוגשה על-ידי התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי. הנתבעים התנגדו לבקשה זו, וטענו כי אין במסמכים הרפואיים שצורפו לה כדי להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות, וכי לא הוצג תיעוד המצביע על בעיה רפואית או תלונות מתמשכות מצד התובעת.

2.בדיון בבקשה, שהתקיים היום, הגיש בא-כוח התובעת מסמך רפואי נוסף - סיכום ביקור אצל אורתופד מיום 28.3.2016, אולם בא-כוח הנתבעים עמד על התנגדותו לבקשה, והדגיש כי מהמסמך הנוסף ניתן ללמוד כי לא קיים תיעוד רפואי עדכני יותר וכי השבר ברגלה של התובעת התאחה והוא ב"עמדה תקינה".

3.מתעודת חדר מיון בבית חולים "כרמל" ממועד התאונה עולה כי התובעת התלוננה על כאבים בברך ובקרסול הימנית, וכי בצילום רנטגן נצפה שבר בעצם הפטישון עם תזוזה. בסיכום ביקור אצל אורתופד בקופת חולים ביום 26.7.2015 נרשם כי לא קיים קיפוח נוירולוגי והומלץ על "הליכה ללא דריכה". כן הומצא אישור על תשעה טיפולי פיזיותרפיה שעברה התובעת בחודשים אוגוסט וספטמבר 2015. בסיכום ביקור מיום 28.3.2016 אצל אורתופד נרשם כי התובעת מתלוננת על כאבים בתנועות בקרסול, וכי בצילום ביקורת נמצא השבר מחובר בעמדה תקינה, והומלץ על תרגילים לחיזוק שרירי הרגליים.

4.כידוע, על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986, אין עומדת לתובעת האפשרות להוכיח את טענותיה בעניינים שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמה, והדרך העומדת בפניה היא לבקש מינוי מומחה רפואי. דחיית בקשתה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, במסגרת תביעה על-פי חוק הפיצויים, תסגור בפניה את הדרך להוכיח שנותרה עם נכות כתוצאה מתאונת הדרכים, או כל עניין רפואי אחר. לפיכך, אימצה הפסיקה גישה מקלה לגבי בקשות למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפיצויים, וקבעה כי בקשות כאלו יידחו רק אם מתברר כי אין להן כל יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית משפט, וכי אין ראשית ראיה לקיומה של נכות. נקבע אף כי בית משפט עשוי להכיר בקיומה של ראית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. (רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 1.5.2011).

5. דומה כי פעמים רבות משמיעים עורכי הדין המנוסים של חברות הביטוח הנתבעות על-פי חוק הפיצויים התנגדות למינוי המומחים הרפואיים, על אף שהעמדה הליברלית של הפסיקה מוכרת להם היטב, וזאת אך ורק לשם הטיעון החליפי, המבקש להשית את הוצאות שכרו של המומחה הרפואי על התובע-הניזוק שהגיש את הבקשה. סבורני כי רק במקרים גבוליים, בהם קיים ספק ממשי בקיומן של ראשית ראיה לנכות ולקשר הסיבתי, יש לקבל טיעון זה. במקרה כזה יש להביא בחשבון את מצבו הכלכלי של התובע-הניזוק, וזאת על מנת שלא לחסום בפניו את הגישה לערכאות והוכחת טענות שברפואה מטעמים כלכליים. זה אינו המקרה שבפנינו. בענייננו, המסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט מצביעים על ראשית ראיה לנכות ולקשר סיבתי בינה לבין התאונה, אם כי מתעוררים סימני שאלה לגבי היעדר תיעוד רפואי מששת החודשים האחרונים. לטעמי, אין בכך כדי לפגום בממשות ראשית הראיה. ככל שיסתבר בסופו של יום כי המינוי היה מיותר, ניתן יהיה לקזז את עלות שכר המומחה שימונה מהפיצוי שייפסק לתובעת.

6. אשר על כן, החלטתי להיעתר לבקשה ולמנות את ד"ר אברהם ביין (מבית החולים אסף הרופא - מרח' גרינבוים 18 בראשון לציון; טל' 08-9779432; 03-9661394) כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום האורתופדי.

המומחה מתבקש לחוות דעתו ביחס למכלול הסוגיות הרפואיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ובכלל זה האם לוקה התובעת בנכות ובאיזה שיעור; שיעור נכות זמנית; האם יש לצפות לשיפור או להחמרה בעתיד; האם יש לתובעת מגבלות תפקודיות, ומה הן; הקשר הסיבתי בין התאונה למצב התובעת; האם התובעת תהיה זקוקה לטיפולים רפואיים כלשהם בעתיד וכיו"ב.

בא-כוח התובעת ימציא למומחה תוך 30 יום מהיום כתב ויתור וסודיות רפואית. כל אחד מהצדדים ימציא למומחה ויעביר לצד השני תוך 15 ימים מהיום העתקי כל המסמכים הרפואיים הנוגעים לתיק. בא כוח התובעת יעמוד עם המומחה בקשר לתיאום מועד לבדיקת התובעת. התובעת תעמוד לבדיקות רפואיות ובדיקות עזר נוספות כפי שיורה המומחה, ככל שאלו דרושות למתן חוות דעתו.

שכר המומחה יעמוד על 5,000 ₪ + מע"מ והוא ישולם על ידי הנתבעת.