לפני בקשה לפטור מאגרה בקשר לתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים 1 ו-2.
עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשה.
תקנות האגרות קובעות מנגנון של השתתפות הפרט בניהול ההליך המשפטי ויש בו אף כדי לבסס את רצינות ההליך. מאידך, אין בחיוב באגרה כדי לאיין את זכותו של הפרט להיזקק לשירותי מערכת המשפט מטעמי חוסר יכולת כלכלית. לפיכך, נקבע בתקנות מנגנון המאפשר מתן פטור מאגרה בהתקיים נסיבות מסוימות.
לפי תקנה 14 לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז- 2007, על בית המשפט לבחון האם אין ביכולת התובע לשלם את אגרת ההליך והאם נראה כי ההליך מגלה עילה. רק בהתקיים שני תנאים מצטברים אלה, רשאי בית המשפט לפטור התובע מתשלום האגרה, כולה או חלקה.
הנטל להוכיח התנאים כאמור לעיל מוטל על מבקש הפטור.
יש להעיר גם כי כבר נפסק כי האגרה מהווה אף מעין מחסום בפני הגשת תביעה מופרזת בסכומה, הגם שזה אינו תכליתה. משכך, גם לנתבעים קיים אינטרס בהליך של פטור מאגרה והוא כי סכום התביעה נגדם לא ינופח. המבקש הוא שבחר להגיש התביעה בסכום לא מבוטל אשר ממילא מוביל להגדלת סכום האגרה הנדרשת לשם ניהול ההליך.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.