אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 9529-09-12 אסעד נ' משרד החינוך/המחלקה לישיבות ואח'

ת"א 9529-09-12 אסעד נ' משרד החינוך/המחלקה לישיבות ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
9529-09-12
01/06/2015
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
תובעים:
מולא אסעד
נתבעים:
1. משרד החינוך/המחלקה לישיבות
2. ענבל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

 

1.לאחר שמיעת הראיות, הסמיכו הצדדים את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, כאשר "בסמכות בית המשפט לקבל או לדחות את התביעה במלואה, נוכח התרשמותו מהראיות שנשמעו עד כה".

 

2.התובע, יליד 1994, טוען כי ביום 30.5.2005 בהיותו בן 11, נפגע בתאונה שאירעה לטענתו בין כתלי בית הספר שבו למד בירכא, כאשר לקראת תום ההפסקה הראשונה נדחף הוא ע"י תלמיד אחר וכתוצאה מכך הוא נחבל ביד ימין. התובע טוען כי מורי בית הספר התרשלו כאשר לא דאגו לפיקוח הולם על התלמידים בעת ההפסקה וכי אילו נכחו מורים תורנים בחצרות בית הספר לא היו התלמידים נאבקים האחד במשנהו ולא היו משחקים במשחקים מסוכנים אשר במהלכם נדחף התובע.

 

3.התובע טוען כי לאחר שנפגע, הוא פונה לביה"ח "לגליל" בנהריה, שם נבדק, צולם וטופל והוא אובחן כמי שסובל מפגיעה במרפק יד ימין. לתובע בוצעה רדוקציה, הונח סד גבס לשלושה שבועות.

 

4.התובע עתר לפצותו בגין הוצאותיו, בגין הכאב והסבל שנגרם לו ובגין פגיעה עתידית בכושר השתכרותו, למרות שלא טען לנכות.

 

5.הנתבעת טענה כי התאונה אירעה בנסיבות אחרות מאלה שלהן טען התובע. הנתבעת טענה, מדובר באירוע פתאומי שלא ניתן לצפותו ועל כן אין לייחס רשלנות לצוות בית הספר, שכן הצוות אינו יכול למנוע כל אירוע תאונתי.

6.מטעם התובע העיד הוא וחברו אשר דחפו - שאדי אבו ג'נב.

 

7.מטעם הנתבעות העידו שתי מורות שהיו תורניות באותו יום: הגברות נהאיה סאלח ונאילה סלאמה - שתיהן מורות באותם ימים. כן העיד מנהל בית הספר בעת התאונה - מר כאמל אבו דולה.

 

8.שמעתי את דברי העדים ושקלתי טענות הצדדים ומצאתי לדחות את התביעה. הגם שפטור אני מחובת ההנמקה מאחר ומדובר בפסק דין על דרך הפשרה, אנמק בקצרה מסקנתי זו: לא האמנתי לגרסתם המאולצת של התובע וחברו שאדי אשר זכרו את כל "הפרטים הקטנים", אך לא זכרו שמות התלמידים שנכחו במקום ואת שמות המורים שהגיעו לזירה לאחר מכן. מאידך האמנתי באופן מלא לגרסתה הכנה של הגב' נהאיה סאלח אשר העידה כי הייתה תורנית בחצר בית הספר באותו יום וכי התובע לא נפל בחצר, כי אם בכיתה, ולא בנסיבות להן הוא טען.

 

9.בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

 

10.אני פוטר את התובע מיתרת אגרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ