אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 9462-04-14 יצחק הרשקוביץ נ' דויד גרני

ת"א 9462-04-14 יצחק הרשקוביץ נ' דויד גרני

תאריך פרסום : 02/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
9462-04-14
19/11/2014
בפני השופטת:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
מבקש:
יצחק הרשקוביץ
משיב:
דויד גרני
החלטה
 

 

  1. הבקשה שבפני היא לצירוף בעלי הזכות במקרקעין לפי נסח רישום מקרקעין (נספח א' לבקשה ) כבעלי דין בתביעה לסעד הצהרתי שהגיש המשיב לפיו המבקש לא רשאי לפנות אותו מהמקרקעין נושא התביעה. המבקש טען להגנתו כי אין למשיב זכות במקרקעין ולפיכך, דין התביעה להידחות.

     

  2. המבקש טוען כי בעלי הזכויות במקרקעין, מדינת ישראל ועיריית ירושלים (להלן-"צדדים נוספים") , הם צדדים רלוונטיים לתביעה בהיעדר זכות לתובע להחזיק במקרקעין. לפיכך, יש לברר את שאלת הזכות להחזיק במקרקעין שעה שבעלי הזכויות, הם צד להליך.

     

  3. המשיב התנגד לבקשה וטען כי אין זה מעניינו של המבקש לדאוג להבטחת זכויותיהם של הצדדים הנוספים וככל שירצו בכך ימצו את זכותם כלפיו. די לפיכך, בבחינת זכויות בעלי הדין על מנת להכריע בתביעה. יוער, כי התביעה הוגשה בשל חששו של המשיב שמא המבקש יממש את 'איומו' לפנות אותו מהמקרקעין , שהושמע במסגרת תביעת פינוי בנוגע למקרקעין אחרים סמוכים, שהתבררה ביניהם.

     

  4. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 קובעת : "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם , לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבעי, און על הוספת שמו של אדם , שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". המבחן לצירוף של בעל דין הינו אם לצורך הכרעה בפלוגתאות דרוש הצירוף (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 96, ע"א 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבניין , פ"ד ל"ב (1)59).

  5. כפי שעולה מהתשתית העובדתית בכתב התביעה, טענתו של המשיב היא לזכותו מכוח הרשאה מכללא בהתנהגות של בעלי המקרקעין , הצדדים הנוספים, לישיבתו במקרקעין. מנגד, טוען המבקש כי אין למשיב זכות להחזיק בהם ולפיכך התנגד למתן הסעד ההצהרתי.

     

  6. אין חולק כי המקרקעין לא רשומים על שם מי מבעלי הדין ולא נטען כי קיים הסכם בכתב בינם ובין בעלי המקרקעין. בנסבות אלו, נוכחות הצדדים הנוספים דרושה על מנת להכריע ביעילות ובשלמות ואין בעובדה שהמשיב לא ביקש סעד כלשהו מהצדדים הנוספים כדי לשנות מכך שהצדדים הנוספים הם בעלי דין נדרשים ( בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח נ' ברזילי).

  7. בנסבות אלו ולאחר עיון בנסח הרישום, אני מורה על צירוף עיריית ירושלים כנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ