אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 9386-10-14 רום ואח' נ' שחורי ואח'

ת"א 9386-10-14 רום ואח' נ' שחורי ואח'

תאריך פרסום : 17/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
9386-10-14
08/05/2016
בפני השופטת:
דניה קרת-מאיר

- נגד -
המבקשים (הנתבעים והתובעים שכנגד):
1. שלמה שחורי
2. Shori OOD
3. Shori 2005
4. אילן שחורי

עו"ד רועי אשכול
המשיב (התובע):
רזי רום
עו"ד גד מינא ושות'
החלטה

 בפני בקשה שהוגשה על ידי הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "המבקשים") לזימונו של איל סימוני (להלן: "סימוני") בעל מניות בנתבעת 3 לעדות וכן להורות על שמיעת עדותם של פטיה ביקובה (להלן: "ביקובה") ותומס לפטסטיס (להלן: " לפטסטיס") המתגוררים בבולגריה (להלן: "העדים מחו"ל") באמצעות כינוס וידאו.במסגרת התביעה טען התובע רזי רום (להלן: "התובע" או "המשיב") כי התקשר עם הנתבעים במערכת הסכמים לרכישת מניות בנתבעות 2-3 - חברות הנמצאות בשליטת הנתבעים 1 ו-4 אשר בבעלותן מקרקעין בבולגריה. לטענת התובע, על פי ההסכמים, עמדה לו זכות למכור את מניותיו בחזרה לנתבעים, אולם הנתבעים לא עמדו בהתחייבותם לרכוש חזרה את המניות. על כן, במסגרת התביעה, מבוקש כי בית המשפט יורה לנתבעים לאכוף את זכותו של התובע למכור בחזרה את המניות וכן לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו. התובע העמיד את סכום התביעה על 4 מיליון ש"ח.טענות הצדדיםלטענת המבקשים, העדים שזימונם מתבקש סירבו להגיש תצהיר, אך הסכימו ליתן עדות.נטען, כי עדותו של סימוני חשובה לשם בירור לסוגיות רבות השנויות במחלוקת, בין היתר, האם סוכם בין הצדדים על תשלום דמי ניהול, האם ניהול התובע את הנתבעת 3 היה בלתי שקוף וכו'.עדותם של העדים מחו"ל הינה רלוונטית שכן ביקובה ניהלה את חשבונות הנתבעות 2-3 ועל כן עדותה תסייע להכרעה במחלוקת בעניין הכנסות הנתבעות. עדותו של לפטסיס נדרשת להוכחת הטענה שהתובע נפגש עמו וקיבל ממנו הצעה לרכישת המקרקעין נשוא התובענה לפי שווי של 300 אירו למ"ר. לטענת המבקשים, כך ניתן יהיה להוכיח את הנזק שגרם התובע בהתנגדותו לעסקה זו. עוד נטען, כי הבקשה הוגשה בתום לב לאחר שהמבקש 1 נפגש עם העדים מחו"ל וניסה לשכנע אותם ליתן עדות באמצעות תצהירים, אולם אלו סירבו אך הסכימו להעיד בכינוס וידאו. נטען, כי העדים בחו"ל סירבו להגיע לישראל ליתן עדות לאור המצב הבטחוני ("אינתיפאדת היחידים") ולאור התחייבויות קודמות שלהם.המשיב התנגד לבקשה.לטענתו, הבקשה אינה מגלה כל סיבה טובה או הצדקה ממשית לאפשר את עדותם של העדים מחו"ל באמצעות כינוס וידאו. ההסברים בבקשה לכך שהעדים מחו"ל נמנעים מלהגיע לעדות בישראל אינם מוסברים ומפורטים. אין בבקשה פירוט אודות הפגישה של המבקש 1 עם העדים מחו"ל. הטענות בדבר חשש של העדים מחו"ל מהמצב הבטחוני בישראל נטענו באופן סתמי וכך גם ביחס לטענה בדבר קיום התחייבויות קודמות. בנוסף, הבקשה לא נתמכה בתצהיריהם של העדים מחו"ל.עוד נטען, כי מתן עדות באמצעות כינוס וידאו תפגע בחקירה הנגדית ויש לבחור בה רק כאשר קיימת מניעה ממשית לשמוע עדות ישירה בבית המשפט.ביחס לזימונו של סימוני, נטען כי אין בבקשה כל פירוט או הסבר לסירובו להימנע ממתן תצהיר בטרם עדותו. בנוסף, הצדדים כבר הגישו את התצהירים הראשיים מטעמם. על כן, הגשת הבקשה בעיתוי שהוגשה - שלושה שבועות בטרם מועד דיון ההוכחות - תקנה למבקשים יתרון דיוני משמעותי בלתי הוגן ובלתי מוצדק. לחלופין, טען המשיב כי יש לחייב את סימוני להגיש תצהיר בהתאם להוראת סעיף 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").המבקשים טענו בתשובתם, כי לא ניתן היה להגיש תצהיר בתמיכה לבקשה מטעם העדים מחו"ל, שכן אלו סירבו להגיש תצהירים. לכן, צורף תצהירו של המבקש 1 בלבד, בו פירט את כלל הסיבות שהעדים מחו"ל פירטו בפניו.בנוסף, אין ממש בטענת המשיב לפיה אין בישראל מצב בטחוני מתוח. ספק אם המצב כעת אינו דומה או לא חמור יותר מימי הפיגועים של האינתיפאדה השנייה.משמעות סירוב ההיעתרות לבקשה היא כי העדים מחו"ל כלל לא יחקרו ובכך יהא לפגוע באופן קשה באפשרות לעשיית צדק.ביחס לסימוני, טענו המבקשים כי תמוה סירובו של המשיב שכן סימוני הוא בעל מניות לצדו של המשיב בנתבעת 3. סימוני יכול לשפוך אור על חלק ניכר מהפלוגתאות בין הצדדים לרבות מסמכים שצורפו על ידי המשיב עצמו- פרוטוקולים של ישיבות בהן השתתף סימוני וכן מיילים של סימוני.בנוסף, אין במקרה זה חשש מהיפוך סדר הבאת הראיות. ממילא הבקשה מוגשת מטעם הנתבעים אשר אמורים להגיש את תצהיריהם והעדויות מטעמם לאחר התובע והעדים ישמעו בישיבת ההוכחות השניה.דיון והחלטהזימונו של סימוניסמכותו הכללית של בית המשפט להזמין עד קבועה בסעיף 1 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"):"1. (א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו. (ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת".העילות שבגינן בית משפט מוסמך לסרב להזמין עד, כמפורט בסעיף 1(ב) לפקודת הראיות הן אך ורק שתי אלו: אין צורך בעדות, או שמטרת ההזמנה אינה גלוי האמת. תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי משלימה סעיף זה וקובעת כי "אם נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים".גישת הפסיקה היא כי הסמכות לסרב להזמין עד צריכה להיות מופעלת בזהירות רבה ולעיתים נדירות (רע"א 4868/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מגי גלזר (פורסם בנבו)).תקנה 168(ב) לתקנות קובעת כדלקמן:"לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות". אין חולק כי עדותו של סימוני הינה רלוונטית לעדות ויכולה לשפוך אור על המחלוקות בין הצדדים. המשיב אף הוא אינו חולק על כך וטענתו מתמצית בכך שלא היה בבקשה די פירוט אודות הרלוונטיות של העדות.אין ממש בטענה זו. עצם העובדה שסימוני נכח בישיבות של דיונים אשר הפרוטוקולים שלהם צורפו על ידי המשיב וכן היה מכותב להודעות הדוא"ל השונות מספיקה כדי לזמנו לעדות.בנוסף, הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת תצהיר עדותו הראשית של המבקש 1. על כן, לא ניתן לומר כי הבקשה שהוגשה על ידי המבקשים - הם הנתבעים בהליך - תביא לשינוי סדר הבאת הראיות.יצוין, כי בבקשה אין די פירוט אודות נסיבות סירובו של סימוני ליתן עדותו באמצעות תצהיר עדות ראשית. עם זאת, לאור רלוונטיות העדות וכן מאחר והבקשה נתמכה בתצהיר המבקש 1 בו מצוין כי סימוני סירב, די בכך כדי להורות על זימונו לעדות.זימונם של העדים מחו"לדרך המלך בניהול הליך משפטי אזרחי היא בדרך של העדת עדים בפני השופט הדן בעניין. דרך זו מאפשרת לשופט היושב בדין להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים המעידים בפניו ומהתנהגותם. בדרך זו מתאפשר לשופט להתחקות אחר "אותות האמת המתגלים במשך המשפט" (ס' 53 לפקודת הראיות). קיימים מספר חריגים המאפשרים סטייה מדרך המלך של העדת עדים בפני השופט הדן בעניין. אחד החריגים לגביית עדותו של עד בחו"ל הינה גביית עדות בדרך של "היוועדות חזותית" - "כינוס וידאו".השיקולים המנחים בבחינת בקשה להעדה באמצעות כינוס וידאו הם שהבקשה הוגשה בתום לב, כי העדות רלבנטית למחלוקת וכי קיימת סיבה טובה לכך שבעל הדין או העד אינם יכולים למסור עדותם בבית המשפט (רע"א 3810/06 דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין (לא פורסם, 24.9.2007); רע"א 1920/12 אהרון לוינגר נ' עו"ד ניצה פוזנר, כונסת הנכסים (פורסם בנבו)).במקרה זה לא מתקיימים התנאים לכך שתשמע עדותם של העדים מחו"ל באמצעות כינוס וידאו.אכן, מנימוקי הבקשה עולה כי העדויות של העדים מחו"ל הינה רלוונטית לבירור המחלוקת בין הצדדים. המשיבים אף אינם טוענים אחרת. יחד עם זאת, לא די בנימוקי אי הגעתם של העדים מחו"ל לישראל. לא זו בלבד כי נימוקים אלו לא פורטו כדבעי ולא נתמכו בראיות מספקות כגון תצהיר של העדים מחו"ל, אלא שאין די בנימוקים אלו כדי למנוע מהעדים מחו"ל להגיע לישראל לצורך מתן העדות (ת.א 1550/07 ישעיהו בויימלגרין נ' דורון כהן (פורסם בנבו); רע"א 6635/02‏ סופרפלסט בע"מ נ' ‏Société Nouvelle de Chimie Industrielle, , פ''ד נו(6) 739 (פורסם בנבו)).ביחס למצב הבטחוני בישראל, הרי שאין מניעה ממשית כי העדים מחו"ל יגיעו לישראל לזמן קצר לצורך למתן עדות נקודתית. המצב הבטחוני בישראל אינו מצדיק את מניעת העדות בישראל ואין די בחששם הסובייקטיבי של העדים בעניין זה.ביחס להתחייבויות הקודמות של העדים מחו"ל כפי שנטען, לא פורט בבקשה מהן ההתחייבויות הקודמות הנטענות ומדוע הן אינן סובלות דיחוי. בכל מקרה, אין בטענה זו נימוק והצדק מספקים לאי הגעתם של העדים מחו"ל לעדות בפרט מאחר ומדובר בהגעה מבולגריה אשר אינה מרחק טיסה רב מישראל.(השוו: רע"א 3005/02‏SmithKline Beecham P.L.C.‎‏ נ' אוניפארם בע"מ, פ''ד נו(6) 865; רע"א 6635/02 סופר פלסטן נ'Societe Nouvelle Chimie Industrielle (פורסם בנבו); רע"א 3810/06‏ ‏י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין, פ''ד סב(3) 175).לאור האמור, הבקשה לזימון העדים בחו"ל באמצעות כינוס וידאו נדחית.סיכוםהבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.אין צו להוצאות.        ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ו, 08 מאי 2016, בהעדר הצדדים. Picture 1

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ