אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 9234-07-12 אישרן נ' צבי וקובי ניהול והשקעות בע"מ ואח'

ת"א 9234-07-12 אישרן נ' צבי וקובי ניהול והשקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 29/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
9234-07-12
07/07/2014
בפני השופטת:
ענת זינגר

- נגד -
תובע:
ניר אישרן
עו"ד רועי אוחיון
נתבעים:
1. צבי וקובי ניהול והשקעות בע"מ
2. צבי בית יוסף

עו"ד יגאל חברוני
פסק - דין

 

  1. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 62,000 ₪ אשר הוגשה על פי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א - 2000 (להלן "חוק איסור הפליה"). עוד נטען בתביעה כי היא מוגשת גם לפי חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 (להלן "חוק החוזים") וכן בעילות נזיקיות. עם זאת, הודגש כי היא הוגשה "בעיקר" בגין הפליה אסורה בכניסה למועדונים. נטען כי נתבעת 1 היא המפעילה של מועדון "האייזן", הממוקם במתחם הרכבת בירושלים וכי הנתבע 2 הוא מנהל של אותה חברה ואחראי - "למדיניות הגזענית והמפלה של המועדון ככל ולהתנהגותם האטומה של עובדיו המבצעים את הסלקציה בפועל וממיינים את האורחים הבאים לשעריו" (ר' סעיף 4 לתביעה, כך במקור).

    הטענות בתביעה:

  2. באשר לאירוע בגינו הוגשה התביעה - נטען כי בלילה שבין 29.7.11 ליום 30.7.11 בסביבות השעה 1:50 התייצב התובע בפתח המועדון, לאחר שסיים את משמרת הערב בעבודתו כמאבטח בקניון מלחה בליווי שניים מחבריו לעבודה. באותו ערב התקיימה במועדון מסיבה רגילה, הפתוחה לקהל הרחב, ללא הגדרת גילאים או סוג מסוים של מבלים. ארבעה מחברי התובע שהו במועדון והמתינו לבוא השלושה. בפתח המועדון עמד איש צוות שהחליף את המארחת, הסלקטורית, העובדת דרך קבע. לצדו עמד מנהל המועדון, הנתבע 2, וקבוצה של מאבטחים הכפופים להם. נאמר כי השעה האמורה, אינה שעת עומס והתובע וחבריו עמדו הראשונים בתור להיכנס, שממילא לא היה ארוך כל כך. התובע ביקש להיכנס וציין כי ארבעה מחבריו כבר בפנים, אך זכה להתעלמות מעליבה ולתנועת יד המסמנת לו להתרחק "כאילו מדובר בכלב טורדני". בפעם השנייה שפנה - ענה לתובע איש הצוות כי המקום סגור בפניו. התובע יצר קשר עם חבריו והללו יצאו מהמועדון. איש הצוות של המועדון סירב בתוקף להכניסם. לעומת זאת, קבוצה של שלוש מבלות נכנסו ללא קושי, זאת לאחר שאיש הצוות אמר לתובע שהמקום סגור. התובע פנה אל איש הצוות בשלישית ושוב קיבל את אותה התייחסות מבזה. לאחר מספר דקות, ובלית ברירה, עזב התובע את פתח המועדון יחד עם חבריו, בתחושת השפלה. התובע טוען כי לא הייתה כל סיבה שלא להכניסו למועדון. הוא לא היה שיכור ולא נהג באלימות ואף החזיק ברשותו תעודת זהות, אם כי לא התבקש להציגה. התובע טען כי לא ניתן לו להיכנס - "כאילו כניסתו למועדון "תזהם" או "תקלקל" את האווירה במקום באותו הערב או את מעמדו של המועדון בשל היותו בעל חזות מזרחית" (ר' סעיף 12 לתביעה). עוד נטען בתביעה כי התובע הופלה בשל מוצאו המזרחי "וזו הסיבה שאינו ראוי לבוא בקהל המבלים האקסקלוסיבי של מועדון בילויים" (ר' סעיף 17 לתביעה). ראוי לציין כי התביעה נוקטת במונחים קיצוניים דומים ובכלל זה טענה שהיה מדובר בהתנהגות מעוררת שעט נפש המציפה: "זיכרונות היסטוריים מהימים בהם נהגו לעשות סלקציה ביהודים" (ר' סעיף 19 לתביעה). סעיפים 19 ו- 20 לתביעה, יוחדו לטענות שעניינן בהפליה לפי חוק איסור הפליה. התובע טען כי הנסיבות מקימות גם עילה להרשעת הנתבעים כמתאפשר בחוק ואף לסגירת המועדון, לפרק זמן מסוים. על בסיס האמור בחוק - טען התובע לפיצוי של 50,000 ₪ לו הוא זכאי ללא הוכחת נזק, אשר לאחר שערוך הועמד על סך של 62,000 ₪. כאמור, על סכום זה הוגשה התביעה שבפניי. התובע טען עוד בשולי התביעה לעילה חוזית, שכן המועדון הציע הצעה לבלות בשעריו ומשעה שהתובע הגיע אל המועדון, הרי שביצע קיבול ונכרת חוזה, אותו הפרו הנתבעים ברגל גסה.

    הטענות בהגנה:

  3. הנתבעים טענו כי יש לסלק התביעה על הסף, מחמת שהוגשה בשיהוי ניכר, כשנה לאחר האירוע. במהלך שנה זו נמנע התובע לפנות אל מי מהנתבעים. נטען כי לעניין זה חשיבות מכרעת - שכן המועדון מצולם במצלמות אבטחה, אך הצילומים נשמרים לשבועיים ימים בלבד. בנסיבות אלו, יקשה על הנתבעים להתמודד עם גרסת התובע. לגופה של תביעה נטען כי הנתבעים מעולם לא הגבילו ואינם נוהגים להגביל כניסת אנשים למועדון על רקע מוצא, מין, מגדר, גזע וכיו"ב. במועד האירוע הנטען, כמדי שבוע, התקיימה במועדון מסיבה פתוחה לכל. ואולם, לקראת השעה 1:00 מצוי בד"כ המועדון בתפוסה מלאה וההוראה שניתנה למאבטחים היא לעכב כניסת מבלים חדשים, עד שמספר החוגגים במועדון יפחת והתפוסה בו תרד מתחת למקסימום המאושר ע"י גורמי הרישוי השונים. במידה והתפוסה במועדון אינה צפויה לרדת, ההוראה היא שלא להכניס משתתפים חדשים. הנתבעים הדגישו כי חלק מתנאי רישיון העסק של המועדון כוללים הגבלת כמות האנשים היכולים לשהות במועדון בעת ובעונה אחת, ל-193 מבלים בלבד. הנתבעת מקפידה מאד על כלל זה. בהתייחס לטענת התובע לפיה אנשים יצאו ונכנסו ללא פיקוח, נאמר כי מי שנכנס למועדון מוטבעת על ידו חותמת המאפשרת לו כניסה ויציאה חופשיות במהלך הערב. לגבי הטענה כי נמנעה כניסתו של התובע, בשל מוצאו המזרחי, נטען כי זו לא ברורה, שכן אף התובע מודה כי לא התבקש להציג תעודת זהות וממילא כיצד יכול היה המאבטח לדעת את מוצאו?!. לא זו אף זו שהנתבע 2 אף הוא ממוצא מזרחי ולכן הטענה להפליה על רקע זה אינה סבירה. עלה מהתביעה כי התובע ביקר בעבר במועדון ומכאן ניתן ללמוד כי אכן המועדון לא מפלה על רקע מוצא. כניסת התובע למועדון באותו ערב, נמנעה מסיבות אובייקטיביות ולא בשל הפליה.

    תמצית תצהירי התביעה:

  4. התובע הסתפק בשלב הראשון בהגשת תצהיר שלו ותצהיר נוסף של גב' אסתי ברנס שנכחה עמו מחוץ למועדון בעת האירועים. (אעיר כי על אף שנאמר שיוגש גם תצהיר של יונתן פרנסה, זה לא הוגש לבסוף).

     

  5. בתצהירו חזר התובע על האמור בכתב התביעה והוסיף התייחסות לטענות שבהגנה;

    -לגבי הצילומים ממצלמות האבטחה, טען כי הנתבעים הבינו שהוא כועס באותו יום ויכלו להניח שהוא לא יעבור על העניין בשתיקה. בנסיבות אלו העובדה שלא שמרו על הצילומים מלמדת לטעמו שהיה להם אינטרס למחוק את החומר. נטען כי בנסיבות אלה לא יכולה לשמש היום לטובתם הטענה שאלה אינם בידם.

    -בהתייחס לשיהוי בהגשת התביעה הצהיר כי הסיבה היחידה שהמתין, היא שלא היה בידיו לשלם לעו"ד מראש. עו"ד שייצגו כעת הסכים לקבל את שכר-טרחתו בדיעבד.

    -ככל הנראה בתגובה לכך שאם נכנסו אנשים באותה עת, ייתכן והיו אלה אנשים שיצאו קודם לכן מהמועדון עם חותמת על ידם, נטענו שלוש טענות; בסעיף 5 נטען כי בעוד עליו ועל חבריו נאסרה הכניסה, הכניס והוציא במקביל איש צוות המועדון, אנשים אחרים ללא כל דרישה מוקדמת מהם. באותו סעיף נטען עוד כי הגיעה קבוצת בנות ושאלה אותם אם הם כבר היו בפנים ואם כדאי להן להיכנס ואלה הוכנסו ללא בעיה, בעוד התובע וחבריו נותרו להמתין בחוץ ובסעיף 9 הוסיף טען באשר לשלוש בנות, אשר להן ניתנה אפשרות להיכנס ללא כל קושי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ