ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
8922-03-14
04/08/2015
|
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. קייזרמן ושות' בע"מ
2. לן - ע.ב. חברה לשיווק ויבוא בע"מ
|
משיבים:
פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ
|
| החלטה |
זו בקשה שהוגשה לאחר הגשת הסיכומים מטעם הנתבעת, להוספת ראיה שהיא פסק דין המבוסס על הסכמה והסכמה בין צדדים בתיק תמ"ש.
לא אכריע בשלב זה בשאלה אם הראיה המבוקשת רלבנטית לטענה כלשהיא או לשאלה כלשהיא השנויה במחלוקת. התובעות טוענות שהיא רלבנטית לסתור טענות של הנתבעת בדבר המשמעות שיש לייחס למי שהגישה את התביעה. הספק בענין זה יוכרע בפסק הדין, אם תוגש הראיה. אפשר, שהראיה רלבנטית כדי לסתור את תשובת מר בלסקי בחקירתו, שלא מתנהל בינו לבין אחיו כל הליך באשר לירושה.
אשר למועד יצירת המסמך, אני דוחה את טענת התובעות, כי המסמך נוצר רק לאחר שמיעת הראיות. אין ספק שהוא נוצר לפני הגשת הסיכומים האחרונים. אני דוחה את הטענה שהוא נוצר כמה ימים לפני כן, ונודע כמה ימים לאחר יצירתו – ניסוח מעורפל שממנו אני אמור להבין שבעת הגשת הסיכומים עדיין לא נודע. טענה זו, ככל שהיא מתכוונת לומר שקיום הראיה נודע לתובעות רק לאחר הגשת הסיכומים (והוא לא אומר זאת במפורש, כנראה משום שזה לא נכון) מתעלם מהעובדה שפסק הדין נתן תוקף להסכמה בין הצדדים, כך שהצדדים (כולל ב"כ התובעות שייצג באותו תיק) ידעו על ההסכמה כמה ימים לפני מתן פסק הדין, כאשר הגישו אותה לבית המשפט. כלומר, הראיה היתה ידועה לפני הגשת הסיכומים. בניגוד לאמור בבקשה, הראיה לא "נוצרה לאחר שלב הסיכומים" אלא להיפך. בנסיבות אלה, הגשת הבקשה לאחר הגשת הסיכומים מטעם הנתבעת היא ניהול משובש של ההליך, שיש לו תוצאות.
אני דוחה את הטענה שמדובר בראיה אובייקטיבית, בהיותה פסק דין. התובעות לא הצליחו ליצור את הפלא הזה – הסכמה בין שני צדדים שאף אחד מהם אינו הנתבעת, ההופכת לראיה אובייקטיבית כלפי הנתבעת. העובדה האובייקטיבית היא שבית המשפט הסכים לאשר את ההסכמה בין הצדדים כתקפה ביחסים ביניהם. זו אינה ראיה אובייקטיבית.
טענת האובייקטיביות נטענה כדי לומר שלא נגרם לנתבעת נזק ראייתי, שהרי לא יכלה לטעון דבר אילו היתה הריה מוצגת במועד. הנתבעת העלתה מספר טענות שיכלה לטעון (כטענות מסתברות בדבר ההתנהגות שהובילה להסכמה. על הכל, היתה הנתבעת יכולה לשאול את מר בלסקי, כיצד מתיישבת הראיה הזו עם אמירתו שאין בינו לבין פלג כל הליך משפטי. על כן, בהגשת הראיה בשלב זה והסתמכות עליה יגרם נזק ראייתי לנתבעת.
על פי כל האמור לעיל, וכאיזון בין זכויות הצדדים, אני מתיר את הגשת הראיה, שהיא פסק הדין המאשר את ההסכמה שבין הצדדים בתיק תמ"ש, בתנאים הבאים:
א.התובעות תשלמנה לנתבעת הוצאות משפט ללא קשר לתוצאה, 5,900 ₪ עד יום 16.8.15, ותמציא ראיה על כך לבית המשפט.
ב.לאחר תשלום הוצאות המשפט יקבע מועד נוסף לשמיעת ראיות, בו יחקר מר בלסקי שנית ויתייחס לנסיבות ההליך שבינו לבין אחיו, השגת ההסכמה והסתירה לכאורה בין הליך זה לתשובתו שאין בינו לבין אחיו הליכים משפטיים. אם התובעות לא יקיימו במועד את תנאי א', לא יקבע מועד נוסף, והראיה לא תוגש.
בין כך ובין כך, התובעות ישלמו לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 2,950 ₪.
מעקב ביום 17.8.15.