1.התובעים הגישו כנגד הנתבעים תביעה כספית על סך 550,000 ₪.
2.לטענתם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתב התביעה, ביום 16.9.09 הם רכשו מהנתבעים דירת מגורים בת 5 חדרים ברח' *** בקרית אתא. מדובר בדירתם הראשונה והיא נרכשה באמצעות מתווכת.
התובעים טענו, כי עובר לרכישת הדירה ביקרו בה יחד פעם אחת ובנוסף, ביקר בה כל אחד מהם בנפרד פעם נוספת. הביקורים בדירה נערכו בשעות הערב, מפאת לוח הזמנים של הנתבעים. בעת הביקורים במקום ראו התובעים מספר סדקים נימיים בצבע בסלון ובמטבח. לשאלתם, ענה הנתבע מס' 1 (להלן "שי") כי הבית עבר שיפוץ רציני וכי הוא במצב מצוין. הוא התפאר בכך ששיפץ את הבית לאחר שהתייעץ עם מהנדס בחברה קבלנית וכי הבית "קשור", "יציב" ומשופץ כראוי. לטענתם, הנ"ל מסר להם כי לאחר כל שיפוץ צצים מספר סדקים קלים.
לאחר שהגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר התמורה, עמד שי על כך שהצדדים יחתמו על זיכרון דברים וכי מיד לאחר מכן יפגשו אצל עו"ד לצורך חתימה על חוזה. בעת הפגישה אצל עו"ד אורי שרם, אשר ערך את הסכם המכר, הוסבר לתובעים כי הם חותמים על הסכם סטנדרטי וכי עליהם להצהיר כי הם ראו את הבית, בדקו אותו, ולפי דרישת הנתבעים נרשם כי הבית נמכר להם AS IS"", דהיינו, מה שהם רואים זה מה שהם מקבלים. מועד פינוי הדירה על פי ההסכם נקבע ליום 16.3.2010.
3.התובעים טענו, כי במהלך חודש אוקטובר 2009, לאחר סערת גשמים רצינית, פנה אליהם שי והודיע להם כי הוא מוכן לפנות את הדירה לאלתר כנגד תשלום סך של 5,000 ₪, כדמי שכירות שישולמו לנתבעים עבור הקדמת הפינוי. התובעים הסכימו להצעתו, שילמו לו סך נוסף של 5,000 ₪ וקיבלו לידיהם את החזקה בדירה בתחילת חודש נובמבר 2009, לאחר שחתמו על נספח להסכם המכר. מפתחות הדירה נמסרו לידי התובעים לצורך ביצוע צביעת הדירה בלבד, תוך שהתובעים התחייבו לשלם את יתרת התמורה כתנאי לכניסתם לדירה. יתרת התמורה היתה כספי הלוואה, שהוחזקו בפיקדון בבנק למשכנתאות ואשר התובעים נתנו הוראה בלתי חוזרת לבנק לשחררם לידי הנתבעים. נטען, כי רק לאחר מתן הוראה בלתי חוזרת, ולאחר שוידאו הנתבעים כי אין לתובעים דרך לסגת מהשלמת העסקה, מסרו להם את מפתחות הדירה.
התובעים טענו, כי עם קבלת החזקה בדירה, לאחר שפונו כל מיטלטלי הנתבעים, חשכו עיניהם. הם גילו לתדהמתם, קטסטרופה - בית מגורים הרוס, מט ליפול, שבור וסדוק, אשר עומד להתמוטט על ראש יושביו. בעין בלתי מקצועית הם מצאו כי באינטרסול, שהיה סגור בפניהם עד כה ומלא בחפצים, קיים קיר מפוצץ, דרכו חודרות קרני השמש לדירה. ריצפת הדירה משופעת ושקועה, ארונות המטבח התנתקו מהקיר, נמצא סדק גדול בקיר המטבח מאחורי ארון הכיור, ובהמשך, מאחורי המדיח והתנור, דרכו חודרים זוחלים ועכברים לדירה. הקיר הדרום מזרחי במקלחת נותק מהקיר הסמוך לו וקיים רווח בין שני הקירות, כאשר הקיר עצמו נוטה מהבית החוצה. עוד נטען, כי נתגלו לתובעים סדקים משמעותיים בקירות המקלחת, שם החלה הקרמיקה להשבר וכי הגג דלף. נטען, כי שלושה ימים לאחר קבלת המפתח ירד גשם ומיד חדרו מים לתוך הדירה ולמערכת החשמל.
התובעים טענו, כי פנו מיד למתווכת ולנתבעים לצורך קבלת הסברים ואף הציעו להם לבטל את העסקה. הנתבעים התחמקו מלהשיב להם ואך טענו כי התובעים רכשו את הבית AS IS. התובעים פנו לעורך הדין, אשר ייעץ להם להשלים את התמורה, שאחרת יחשבו כמי שהפרו את ההסכם והם אכן עשו כן.
4.בהמשך, פנו התובעים למומחה מטעמם, שהעריך את עלות תיקון הליקויים במבנה בסך של 350,000 ₪ ומע"מ, על פי חוות דעת מיום 16.12.2009. המומחה תאר בחוות דעתו את הליקויים בבית, לרבות הסדיקה (סדקים בני 10 - 30 ס"מ), שקיעת הרצפה והתנתקות הקיר באינטרסול. על פי חוות הדעת, הסדקים במבנה פוגעים קשות בתפקודו וכי סביר שבעתיד תהיה קיימת בעיית יציבות. בנוסף, קבע המומחה כי מדובר בליקויים חמורים הקיימים במבנה מזה זמן רב וכי לא יתכן שהנתבעים לא היו מודעים להם. המומחה קבע, כי הגורם לליקויים הינו ביסוס המבנה על גבי קרקע חרסיתית תופחת, ללא הפרדה בין הקרקע לשלד. עוד הוסיף, כי ככל הנראה לא קיימת בבית רצפת בטון, אלא, הריצוף הונח על גבי תשתית. המומחה העיר, כי נראה כי בעבר נעשה ניסיון לתיקון המבנה על ידי דריכתו, אולם הדבר לא צלח. לדעתו, הליקויים אינם תולדה של מצב חדש שנוצר לאחרונה וכי מלכתחילה המבנה סבל מבעיות עקב ביסוס לקוי ואי הפרדה מהקרקע. עוד ציין, כי מאז החל ללוות את התובעים, חלה החמרה בסדיקה.
המומחה קבע, כי יש לבצע חפירה תחת המבנה, חיזוק היסודות, הפרדת המבנה מהקרקע, יציקת רצפה חדשה, תיקון הטיח החיצוני, ביצוע דריכה נוספת למבנה, יציקה משלימה של קורות הגג, תיקון טיח פנים וצביעה. המומחה העריך, כאמור, את עלות תיקון הליקויים בסך של 350,000 ₪ ומע"מ.