אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 8696-07-13 רגואן ואח' נ' אברמד ואח'

ת"א 8696-07-13 רגואן ואח' נ' אברמד ואח'

תאריך פרסום : 04/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
8696-07-13
01/05/2016
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
תובעים (נתבעים שכנגד)::
1. שאול רגואן
2. רון יעקובוביץ
3. נורית צורף מרקוזה
4. שירלי מרקוזה גליק
5. מוריס מוסרי
6. שרה מוסרי
7. אריה גרבר
8. צביה גרבר
9. גדליה שלנג
10. רות שלנג
11. אודליה ששון
12. אודליה גולדפרב
13. יריב פילוסוף
14. פרסקיבה פילוסוף
15. רומה איזמן
16. סימון דזאנאשוילי

נתבעים (תובעים שכנגד)::
1. משה אברמד
2. איילה אברמד

פסק דין

בפני תביעה שעיקרה עתירה לצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות בדירתם שימוש כבית כנסת; ותביעה שכנגד לפיצוי על פגיעה בפרטיות.

התובעים הינם בעלי זכויות בדירות שבבית משותף. הנתבעים, בני זוג המשתייכים לקהילת חב"ד ומקיימים אורח חיים דתי-חרדי, מתגוררים בדירה בקומת הקרקע של אותו בניין.

לפי הנטען, הפכו הנתבעים מאז 2008 את דירתם למוקד פעילות קהילתית תחת השם "בית חב"ד" ואף לבית כנסת בפועל, בו מתקיימים תפילות יום יומיות בנוכחות מתפללים רבים. פעילות זו הייתה לצנינים בעיני התובעים, אשר טוענים שהיא מנוגדת לקביעה בתקנון שלפיה תשמש הדירה למגורים בלבד, ואף יוצרת מטרד של ממש ליתר דיירי הבניין. עותרים לפיכך התובעים לצו שיאכוף הפסקת פעילות זו בדירה ולחיוב בפיצוי.

הנתבעים מצידם, טוענים שהתביעה איננה אלא חלק ממסע רדיפה, אשר תכליתו תקיפת אורח חייהם הדתי-חרדי, מסע הכולל התנכלות נמשכת ותלונות שווא. הנתבעים כופרים בטענה שהשימוש הנעשה בדירתם חורג מהמותר בדירת מגורים וטוענים שדווקא התובעים, במסגרת ההתנכלות לנתבעים, פגעו בפרטיותם בפרסום מסמכים אישיים ותמונות שצולמו בדירת הנתבעים, שלכן דווקא על הנתבעים לפצותם.

בטבורה של תביעה זו עומדת לפיכך השאלה אם אופן השימוש שעושים הנתבעים בדירתם בבית המשותף, אכן מאפיין פעילות של בית תפילה, בית כנסת, וכיצד תשליך ההכרעה במחלוקת על התביעות ההדדיות לצווי מניעה ולפיצוי.

העובדות

  1. במוקד תביעה זו בניין ברח' יחזקאל שטרייכמן 1 בתל-אביב, באזור הגוש הגדול במערבה של שכונת רמת אביב (להלן: "השכונה"). בבניין זה שני אגפים וזה הרלוונטי לתביעה הינו אגף 1 (אגף 1 של הבניין יכונה לשם הנוחות להלן: "הבניין").

    הבניין רשום כבית משותף המיועד למגורים, ועליו חל תקנון מוסכם, הכולל גם הוראה שלפיה לא ייעשה שימוש בדירות שבבניין למטרות ניהול עסק, "ולרבות גן ילדים בית כנסת או מועדון מכל סוג שהוא".

    התובעים הינם בעלי זכויות בדירות בבניין. כך גם הנתבעים המתגוררים בדירה בקומת הקרקע בבניין, דירת גן הכוללת חצר בשטח של כ- 400 מ"ר (להלן: "הדירה"). הנתבעים מעידים על עצמם כמי שמקיימים אורח חיים בעל צביון דתי – חרדי, וכמשתייכים לקהילת חב"ד. על השלט בכניסה לדירה כתוב "בית חב"ד".

  2. במהלך 2007, או בסמוך לכך, התארגנו מספר תושבים בשכונה ובקשו מעיריית תל אביב שתפעל להקמת בית כנסת בשכונה. לקידום מטרה זו נוסדה ונרשמה ביום 9.7.07 עמותת מרכז קהילתי אוהל יוסף יצחק רמת אביב (להלן: "העמותה"). הנתבע 1 היה ממייסדי העמותה והיו"ר שלה, וכתובת מגוריו נרשמה ככתובתה של העמותה. מספר חדשים לאחר ייסוד העמותה, במהלך 2008, עברו הנתבעים להתגורר בדירה וזו גם משמשת ככתובת העמותה.

  3. זמן קצר לאחר שהנתבעים עברו להתגורר בבניין, פנו בתלונה לעיריית תל אביב (להן: "העירייה") דיירים בבניין (בשם ועד הבית של הבניין) וטענו שהנתבעים עושים בדירה שימוש כבית כנסת. המתלוננים בקשו מהעירייה "לפעול בדחיפות למניעת השימוש בדירה כבית כנסת". במכתב מיום 4.9.08 השיבה העירייה שמהנדסי מחלקת הפיקוח בעירייה בקרו בדירה ולא מצאו שקיים במקום בית כנסת.

  4. עם ייסודה פנתה העמותה לעירייה בבקשה שתקצה קרקע לבניית בית כנסת ומרכז חברתי רוחני בשכונה ובהמשך, ביולי 2011, אף הגישה בגין זאת עתירה מנהלית (עת"מ 21686-07-11). העתירה התבררה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובהסדר פשרה מיום 2.9.12 נקבע, בין היתר, שהעירייה תפעל להקצאת מגרש לבניית בית כנסת קבוע בשכונה, וכי עד להקמתו, החל מיום 14.9.12, יוסדרו תפילות שבתות וחגים במתחם הגן אשר בבית הספר "נופי ים" (להלן: "המתחם" או "מתחם בית הכנסת הזמני"). על יסוד הסדר זה חתמה העמותה על "כתב התחייבות" המסדיר את אופי ואופן השימוש שתעשה העמותה במתחם שהוקצה לה, ומאז 14.9.12 מקיימת העמותה במתחם בית הכנסת הזמני תפילות בשבתות ובימי חג.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ