אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 8355-07-14

ת"א 8355-07-14

תאריך פרסום : 20/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
8355-07-14
11/12/2016
בפני השופט:
1. אהרן פרקש
2. נשיא


- נגד -
תובעות / המשיבות:
1. שני אולי גדליה
2. זהבה גדליה גרופר

נתבעים /המשיבים :
1. רשות מקרקעי ישראל
2. ועדה מקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה
3. נס הרים - מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ

עו"ד ליאור רוב
החלטה

לפניי בקשה לצירוף 17 מבקשים כנתבעים (להלן: "הבקשה").

  1. עניין התביעה בפרויקט הרחבת מושב נס הרים – מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: "האגודה"), באשר אליו קיבלו התובעות המלצה לקבלת שני מגרשים (מגרשים 228 ו-229). ברם, במגרשים התגלו עתיקות, ורשות העתיקות קבעה שלא ניתן לבנות עליהם. על פי כתב התביעה, הפתרון לאמור נמצא בהעתקת המגרשים למקום אחר. אולם, כך הטענה, עקב ונדטה אישית של חברי האגודה והיו"ר שנבחר מטעם, נגד מר נוריאל גדליה, שהיה יו"ר האגודה בעבר והוא אחיה של התובעת 1 ואביה של התובעת 2, האגודה בשיתוף פעולה של רשות מקרקעי ישראל, מסרבת לאפשר לתובעות לבנות בתיהן במגרשים ה"מועתקים" (מגרשים 228A ו-229A), הגם שהעתקת המגרשים בוצעה על פי דין ואושרה על ידי מוסדות התכנון והרשות.

    יצוין שהתביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ביום 3.7.14) כאשר האגודה לא היתה בין הנתבעות. היא צורפה כבעל דין ביום 16.12.15, וכתב תביעה מתוקן הוגש ביום 4.4.16.

  2. ביום 8.9.16 הוגשה בקשת האגודה לצירוף צדדים נדרשים (היא אינה הבקשה דנן). לפיה, המגרשים "המועתקים" אינה אלא שני מגרשים אחרים, נפרדים וחדשים, אשר אין בינם לבין המגרשים שהוקצו לתובעות בעבר דבר וחצי דבר. טענת האגודה היא, כי יש לבחון את מעמדן של התובעות באופן זהה לזה של כל מבקש אחר שכן דין התובעות ודינם זהה. כן נטען, כי קודם להגשת עמדות הרשות לבית המשפט, פנו אליה 19 מבני המושב, המיוצגים על ידי עוה"ד איתן להמן. על פי הבקשה, תגובת הרשות היתה, כי העניין מתברר בבית המשפט ועל האגודה להעלות את טענותיהם של בני היישוב. האגודה סירבה לייצג את עמדת בני היישוב, ולשיטתה, הם שצריכים להוכיח שהאגודה מחויבת לבחון את הצעותיהם.

  3. ביום 13.9.16, לאחר ששמעתי את הצדדים, קבעתי כי אין לצרף את בני היישוב מבלי לקבל את עמדת בא כוחם והתרתי הגשת בקשה לצירוף מי מרשימת הטוענים שנמנתה בבקשת האגודה, בה יפורט מה הזכות הנטענת ועל סמך מה היא נטענת, ומה נעשה לגבי הטענה עד כה. הוריתי כי הבקשה תוגש לא יאוחר מיום 25.9.16.

  4. ביום 10.11.16 הוגשה הבקשה דנן לצירוף 17 בני יישוב (הם המבקשים), החפצים להצטרף כנתבעים נוספים. לדידם, לתובעות אין זכאות לקבל זכות או חזקה במגרשים ה"מועתקים" ואין ליתן אותם לכל חבר או גורם במושב, אלא לאחר שתתקיים הגרלה הוגנת ושוויונית בין כל הזכאים. לבקשה צורפו תצהירים של בני היישוב, לפי אלו, היו גם אחרים אשר זכו בזכות למגרשים, אולם כאשר נגלה שלא ניתן לבנות על המגרשים בהם זכו, לא "הועתקה" זכותם למגרשים אחרים. לדידם, הסיבה שהדבר כמעט ובוצע בעניין התובעות הוא שימוש פסול של מר גדליה בכוחו כיו"ר האגודה. משכך, אותם מצהירים טוענים כי הם זכאים להתמודד בהגרלה על המגרשים האמורים.

  5. האגודה (המשיבה) הסכימה לצירוף בני היישוב כנתבעים. התובעות (גם הן משיבות לבקשה דנן) התנגדו. לדידן, ובהתבסס על מכתב של האגודה אשר מוען לאחר שביקש את מגרש 229, ניתן להקצות את המגרשים ה"מועתקים" אך למי שעומד בתנאי החלטה 3212 של מנהל מקרקעי ישראל. לפיהן, לא נטען כי איש מבני היישוב עומד בהחלטה האמורה. עוד טענו, כי הבקשה אינו תואמת את החלטתי מיום 13.9.16, שכן 17 המבקשים להצטרף עתה, אינם אותם 19 עליהם דובר בבקשתה של האגודה לצירוף, אלא מדובר בשמונה מהמבקשים המקוריים ותשעה מבקשים חדשים. לטעמן די בכך, כדי שאדחה את בקשת האחרונים. בנוסף, ובניגוד להחלטה, לא פורט איזו זכות יש למבקשים, על סמך מה היא נטענת ומה נעשה בקשר לטענה עד עתה, וגם זאת בניגוד להחלטה מיום 13.9.16. לכן, ביקשו התובעות, שהבקשה תסולק על הסף וכי ישולמו להן הוצאות הבקשה.

  6. בני היישוב המבקשים טענו כי הם כולם מומלצי חברי האגודה, בעלי משפחות שאינם בעלי מגרשים כיום, ולתובעות אין כל זכות עודפת ביחס אליהם בכל הנוגע למגרשים ה"מועתקים". לדידם, למבקשים אותה "הזכאות" לרכוש מגרש בהטבה, כפי שיש לתובעות. לאחר זאת הרחיבו בהסבר מדוע אין לנתבעות כל זכות במגרשים ה"מועתקים", בגין זכייתן בעבר במגרשים אחרים. המבקשים גם הבהירו, כי אותו מכתב עליו נסמכו התובעות, אך ביקש מאותו אחר החפץ במגרש 229, להמתין לסיום ההליך דנן. עוד טענו, כי אם יתאפשר צירופם הרי הדבר ייתר הליך מקביל.

    דיון והכרעה

  7. תקנה 24 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". אכן, הבקשה דנן לא הוגשה בהתאם להחלטתי מיום 13.9.16, ברם, לדידי, המזור לכך צריך להימצא בפסיקת הוצאות, ולא בקביעה באשר למיהות בעלי דין, ככל שיש בכך להשפיע על זכויותיהם המהותיות. וכאמור, בסמכותי להורות בכל שלב משלבי הדיון על צירוף נתבע, אם הדבר עומד בהוראות התקנות והפסיקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ