אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ל' נ' חיים ואח'

ל' נ' חיים ואח'

תאריך פרסום : 29/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
77437-04
24/11/2016
בפני השופטת הבכירה:
דורית קוברסקי

- נגד -
התובעת:
א.ל.
הנתבעים:
1. אלי חיים
2. מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

עו"ד ברוש
פסק דין

 

רקע עובדתי

 

1.התובעת הגישה ביום 23.12.04 תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 24.7.03. במסגרת התביעה מונו שלושה מומחים רפואיים: ד"ר אייכנבלט, בתחום האורתופדי, קבע שלתובעת נכות צמיתה בשיעור 1% (מחמת הספק). בתשובה לשאלות הבהרה מיום 12.5.09, ענה שנכותה הכוללת של התובעת ללא קשר לתאונה היא 0%. ד"ר גוטמן, בתחום רפואת העיניים, קבע שלתובעת 10% נכות צמיתה בגין התאונה. וד"ר גאוני, מומחית בתחום הפסיכיאטרי, קבעה שלתובעת נכות צמיתה בגין התאונה בשיעור 30%, אך במסגרת חקירתה הנגדית הסכימה שניתן להפחית 5% מהנכות בשל מצב קודם הקשור לבעיות ריכוז. על יסוד חוות דעת אלה הצדדים הסכימו שהנכות הכוללת המשוקללת של התובעת בגין התאונה (25% נפשי, 10% עיניים, 1% אורתופדי) עומדת על 33.175%. עוד הוסכם ששיעור נכותה הכוללת של התובעת כפי שנקבע במל"ל עומד על 90%. סך כל הפיצויים המגיעים לתובעת עומדים על סכום של 951,078 ₪ (בתוספת שכ"ט עו"ד), ובהתאם לאמור לעיל הוסכם כי מתוך הסכום הנ"ל יוקפא בהתאם לחוות הדעת האקטוארית 465,553₪ עד למתן פסק הדין שיכריע בשאלת הניכויים.

 

2.ביום 28.6.10 ניתן על ידי פסק דין לפיו יש לנכות תגמולי מל"ל בסך 175,943 ₪ ובהתאם לכך על הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") לשלם לתובעת סך של 289,610 ₪. פסק הדין סמך על הלכת פרלה עמר (ע"א 3953/01 נז(4) 350) לעניין חישוב הניכוי. הנתבעת ערערה על פסק הדין וטענה שבית משפט שלום היה צריך לבחון את היחס בין שיעור הנכות הכוללת המשוקללת בגין התאונה (33.175%), לבין שיעור הנכות הכוללת המשוקללת של התובעת, כפי שזו הוכחה בבית המשפט – 37.63% (במובחן מהנכות הכוללת המותרת על ידי המל"ל). חישוב האמור של היחס בין הנכויות הנ"ל מוביל למסקנה ש- 88.16% מהתגמולים המשולמים לתובעת על ידי המל"ל מתייחסים לתאונה (ולא 36.86% כפי שנפסק בבית משפט שלום), כך שיש לנכותם מהפיצוי לו זכאית התובעת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור (ע"א (ת"א) 7978-10-10), אך הנתבעת לא הרימה ידיים, הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בה חזרה וטענה שהן בית משפט שלום והן בית המשפט המחוזי שגו ביישום ההלכות שנקבעו.

 

3.בית המשפט העליון קבע שיש מקום לתת רשות ערעור בין היתר היות ופסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן לאחר פרסום פסק הדין בעניין כלל (בר"ע 1459/10 המוסד לביטוח לאומי נגד חב' כלל בע"מ, פורסם בנבו 27.3.11), מבלי שהלכה זו ,אשר הבהירה את סוגיית ניכוי גמלאות המל"ל, נלקחה בחשבון. בית המשפט גם מצא לנכון לחזור ולהבהיר את דרך חישוב הניכוי ונטלי ההוכחה, תוך ציון העובדה שבמקרה דנן קיימת אינדיקציה ממשית לכך שהנתונים הנוגעים לנכותה הקודמת של התובעת, כפי שהם מעוגנים בחוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט חלקיים וחסרים, וכי קיימת אפשרות שיש פער ניכר בין נתונים אלה למציאות ועובדה זו, כמו גם החשש שייגרם עיוות דין, מצדיקים החזרת הדיון לבית משפט שלום על מנת לאפשר לתובעת להגיש בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי

(להלן: "פסק הדין", פורסם בנבו 28.5.13).

 

4. בפסק הדין חזר בית המשפט על ההלכה בעניין כלל לפיה שיעורו של החלק היחסי מתוך תגמולי המל"ל אותו יש לייחס לתאונה, ייקבע על יסוד חוות הדעת הרפואיות המובאות בפני בית המשפט (במובחן מקביעות הוועדות הרפואיות של המל"ל). הנטל להוכיח שהנפגע מקבל תשלומים מהמל"ל ושיעורם מוטל לפתחו של הנתבע הטוען לניכוי ומאידך – הנטל להוכיח שחלק מהתשלומים איננו קשור לתאונה ועל כן יש לנכות את תגמולי המל"ל באופן חלקי בלבד, מוטל על התובעת.

 

5. התיק חזר אל שולחני, אלא שהתובעת נמנעה מלהגיש בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, ובסופו של יום בקשה כזו הוגשה על ידי הנתבעת. התובעת התנגדה למינוי, ועל נימוקי התנגדותה חזרה גם במסגרת הסיכומים שהוגשו מטעמה. בהחלטתי מיום 21.10.15 קבעתי שעל אף פרק הזמן שחלף, לאור פסק הדין ועל מנת לקבוע איזה חלק מתגמולי המל"ל יש לייחס לתאונה ואיזה לאו, אין מנוס ממינוי מומחה בתחום הנוירולוגי ומיניתי את ד"ר קולין קליין (להלן: "ההחלטה" מיום 21.10.15).

 

6.התובעת עמדה בסירובה שלא להיבדק על ידי המומחה שמיניתי, ועל כן הוריתי לצדדים להגיש סיכומים.

 

 

דיון

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ