אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 7364-06-13 א. ארנסון בעמ נ' טהוליאן ואח'

ת"א 7364-06-13 א. ארנסון בעמ נ' טהוליאן ואח'

תאריך פרסום : 14/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
7364-06-13
27/07/2014
בפני השופט:
משה בר-עם

- נגד -
התובעת:
א. ארנסון בע"מ
עו"ד צבי נצר
עו"ד מורן בירמן
הנתבעים:
1. ישי טהוליאן ואח'
2. מדינת ישראל – האוצר/אגף המכס ומע"מ – הדיון בעניינה הסתיים

עו"ד יעקב לאופר
עו"ד רוני חיים
פסק דין

 

כללי:

 

1. לפניי תביעה כספית של 3,031,800 ₪ בטענה להתעשרות שלא כדין ולהשבת סכומים ששולמו בטעות בגדר ביצוע פסק-דין, בקשר לתשלום הפרשי הצמדה וריבית על חיוב כספי של מס ערך מוסף וכחלק מתמורה שהושבה בגין ביטול עִסקת מכר של יחידה מסחרית במקרקעין.

 

רקע עובדתי ודיוני:

 

2.התובעת, חברה העוסקת בבניה וביזמות, יזמה יחד עם אחרים (להלן – היזמים) פרויקט בניה הידוע בשם שוקניון-אגריפס (להלן – הפרויקט) ושיווקה אותו לציבור הרחב החל מחודש מרץ 1995. במועדים שונים בשנים 1998-1995 רכשו הנתבעים יחידות מסחריות בפרויקט (להלן – הסכמי הרכישה). במסגרת הליכים משפטיים שניהלו מרבית הנתבעים (רוכשי יחידות מסחריות בפרויקט) כנגד היזמים לביטול הסכמי הרכישה, נטען להפרה יסודית ולהשבת התמורה החוזית. בית-משפט זה (ת"א 3485/01- כב' השופט ענבר) קבע בפסק-דינו מיום 6.6.2006/** כי הסכמי הרכישה הופרו הפרה יסודית וכי הנתבעים (34-1) זכאים לביטול ולהשבת התמורה בגינם (להלן – התמורה). תביעה דומה של רוכש נוסף (הנתבע 35) נדונה והתבררה אף היא בבית משפט זה לפני מותב אחר (ת"א 3141/01- כב' השופט דרורי) וגם שם נקבע, כי הסכם הרכישה הופר ובוטל כדין וכי הרוכש זכאי להשבת כל הסכומים ששולמו בגין ההסכם (מכאן ואילך, פסקי-הדין יחד ולחוד – להלן – פסק-הדין). ערעורים הדדיים של הצדדים על פסק-הדין לבית-המשפט העליון (ע"א 7379/06; ע"א 480/07) וערעורים שכנגד, נדחו.

 

3.על-יסוד פסק-הדין, ניתנה על-ידי בית-המשפט פסיקתה לעניין סכומי ההשבה המשוערכים של התמורה (ששיעורם הוסכם בין הצדדים) שעל התובעת לשלם לנתבעים, כשאלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית, ממועד הגשת התביעה לביטול הסכמי הרכישה ועד התשלום בפועל (להלן – הפסיקתה). התובעת שילמה את הסכומים שפורטו בפסיקתה. אין חולק, כי סכומי ההשבה של התמורה כללו את רכיב הקרן ואת רכיב מס הערך המוסף (להלן – רכיב המע"מ), כשלשניהם נוספו הפרשי הצמדה וריבית, על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית). עם ביטול הסכמי הרכישה, הוציאה התובעת חשבוניות זיכוי לנתבעים בגין השבת התמורה על-פי פסק-הדין (לרבות בגין רכיב המע"מ) וכמפורט בפסיקתה וביקשה לנכות את ההוצאה בגין תשלום רכיב המע"מ כשהוא משוערך ליום התשלום.

 

4.בהחלטת רשויות המס מיום 11.3.2010 נקבע כי המוכרים בהסכמי הרכישה (ובכלל זה התובעת), זכאים היו להוציא הודעות זיכוי לרוכשים (הנתבעים) ואולם, בהתאם להוראות הדין לא ניתן לנכות, לענייננו, את הסכום שהושב לרוכשים בגין רכיב המע"מ, אלא בערכו הנומינלי, קרי: בשיעור ששולם בפועל ליזמים – לתובעת, בגדר התמורה שנקבעה בהסכמי הרכישה. רשויות המס הדגישו כי בכל הנוגע לסכומי הריבית וההצמדה שהתחייבו המוכרים להשיב לרוכשים בגין רכיב המע"מ, על-פי פסקי-הדין (להלן – סכומי הריבית וההצמדה), אלה אינם בגדר עִסקה החייבת במס כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ) ויש לראותם כשיפוי של הרוכשים. נוכח האמור, הוציאו רשויות המס שומה מתוקנת וחייבו את התובעת בסכומי הריבית וההצמדה בגין רכיב המע"מ שניכוים לא הותר על-פי הדין. בנסיבות אלה, נוכח עמדת רשויות המס, פנתה התובעת לנתבעים בדרישה להשיב לה את סכומי הריבית וההצמדה ששולמו, לטענתה, ביתר או לחילופין להעביר לרשויות המס את מלוא הסכום בגין רכיב המע"מ כשהוא משוערך ליום התשלום. משדרישתם לא נענתה, הוגשה התובענה דנא, שעניינה השבת סכומי הריבית וההצמדה בסך כולל של כשלושה מיליון ₪.

5.על-פי הנטען, נוכח עמדת רשויות המס, לפיה ביטול הסכמי הרכישה מזכה את התובעת בניכוי רכיב המע"מ בערכי קרן בלבד, ללא סכומי הריבית וההצמדה, קיבלו הנתבעים פיצוי ביתר ועליהם להשיבם לתובעת, מכוח חובת ההשבה הקבועה בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט- 1979 (להלן – החוק) ובשל התעשרות שלא כדין. לחילופין נטען, כי ככל שייקבע כי הנתבעים זכאים היו להשבת רכיב המע"מ המשוערך על-פי פסק-הדין, כי אז יש לחייב את המדינה להכיר לתובעת בניכוי מלוא סכומי הריבית וההצמדה.

 

6.בכתב הגנתם הכחישו הנתבעים את טענות התובעת. לטענתם, בשנת 2003, במסגרת ההליכים בתביעה (ת"א 3485/01) לביטול הסכמי הרכישה ולאחר משא ומתן בין הצדדים, הוגש מסמך משותף (להלן – ההודעה המוסכמת), ובו פירוט סכומי התמורה ששולמו על-ידי הנתבעים (התובעים, שם), לתובעת (היזמים, שם) ואשר יש להשיבם ככל שהתביעה תתקבל. להודעה המשותפת ניתן תוקף של החלטה (מ/1, מיום 18.1.03). בשנת 2006 הסתיימו ההליכים המשפטיים בין הצדדים. בפסק-הדין נקבע כי הסכומים (כמפורט בהודעה המוסכמת) יושבו לנתבעים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ליום ההשבה. בהמשך, ועל יסוד ההודעה המוסכמת, ניתנה הפסיקתה שנסמכה על טיוטה מוצעת של הנתבעים, שהתובעת לא חלקה על מרכיביה. הנתבעים הוסיפו כי בגדר ערעור התובעת על פסק-הדין, לא הועלתה הטענה לעניין דרכי חישוב השבת התמורה וזכאות הנתבעים לשערוך מלא, לרבות בגין מרכיב המע"מ. בנסיבות אלה, נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף מטעמים שונים, יחד ולחוד, לרבות בשל התיישנות, שיהוי, השתק ומניעות, השתק שיפוטי, מעשה בית-דין, סופיות הדיון ושימוש לרעה בהליכי בית משפט. לחילופין, נטען כי יש לדחות את התביעה לגופה, זאת נוכח ההסכמה החוזית בין הצדדים בגדר ההודעה המוסכמת, בעניין דרכי שערוך השבת התמורה על-פי הפסיקתה, משלא ננקטו הליכים לביטולה ובשים לב לחלוף הזמן הרב ממועד מתן הפסיקתה ועד להגשת התובענה. לצד כתב ההגנה הוגשה בקשתם לסילוק התביעה על הסף מהטעמים שפורטו, כאמור.

 

7.בכתב הגנתה דחתה המדינה את טענות התובעת והצדיקה את התנהלותה לעניין דחית ניכוי רכיב המע"מ המשוערך, כפי שפורט בהודעת הזיכוי שהוציאה התובעת לנתבעים בגין ביטול הסכמי הרכישה. לטענתה, פעלה כדין בשעה שקבעה, לאור תקנה 23א(2)(ב) להוראות ניהול הספרים, להלן, כי את הודעת הזיכוי בגין ביטול הסכמי הרכישה יש להוציא בערכים נומינליים, קרי: ללא התוספת בגין סכומי הריבית וההצמדה. המדינה הוסיפה וטענה, כי התוצאה הכלכלית הנובעת מסיטואציה של ביטול הסכמי הרכישה, היא שחשבונית הביטול שמוציא העוסק חייבת להיות תמונת ראי לחשבונית המקורית, כלומר הביטול חייב להיעשות בערכים נומינליים, שאם לא כן קופת המדינה תיפגע. מכאן הטעימה כי דין התביעה בעניינה להידחות על הסף מחמת העדר עילה, שכן אין לתובעת כל עילת השבה כנגדה ואין בקופת המדינה כל סכום להשיב.

 

8.לצד כתב ההגנה, הוגשה בקשת המדינה לסילוק התביעה על הסף. על-פי הנטען, הוצאה לתובעת שומת מס על-פי חוק מע"מ ביום 11.9.2012 (להלן – השומה), לאחר בדיקה וחקירה ובשל הוצאת חשבוניות זיכוי שגויות בגין התמורה על-פי הסכמי הרכישה שבוטלו בפסק-הדין. בנימוקים לשומה צוין, כי על התובעת היה להוציא חשבוניות זיכוי בערכן הנומינלי, זאת לאור תקנה 23א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מספר 2), תשל"ג-1973 ומשלא נעשה כן הוצאה השומה. על השומה הוגשה השגה ומשזו נדחתה, הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה (ע"מ 48066-01-14) וטרם ניתן פסק-דין (להלן – הודעת הערעור). בהודעת הערעור, התבקש בית-המשפט (סעיף 9.2) לחייב את המדינה להשיב לתובעת את סכומי הריבית וההצמדה. עיון בהודעת הערעור העלה, כי התובעת הלינה על עמדת רשויות המס בהשגה, לפיה לא זכאית הייתה לנכות את רכיב המע"מ המשוערך ולענייננו – את סכומי הריבית וההצמדה ומשכך, התבקש בית-המשפט שם להורות לרשויות המס להכיר לתובעת בניכוי סכומי הריבית וההצמדה נוכח ביטול הסכמי הרכישה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ