אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 6807-05-16 סריקוב נ' אביב

ת"א 6807-05-16 סריקוב נ' אביב

תאריך פרסום : 27/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6807-05-16
21/07/2016
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
מבקשים:
1. מזל סריקוב
2. מיכאל סריקוב
3. שירי סריקוב

משיבים:
1. שלמה אביב
2. אנג'לה אבייב

החלטה

בקשה לסעד זמני שעניינה בהמשך שימוש של דיירי בית משותף ברכוש משותף כחניה, שהמשיב 1 "מאסה נפשו" בה כדבריו, והוא החליט להשביתה ולהשתלט עליה בכוח הזרוע.

1.ברקע הדברים: ברח' זיגלבוים 8 בתל אביב (להלן: הבית) ארבע דירות, שתיים בקומת הקרקע ושתיים בקומה הראשונה. המשיבים בעלי דירה בקומת הקרקע מאז שנת 2006. המבקשים 1 ו-2 (אם ובנה) הם בעלי הדירה שמעל דירת המשיבים, מאז שנת 2004. המבקש 2 (להלן: המבקש) מתגורר בדירה עם זוגתו, המבקשת 3. סביב הבנין קרקע המהווה כולה רכוש משותף. ברכוש המשותף, בסמוך לדירת המשיבים ולמרגלות דירת המבקשים, שטח המשמש בפועל מזה שנים כמקום חניה (להלן: החניה), שניתן להבין כי רק המבקשים עשו בה שימוש. לבה של המחלוקת באותה חניה.

2.אין חולק כי בשנת 2006 היו מגעים הנסבים על חלוקת השימוש במקרקעין, בין בעלי שתי הדירות (והן בלבד). טוענים המשיבים: אלו הגיעו כדי הסכם חתום, שבו המבקשים הסכימו שהחצר תהא כולה לשימוש המשיבים, לרבות שטח החניה ואילו חלק הגג הסמוך לבית המבקשים יהיה בשימושם הבלעדי. טוענים המבקשים: טיוטה, לא הסכם. בעליו הקודם של דירת המשיבים ביקש לשכנע את המבקשים לכרות אותו הסכם חלוקה על מנת שיהיה בידו לשכנע את המשיבים לקנות ממנו את דירתו; טיוטה הוכנה בידו, ומשלא עלה בידו לשכנע את המבקש לחתום עליה, זייף את חתימתו של המבקש והציגה לפני המשיבים כהסכם חתום. נכנה מסמך זה למען הנוחות כ"הסכם 2006", בזוכרנו כי קיימת מחלוקת שלא כאן נכריע בה בשאלה האם הסכם או זיוף הוא. נקדים ונאמר כי אין להסכם זה (או אותו זיוף) כל נפקות לצורך ההכרעה הבקשה לסעד זמני.

3.הסכם אחר, שלבסוף ניאותו הצדדים שניהם להסכים בדיון כי אכן בא לעולם, נכרת בשנת 2014. המבקש, אין חולק, עשה בעבר שימוש בחניה להחניית רכבו. הוא חדל, כיוון שהחניה קשה היא לתמרון, טענתו. לפני שנים אחדות ביקש לשוב ולהשתמש בה. המשיב 1 (להלן: המשיב) חלק. דרך מקרה יוצגו שניהם בידי עורך דין אחד, עו"ד ויינרמן. תיאר עו"ד ויינרמן בדיון: השניים נפגשו במשרדו והוא ביקש לסייע להם להגיע להסכמה, שעה שהמבקש ביקש לאפשר את המשך השימוש בחניה חינם אין כסף, בעוד שהמשיב עמד על קבלת כספים. המגעים הובילו כדי הסכמה, שלא הועלתה על הכתב (וממילא לא נרשם הדבר כהסכם שיתוף, מה גם שאינו בין ככל דיירי הבנין). על תוכנו המדויק של ההסכם, שיכונה כאן "הסכם 2014", חולקים הם: המבקש גורס כי המשיב נעתר ואפשר לו להמשיך ולהחנות את רכבו בחניה ללא תשלום. המשיב גורס לעומתו בתגובתו לבקשה לסעד זמני כי ההסכם כלל התחייבות של המבקש לביצוע תשלום, התחייבות שהמבקש לא קיים מעולם. נקדים ונאמר כי הסכם זה, בניגוד לקודמו, הוא בעל חשיבות מסוימת להכרעה בבקשה לסעד הזמני. עוד יצוין שכאשר בגדרי הדיון בבקשה לסעד זמני התבקשו עו"ד ויינרמן ובעלי הדין להתייחס לתוכנו, התחוור, והדברים נאמרים לכאורה, כי תוכן ההסכם הוא כשיטת המבקש: שניהם הסכימו עם עו"ד ויינרמן כי הסכם לא נכרת במשרדו של זה, והשניים הגיעו להסכמה מאוחרת יותר. המשיב טען בדיון – טענה שלא עלתה בתגובתו – כי כרת את ההסכם על-פה עקב "איומים", כיוון שחש ש"לא הייתה לי ברירה ואז אמרתי בסדר", ובלא שהתנה את החניה בתשלום, אף זאת "כי לא הייתה לי ברירה". פעולה לביטול אותו הסכם שנטען עתה (ולא בתגובה) כי נכרת בכפייה – לא באה, ובפועל נהגו הצדדים לפיו.

4.טוענים המבקשים בתביעה לצו מניעה ולצו עשה קבועים שהגישו ביום 3.5.16: עד לאחרונה קוים בפועל הסכם 2014. ברם המשיבים החלו לחסום את שטח החניה, זאת בזיקה להקמת יחידת מגורים נפרדת ונטולת היתר כדין שהקימו בחצר. יתרה מכך, השער החשמלי שהוצב במקום בידי דיירי הבית המשותף ושימש את החנייה נהרס בידי המשיבים. כך גם צלון שהקים המבקש מעל החנייה. השטח סופח מעשית למשיבים, נטען, תוך הצבת מכולה וחומרי בנייה בו, לצרכי המשיבים. כחלק בלתי נפרד מן המחלוקת שנתגלעה בין בעלי הדין פעלו המשיבים, כך נטען עוד, להשחתת בלוני הגז והצנרת של המבקשים. על רקע האמור עתרו המבקשים לצווים קבועים אלה: צו מניעה שיאסור על המשיבים לבנות ברכושה המשותף, לרבות פגיעה בשטח המשמש חניה; וצו עשה המחייב את המבקשים להשיב את החצר ובפרט החניה לקדמותה, ולאפשר למבקשים להחנות את רכבם בחניה.

5.בגדרי תביעתם באה בקשה לצו מניעה ארעי וזמני, שהיא הנתונה להכרעתי כאן. עניינה: איסור זמני על המשיבים לבנות ברכוש המשותף, לרבות בדרך של פגיעה בשער החשמלי המהווה כניסה לחניה; ואיסור על המשיבים למנוע מן המבקשים או מדיירי הבית המשותף להשתמש בחניה לצורך חניית רכבו של מי מהם (קרי, לא של המבקשים בלבד). את בהילות הבקשה תלו המבקשים בין היתר בכך שקנו בייבוא אישי רכב יוקרה שביטוחו מחייב את החנייתו בחניה נעולה ומקורה, וכל עוד מונעים המשיבים את אפשרות השימוש בחנייה לא ניתן לשחררו מן המכס.

6.בתחילה לא ראיתי ליתן צו במעמד צד אחד, והמשיבים נתבקשו להגיב. הם לא עשו כן במועד, וניתן אפוא צו ארעי המובטח בערובה האוסר על המשיבים לבצע כל שינוי ברכוש המשותף. לאחר אלה עתרו המשיבים לאפשר להם להגיש תגובתם באיחור, והדבר ניתן להם.

7.טענו המשיבים בתגובתם: מכוח הסכם 2006 עושים המבקשים שימוש ייחודי בחלק מן הגג; זכותם של המשיבים לשימוש ייחודי בחצר הסובבת את ביתם, כך גם בשטח החניה. הסכם 2014, נטען, נכרת אמנם על-פה, אך כלל תניה (כך טענו המשיבים בתגובה) המחייבת תשלום, וזה לא בוצע. המדובר אף בהסכם זמני, גורסים המשיבים. בשלב מסוים "מאסה נפשו של המשיב" בשימוש הכוחני, לסברתו, שעושה המבקש בחניה בלא תשלום, ולפיכך החליט להסיר את העינית לשער החשמלי המאפשר את הגישה לחניה שבחצר (סעיף 24 לתגובה). בדיון הוסיף המשיב: אף את הצלון שהתקין המבקש החליט המשיב להסיר. הדבר הוביל למעשים, נטען: בעוד המבקשים טוענים כאמור שהמשיב חתך את הצנרת שלהם, טוען המשיב כי המבקש חתך את צמיגי מכוניתו, כך הוא חושד ואף התלונן במשטרת ישראל. מהלכים אלה לא הובילו לפתרון נינוח של המחלוקות שבין הצדדים.

על רקע האמור גרסו המשיבים, אם נתמצת: דין הבקשה להדחות, כיוון שלא צורפו גם השכנים הנוספים. המבקשים, נטען, גם הסתירו מידע מבית המשפט, עיקרו הסכם 2006. כן טוענים הם לשיהוי, שכן חלפו כחודשיים (לטענתם) בין הגשת הפסקת השימוש בחנייה ועד לתגובה. במקביל טוענים המשיבים כי היה על המבקשים לפעול ליישוב המחלוקת בדרך של מו"מ עמם, לא פניה לבית המשפט. עוד טוענים הם לזהות הסעד הזמני והקבוע המבוקשים. לגוף הדברים, גורסים המשיבים כי הסכם 2006 מקנה להם זכות ייחודית בחצר, ולחלופין השימוש שלהם בחצר הוא שימוש סביר ברכוש המשותף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ