אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 67154-10-13 ט' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)

ת"א 67154-10-13 ט' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)

תאריך פרסום : 16/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
67154-10-13
06/05/2015
בפני השופט:
צבי ויצמן

- נגד -
תובע:
מ' ט'
נתבעת :
המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול)
החלטה
 

 

פתח דבר

 

1.לפני בקשת התובע למנות מומחה בתחום השיקום על מנת שיתן חוות דעתו באשר למצבו התיפקודי של התובע ודרכי שיקומו כתוצאה מפגיעתו בתאונת הדרכים מיום 24.6.10.

 

אין זו בקשתו הראשונה של התובע בעניין זה. התובע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי בעבר וזו נדחתה בהחלטתי מיום 26.12.13, אשר נביא אך את עיקרה –

 

בתביעה שלפניי טרם הוגשו תצהירי עדויות ראשיות, מגבלותיו הממשיות של התובע טרם הובררו וטרם הונח להן בסיס למעט קביעת המל"ל, כמו כן הפגיעה של התובע היא בעיקרה אורטופדית, ואינה רב מערכתית. בקשת התובע למינוי מומחה שיקומי לא נתמכה בתצהיר המפרט את צרכיו הרפואיים, האביזרים להם הוא נדרש וכיוצ"ב ועל כן אין בפני בית המשפט, בשלב זה, בסיס מספיק למינוי המומחה המבוקש. על כן אני סבור כי לא ניתן, לעת עתה, לקבוע אם יש מקום למינוי מומחה שיקומי ומתוך כך הבקשה נדחית, בשלב זה.

יחד עם זאת לתובע שמורה הזכות לחזור על בקשתו בהמשך ההליך ולאחר שתונח תשתית עובדתית מתאימה.

 

2.התובע אשר לא נחה דעתו מההחלטה הנזכרת הגיש בקשת רשות לערער לבית משפט העליון ואולם זה דחה את בקשתו בהחלטתו שניתנה ברעא 431/14 - מ' ט' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול), (13/03/2014), נביא אף מעיקרה של החלטה זו -

 

"אין כל פסול בהחלטה לבחון את הבקשה למינוי מומחה שיקומי רק לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית ובהם פירוט הנתונים העובדתיים (במובחן מהנתונים הרפואיים) הנוגעים למצבו של המבקש ולתפקודו הלכה למעשה, ואולי אף לאחר חקירת המבקש או עדיו. כך יוכל בית המשפט לעמוד, ולו לצורך ההחלטה בבקשה למינוי מומחה שיקומי, על הילוכו של הנפגע בחיי היום יום, שיגרת יומו, מידת עצמאותו בביצוע פעולות שונות וכו'. לא רק שאין בכך פסול, אלא אף גלום בדרך זו יתרון. שהרי במצב זה יוכל בית המשפט לקבל החלטה מושכלת, הנשענת על תשתית ראייתית לכאורית, בדבר עצם הצורך במינוי מומחה שיקומי, מינוי שנדרש רק במקרים מיוחדים ושנפסק לגביו (כמו גם לגבי מומחה תעסוקתי וכד') שיש טעם בדחיית ההחלטה על הצורך במינוי לשלבים מתקדמים של ההליך (רע"א 4102/12 צברי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב (2.9.2012). לא זו אף זו - דווקא בשל העדרן של חוות דעת מומחים בתחומי רפואה ספציפיים, הכוללות בדרך כלל גם פירוט עובדתי שעליו יכול המומחה השיקומי להתבסס, יש טעם רב בבחינת הצורך במינוי ורק לאחר שתוגשנה העדויות מטעם הנפגע..." (הדגשה שלי - צ.ו)

 

3.הגיש, איפוא, התובע תצהיריו ומיד שב וביקש בדיון קדם המשפט שהתקיים לאחר הגשתם מינויו של מומחה שיקומי. הנתבעת מנגד שבה וחזרה על עמדה כי אין המקרה הנדון מצדיק מינוי מומחה רפואי כלל ועיקר שכן לטענתה בנדון לא עסקינן בפגיעה רב מערכתית סבוכה ומורכבת, אלא פגיעה שעיקרה פגיעה אורטופדית ברגלו של התובע וממילא אין כל צורך במינוי מומחה שיקומי ובית המשפט יוכל לעמוד על צרכיו של התובע מתוך עדותו שלו ומתוך התיעוד הרפואי הקיים ומכל מקום עלות צרכיו השיקומיים של התובע, ככל שהוא זקוק לאביזרים כאלה ואחרים, מכוסה ע"י המל"ל בהיות התאונה תאונת עבודה.

 

נשוב, אפוא, ונבחן את בקשת התובע, ותחילה נזכיר מפורסמות בעניינו של מינוי מומחה רפואי-

 

4. על דרך הכלל אין בקביעת דרגת הנכות של תובע על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, לפי סעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגע תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - חוק הפיצויים), בכדי לחסום דרכו מלבקש מינוי מומחה בתחום התפקודי שיקומי. דרגת הנכות שנקבעת על פי סעיף 6 ב' משקפת את דרגת הנכות הרפואית, להבדיל מן הנכות התפקודית. כיוון שבקביעת הנכות על פי דין אין לרוב התייחסות גם לצרכים השיקומיים של הנפגע, הרי שהדרך הפרוצדוראלית הנכונה במקרים אלו הינה הגשת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי - תפקודי, לפי תקנה 2 (א) לתקנות (וראה לעניין זה , כדוגמה - ע"א563/88 יצחק אשל נ' קרנית (1990); ת" (חי) 10879-05-09 פלוני ואח' נ' נועם שרעבי (2010) וכן א. ריבלין, תאונות הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, עמ'679-678 (מהדורה רביעית, 2012)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ