אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 66757-03-16 צמח נ' מיכאל

ת"א 66757-03-16 צמח נ' מיכאל

תאריך פרסום : 26/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רחובות
66757-03-16
19/05/2016
בפני השופט:
איל באומגרט

- נגד -
התובע:
דוד לאם
הנתבע:
מיכאל אופק
פסק דין
 

 

לפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") לסילוק התביעה שהוגשה נגדו על-ידי התובע (להלן: "המשיב") מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") על הסף בהיעדר עילה ובהיותה טורדנית וקנטרנית.

כנטען בכתב התביעה, בין אם המשיב לבין המבקש התנהל הליך משפטי שבסופו חויב המבקש לפצות את אם המשיב בגין הנזקים שנגרמו לרכבה. בהמשך, התנהל בין אם המשיב לבין המבקש הליך נוסף, מכוח חוק איסור לשון הרע, בו שימש המשיב כעד. במהלך הליך זה, כפי שנטען בכתב התביעה "החל הנתבע כל העת להשתלח בתובע ובמלי לאם (אם התובע – ההוספה שלי א' ב'), וכל זאת מול עיניהם של עשרות הנוכחים באולם הדיונים ואל מול כב' השופטת בדין והקלדנית – אשר בשיאם החל הנתבע לקלל ולגדף את התובע ובשיאם כינה אותו "חלאת אדם" (סעיף 13).

לטענת המבקש, אין בעילות שיוחסו לו בכתב התביעה אף אם יוכחו במלואן, כדי להוות לשון הרע אלא המדובר, לכל היותר, בגידופים ובקללות לגביהם כבר נפסק שלא בכל הנסיבות אלו יהוו "לשון הרע" כמשמעות המונח בחוק אישור לשון הרע.

לא זו אף זו, טוען המבקש, כי אמרות המיוחסות לו שנאמרו במסגרת הליך משפטי, חוסות תחת ההגנה המוחלטת של סעיף 13(5) לחוק אישור לשון הרע ומהווים "פרסום מותר".

לטענת המשיב, הגנת הסעיף 13(5) אינה הגנה מוחלטת והיא לא תחול על אמירות הנאמרות מתוך רשעות וכוונת זדון שאין ביניהם לבין הדיון המשפטי כל זיקה.

דיון והכרעה:

ההלכה היא כי סילוק התביעה על הסף הינו צעד חריג אשר יש להפעילו בלית ברירה ודי לו לבית המשפט אם מצא כי קיימת אפשרות – ולו הקלושה ביותר – לכך שהתובע יזכה בסעד המבוקש, על מנת שיימנע מצעד דרסטי זה. הרציונל העומד בבסיס הלכה זו הוא כי יש לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע רק מנימוקים כבדי משקל ורק כאשר ברור כי גם אם יצליח להוכיח את כל הנטען על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש (ראו, בין היתר ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח (פורסמו במאגרים) ועוד).

סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע קובע חיסיון לפרסום על-ידי בעל דין, בא כוחו או עד שנעשה תוך כדי דיון משפטי כאשר הפסיקה בעניין שמקורה ברע"א 1104/07 חיר נ' גיל (פורסם במאגרים) (19/8/09) קובעת חיסיון מוחלט שאין לקרוא לתוכו סייג, שעניינו השאלה אם ההתבטאות הפוגענית קשורה לדיון המשפטי ומשרתת אותו, או שמא יסודה ברשעות וזדון:

"מכל מקום, הדין המצוי – סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע – אינו כולל הגבלה תכנית כלשהי, ולא זו בלבד אלא שכאמור הגבלה שהייתה בחוק בעבר הוסרה ממנו מפורשות. ברי לחלוטין כי המחוקק ביקש לחסום את כניסתו של חוק איסור לשון הרע לאולם המשפט (במובן הרחב), וזאת ככל הנראה מתוך השקפה שסדקים במחסום עלולים להחדיר מורא ללב המשתתפים בדיון המשפטי ולהקשות עליהם למלא את תפקידם...".

יוער, כי דעת המיעוט ברע"א 1104/07, סברה שיש לפרש את הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע כמקנה היתר רחב אך לא מוחלט, כך שהתבטאות שיש בה רשעות או זדון, אינה יכולה לחסות בצלה של ההגנה. דעת הרוב הביאה שיקול זה בחשבון וקבעה, כך:

"יש לזכור כי הליכים משפטיים רבים כרוכים מטבע הדברים בהשמעת דברים לא נעימים לאוזן מצד בית המשפט כלפי המעורבים בהליך, ומצד המעורבים בהליך האחד כלפי השני. בוודאי טוב הדבר שההתבטאויות במסגרת הליך משפטי יהיו מתונות ומתוחמות ככל האפשר, במיוחד אם יש בדברים משום חשש ללשון הרע. אולם התפיסה המשתקפת בחוק איסור לשון הרע היא שאין להגביל את ההתבטאויות תוך כדי ההליך המשפטי באמצעות חוק זה".

אם כן, אין זה חריג ואף טבעי וצפוי כי הליכים משפטיים יאופיינו במתחים וכעסים ויכול שמחלוקת משפטית תתנהל על ידי הצדדים באופן טעון ולא מנומס, בלשון המעטה, אך גם במצב דברים שכזה, תחול ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע כהגנה מוחלטת.

בענייננו, האמרות ש"שיאן" הביטוי "חלאת אדם", כפי שיוחסו למבקש בכתב התביעה, נאמרו במהלך הליך משפטי באולם בית המשפט על-ידי המבקש שלא היה מיוצג, במהלך ההליך המשפטי ובקשר אליו. אין באמרות אלו כפי שפורטו בכתב התביעה כדי להוות התלהמות חריגה, בלתי סבירה או מתמשכת. על כן, עם כל ההסתייגות של בית המשפט מהפגיעה בתרבות הדיבור, יש להחיל על אמרות אלו שהקשה מביניהן היא הביטוי "חלאת אדם" את ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק.

ויודגש, להבדיל מהמקרים שנדונו בפסיקה בהם הוחרגה ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק (ראו בין היתר ת"א 47591-05-13 ברקנפלד נ' לוזון (3/1/16)), לא מיוחסים למבקשת בכתב התביעה ביטויים החריגים בחומרתם שגלשו מחוץ לאולם הדיונים והושמעו תוך ניתוקם מההליך המשפטי ועל כן, אין מקום לחרוג מתחולת ההגנה המוחלטת הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

משכך, אף אם יוכחו כל טענות המשיב כפי שפורטו בכתב התביעה, בסופו של היום, תידחה תביעתו. בנסיבות אלו, ולא בהתעלם מחומרת הסעד המבוקש בבקשה, לא נותר אלא לקבלה.

אי לכך, הבקשה מתקבלת והתביעה נגד המשיב נדחית.

בנסיבות הגשת התביעה ולאור אופי הביטויים בגינם הוגשה ובשים לב לשלב המקדמי בו הוגשה הבקשה לסילוק על הסף, אין צו להוצאות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ