אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 66594-07 א.ור. עבודות בע"מ נ' הידרה שירותי הנדסה בע"מ ואח'

ת"א 66594-07 א.ור. עבודות בע"מ נ' הידרה שירותי הנדסה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/11/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
66594-07
27/10/2014
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
תובעת:
א.ור. עבודות בע"מ
נתבעים:
1. הידרה שירותי הנדסה בע"מ
2. כהן שי
3. ישרוטל בע"מ
4. ארמור פליט (1988) בע"מ
5. סוכנויות פלתורס בטוח בע"מ
6. המגן חברה לביטוח בע"מ

פסק דין
 

1. התובעת הקימה במלון בריכה. זוהי תביעה בגין נזקיה עקב חילוט ערבות בנקאית בידי בעלי המלון, הנתבעים 3 ו- 4 (להלן "ישרוטל"). הנתבעת 1 (להלן "הידרה") סיפקה ציוד שהותקן בבריכה ע"י הנתבע 2, שי כהן (להלן "המתקין"). ביום 3.9.02, כ – 16 חודשים אחרי מסירת העבודה ל"ישרוטל", הוצף חדר המכונות שמתחת לבריכה ונגרם נזק רב. הנתבעים 5-6 (להלן: "המבטחת") ביטחו את התובעת, אך סירבו לשאת בנזק ולא הכירו בכיסוי הביטוחי. ביום 15.6.04 או בסמוך לו חילטה "ישרוטל" כתב ערבות שנתנה לה התובעת במסגרת יחסיהן החוזיים. התובעת התנגדה לחילוט, אך לבסוף הוסכם שהערבות תחולט והצדדים יטענו טענותיהם בהליך נפרד.

 

2. הסיבה הפיזית להצפה ידועה: חבק נירוסטה (שסגר מכסה צינור) כשל, ומים מהבריכה זרמו לחדר המכונות. גם סיבת הכשל ידועה: אחד מרכיבי החבק הורכב "במהופך" (בתחילה סבר אחד המומחים שהוא רותך, אך בהמשך התברר שזו טעות) ואחד מהברגים שחיברו בין חלקי החבק, כשל. בורג זה התגלה כשונה מאוד מהבורג המקורי המותקן בחבקים מסוג זה: הוא מעט קצר ממנו, עשוי ממתכת פחות קשה, ראשו צר מהראש של הבורג המקורי (ורק מעט רחב מהנקב שבו נקבע) וצורתו קונית ולא שטוחה. הקוטר הצר של ראש הבורג יחד עם דרגת קושי נמוכה, הביא לשחיקת ראש הבורג עד שהמגרעת לא הייתה יכולה לתפוס בו וכך השתחרר החבק, מכסה צינור המים זז ממקומו ומים פרצו לחדר המכונות. הבורג שכשל אינו בורג סטנדרטי המצוי בחנויות לחומרי בנין. לא ברור אם יוצר במחרטה, או שפורק ממתקן אחר.

 

התיישנות ושיהוי

 

3. "ישרוטל" טוענת כי התובעת הודתה שיש למנות את תקופת ההתיישנות מיום ההצפה. היא מבססת זאת על האמור בסעיף 41 לתגובת התובעת לבקשת המבטחת לסלק את תביעתה על הסף. לטענת "ישרוטל", אין לאפשר לתובעת לחזור בה מהודאה זו. זוהי טענה מתעתעת שכן הפניה זו מערבבת שתי עילות תביעה שונות שמועדי התיישנותן שונים: ככל שיש לתובעת עילת תביעה נגד המבטחת שלה, ראשיתה אכן ממועד האירוע הביטוחי. אין לכך כל קשר לעילת תביעה שיש לתובעת נגד מי שגרם לה לנזק כלכלי במועד מאוחר יותר.

עוד מצביעה ישרוטל על האמור במכתב מיום 3.10.02 שכתבה התובעת למבטחת ובו קיבלה אחריות על הנזק אך מבקשת את שיפויה מחברת הביטוח. איני סבור שיש לפרש כך את המכתב ומכל מקום ברור שבאותו מועד עדיין לא הספיקה התובעת לברר את פרטי האירוע שעל עצם התרחשותו נודע לה (באיחור) רק ימים אחדים קודם.

 

4. לטענת "ישרוטל", עילת התביעה על כל רכיביה התגבשה ביום קרות הנזק, דהיינו ביום 3.9.02. התביעה הוגשה ביום 5.10.09 דהיינו לאחר שהתיישנה. התובעת סבורה שהתביעה שלה לא התיישנה. אילו הגישה "ישרוטל" תביעה, אכן היה מירוץ ההתיישנות מתחיל מיום התרחשות ההצפה, אלא שתביעה זו לא מעוגנת בעילתה של "ישרוטל", אלא בעילת התובעת – וזו נולדה מיום חילוט הערבות, או לכל המוקדם מהיום שנודעה הכוונה לחלט את הערבות.

ביום ההצפה נולדה ל"ישרוטל" עילת תביעה נגד המזיק, אך באותו יום לא ניזוק רכוש של התובעת וגם לא נגרם לה עדיין נזק כלכלי. אילו היתה התובעת מגישה תביעה נגד "ישרוטל" ביום ההצפה, לא היתה יכולה להצביע על נזק שנגרם לה וגם לא לייחסו ל"ישרוטל". זו היתה מתגוננת בטענה צודקת: הנזק היחיד שהיה קיים אותה שעה נגרם ל"ישרוטל" – כיצד זה תובעים אותו ממנה?! ואם לא היתה התובעת יכולה למחרת ההצפה לתבוע את "ישרוטל", כיצד יתכן שאז החל מירוץ ההתיישנות? אכן, האבסורד ברור על פניו. ככל שיש לתובעת עילת תביעה בשל חילוט הערבות, באה זו לעולם מיום שחולטה הערבות ולא קודם. התביעה שבפני הוגשה בטרם התיישנה.

 

5. "ישרוטל" טוענת לשיהוי לא סביר שגרם לה לנזק בניהול התביעה ומצדיק את סילוקה על הסף. בהתחשב ברצף המחלוקות המשפטיות בין הצדדים ברור ש"ישרוטל" היתה מודעת לכך שסיבת הנזק שנויה במחלוקת, חילוט הערבות אינו מקובל על התובעת והמחלוקת צפויה לקבל ביטוי בהליך משפטי כלשהו. "ישרוטל" ידעה שהתובעת לא יודעת את גורם הנזק ולא סבורה שהיא אחראית לו וממילא אין לומר על ההליך שהתנהל תוך "שיהוי" שפגע בזכויות מי מהנתבעים. בהערת אגב אציין, כי ככל שנחשף במשפט שיהוי, היה זה דווקא השיהוי המוזר שנקטה "ישרוטל", אשר מסרה לתובעת על התרחשות האירוע כמעט חודש לאחר שהתרחש, לאחר שהיא עצמה מיצתה את חקירת האירוע ובשלב שבו כבר לא היתה התובעת יכולה ללקט ראיות להפרכת הטענות נגדה.

 

טענות הצדדים

 

6. כתב הערבות לא הוגש. הוגשו רק מקצת המסמכים הנוגעים לחוזים בין הצדדים. אהוד רויטמן, מבעלי התובעת, העיד שמטרת הערבות הייתה הבטחה לעמידה בהתחייבויות החוזיות ולא תחליף לביטוח אחריות: אירוע נזיקי לא אמור להקים זכות לחילוט הערבות. למרות זאת, הצדדים כמעט לא הניחו תשתית לדיון בשאלה האם חילוט הערבות בשל אירוע נזיקי שהתרחש לאחר סיום העבודות לגיטימי מבחינת היחסים החוזיים ביניהם. סיכומיהם מניחים שעקרונית, חילוט הערבות בעקבות אירוע נזיקי כלשהו לגיטימית. הם חלוקים רק בשאלה אם במקרה זה היה הדבר מוצדק - וההבדל בין עמדותיהם נובע מזהותו של הצד שלדעתם אחראי להתרחשות הנזק.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ