אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 6640-07-08 דובינקוב ואח' נ' ויינר

ת"א 6640-07-08 דובינקוב ואח' נ' ויינר

תאריך פרסום : 15/10/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
6640-07-08
06/12/2014
בפני השופט:
דניאל קירס

- נגד -
התובעים:
1. אלכסנדר דובינקוב
2. גנאדי דובינקוב

עו"ד סולימאן סמיר
הנתבע:
אלי ויינר
עו"ד ורד לופו
פסק דין
 

 

 

א.בכתב תביעה זה טענו התובעים, אלכסנדר וגנאדי דובינקוב, כי חתמו על חוזה עם הנתבע, אלי ווינר, בו השכירו לנתבע "מושכר" וכן ציוד. המדובר בחנות מכולת ובציוד נלווה. לטענת התובעים, הנתבע הפר את החוזה בכך שגרם נזק למושכר ולציוד בשיעור של 151,150 ש"ח. כן נטען כי הנתבע פגע "במוניטין המושכר דוברובה" פגיעה המוערכת ב-100,000 ₪.

 

תיק זה הועבר לטיפולי, לאחר שהסתיימו ההוכחות, עקב מותו של כבוד סגן הנשיא מ' נדל. הצדדים הסכימו כי מותב זה ינהג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות (תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). להלן פסק הדין.

 

מוניטין

 

ב.דין התביעה בענין מוניטין להידחות. טענת התובעים בענין מוניטין מתבססת על חוות דעת שהוגשה מטעמם. חוות הדעת נערכה לגבי "[]מינימרקט אשר שמו בספרים 'מפל הבניאס שרותי מזון ותיירות בע"מ'" (ע' 2 לחוות הדעת מיום 26.3.2008, להלן: החנות ו-מפל הבניאס, בהתאמה). ככל שניתן להבין את חוות הדעת בענין המוניטין, היא משווה בין נתונים כלכליים של מפל הבניאס מלפני תקופת השכירות (ראו "תאריך קובע" 31.12.2000, וכן הנתונים בעמוד 4) לנתונים כלכליים של מפל הבניאס בתקופת השכירות (רווח תפעולי 26% בתקופה זו – ראו ע' 5 שם). דא עקא, שמפל הבניאס אינה ולא היתה בעבר בבעלות התובעים; היא בבעלות הנתבע (אשר רכש אותה מגב' מרינה פודים – ראו נספח 1 לתצהיר הנתבע). על כן, ככל שחוות הדעת בענין מוניטין מצביעה על פגיעה במוניטין, מדובר בפגיעה במוניטין של מפל הבניאס, אשר שייך למפל הבניאס שבבעלות הנתבע – ולא לתובעים. זאת ועוד: החוזה שבין הצדדים נושא כותרת "חוזה שכירות", ואין בו ציון כלשהו של מוניטין של התובעים אשר מופקד בידי הנתבע.

 

ג.אף בהתעלם מהאמור, בחינת הנתונים בענייננו אינה מבססת טענה לפגיעה במוניטין התובעים. המומחה חווה דעתו ש"הגורמים למוניטין עשויים להיות מגוונים, כגון כח המשיכה של המקום וייחודו, איכות המוצר והשירות, מחירי השירותים או המוצרים, יעילות העסק, מיקומו, שמו הטוב, דימויו..." (שם, ע' 2). עוד חווה המומחה את דעתו, לפיה:

 

"מוניטין... הוא התמורה שמשלם הקונה מעבר לערך, המלאי, נכסים וציוד, מעבר לכך הסכום מבטא עסק שמנוהל היטב, ורווחי לאורך זמן, יציב, והמגמות לעתיד נראות חיוביות, בנוסף יש לשים דגש לגבי המוניטין האישי הנמצא בידי המוכר/בעל העסק, דהיינו קיימים לקוחות המגיעים לאור המגע האישי של המוכר, היכרות קודמת, התייחסות אישית ומקצועית ספציפית. דהיינו תכונותיו האישיות של מפעיל העסק..." (שם, ע' 5).

 

המומחה עמד בחוות דעתו על כך שהשכונה שבה ממוקמת החנות "מאוכלסת באוכלוסיה צעירה, ובעלי הכנסות מעל לממוצע הקיים באיזורים אלו, כח הקניה שלהם הוא רב, מעבר לאוכלוסיה הספציפית של עולי חבר העמים לשעבר, אשר כידוע מעדיפים לבצע קניות במקום מוכר וידוע להם ויש להם עימו 'שפה משותפת'..." (ע' 2 לחוות הדעת). בענייננו, אמנם מיקום החנות היה במבנה שבבעלות התובעים. ואמנם, החוזה שבין הצדדים קובע כי "מטרת השכירות עפ"י חוזה זה היא ניהול עסק של מכולת (לרבות מרכול)... והשוכר לא יהי רשאי לשנות ממנה, בלי הסכמת המשכירים (מראש ובכתב)", על כן, הנתבע היה מחויב להפעיל את המקום כמכולת. דא עקא, אין בחוזה כל תנאי בענין איכות המוצרים או השירות; מחיריהם; יעילות העסק; שמירה על שמו הטוב או דימויו. על-פי החוזה, אמנם הנתבע התחייב שלא להפעיל את החנות למטרה שונה ממכולת, אך ככל שהוא מפעיל מכולת ומשלם למשכיר דמי שכירות (ואינו מפר את החוזה בדרך אחרת), אין כל מניעה שיפעילה ברמת שירות נמוכה יותר, עם מוצרים איכותיים פחות וזולים יותר מאשר אלו שהיו בחנות קודם לכן; בניהול פחות טוב; או עם שם פחות טוב מזה שהיה למכולת שהופעלה במקום קודם לכן.

 

אמנם המושכר הוגדר בחוזה כ"חנות המוכרת בשם 'דוברבה'"; אך אין בחוזה אפילו תנאי המחייב את השוכר להימנע משינוי שם המכולת תקופת השכירות או אף את אופיה. דומה כי הנתבע יכול היה לשנות את שם החנות לשם יפני ולהפוך אותה למכולת המתמחה במוצרים למזון אסיאתי, תוך ניתוק חלק נכבד מכוח המשיכה של חנות מכולת רגילה (או חנות מכולת המתמחה במטעמי חבר המדינות לשעבר), והוא לא היה בגדר מפר החוזה עם התובעים.

 

זאת ועוד: ככל שמדובר בכח משיכת לקוחות הנובע מהמוניטין האישי של מפעיל החנות, בעצם החלטת התובעים להשכיר את החנות לנתבע, התובעים הם אלה אשר קטעו במו ידיהם את היחסים האישיים עם הלקוחות של המפעיל הקודם (ובסוף תקופת השכירות, ממילא יחסים אישיים מיוחדים שיקשור הנתבע עם לקוחות ינותקו מטבע עזיבתו את ניהול החנות).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ