ת"א 66257-12-14 ליבנה נ' עיריית אור עקיבא

1.עסקינן בתביעה כספית על סך של 2,508,960 ₪ נכון ליום ההגשה בתאריך 31/12/14, בעילות חוזיות ועשיית עושר ולא במשפט.

2.התובע הוא עורך דין במקצועו, והנתבעת רשות מקומית.

בין צדדים אלה נחתם ביום 28/6/12 חוזה התקשרות (להלן: "החוזה" או "ההסכם") הנוגע לטיפול בחיובי ארנונה של חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל") בגין חדרי טרנספורמציה ותחנת מתח גבוה המצויים בתחומה המוניציפלי של הנתבעת (להלן: "הנכסים").

3.לאחר חתימת החוזה, פעל התובע מול חברת החשמל, ואין מחלוקת כי פעל היטב (עמ' 32 לפרו' שו' 29-31), השיג תוצאות (הגדלת שומות ארנונה) הרלוונטיות עד שנת 2019, אך נתגלעה מחלוקת בין הצדדים לעניין שיעור שכר הטרחה המגיע לו בגין טיפול זה.

המחלוקת בין הצדדים נבעה בעיקר מפרשנות ההסכם, אך גם בשאלת השכר הראוי (ככל שיסתבר כי ההסכם לא חל על מלוא פעולותיו של התובע בנדון מול חברת החשמל) המגיע לו, מעבר לשכר החוזי המוסכם.

רקע עובדתי בקצרה 

4.כפי שציינו לעיל, לחברת החשמל נכסים בשטח שיפוטה המוניציפלי של הנתבעת. בגין נכסים אלה משלמת חברת החשמל לנתבעת תשלומי ארנונה כללית, בהתבסס על הסכמים שנכרתו בין הצדדים בשנים 2004-2005.

5.לימים סברה הנתבעת כי יש מקום לבחון מחדש הסכמים אלה, במטרה להגדיל את סכומי הארנונה המתקבלים מחברת החשמל בגין הנכסים. לשם כך, החליטה להסתייע בייצוג משפטי חיצוני.

6.לשם כך פנתה הנתבעת בחודש אפריל 2012 בהליך של הזמנה לקבלת הצעות מעורכי דין למתן השירות המשפטי דלעיל. היא קיבלה מספר הצעות מעורכי דין, ובחרה התובע שהצעתו הייתה הנמוכה ביותר - שיעור של 10.7% אחוז מתוך הסכום שיתווסף לשומות בעקבות פתיחת ההסכמים מול חברת החשמל (כשיש מחלוקת פרשנית לגבי הוראות החוזה לגבי התקופה המדוברת לגביה יש לבצע את החישוב, כפי שנעמוד על כך להלן).

7.כאמור ביום 28/6/12 נחתם ההסכם בין התובע לנתבעת, בהתאם לנוסח שצורף להזמנה להציע הצעות אותו הציגה הנתבעת, כשביקשה הצעות מעורכי הדין בעבור הטיפול האמור.

בהתאם להסכם, היה על התובע ליתן חוות דעתו לעניין ההשתחררות מההסכמים מול חברת החשמל על אודות הנכסים, לערוך מדידות חדשות בנכס ובהתאם להמליץ על שומות חדשות לחיוב חברת החשמל.

כמו כן, היה על התובע לנהל משא ומתן עם חברת החשמל ככל שיידרש, ואף לייצג את הנתבעת בהליכים משפטיים ובוועדות ערר בגין תביעות והשגות שיוגשו על ידי חברת החשמל, בעקבות השומות החדשות שתוציא לה הנתבעת על אודות הנכסים (בהתאם לחוות דעתו) לשנת 2012.

8.השומות החדשות לשנת 2012 הוצאו לחברת החשמל ע"י הנתבעת ביום 10/7/12, והיו גבוהות יותר מאלה של שנת 2011, תוך פתיחת ההסכמים הקודמים שהיו כאמור בין הנתבעת ובין חברת החשמל.

הוגשה השגה על ידי חברת החשמל אשר נדחתה על ידי מנהל הארנונה של הנתבעת, והוגשו עררים עליהם השיב מנהל הארנונה.

בד בבד בחודש מאי 2013 הוגשה ע"י חברת החשמל עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים בחיפה בגין השומות החדשות לשנים 2012-2013, ובגין החלטת הנתבעת להשתחרר מההסכמים שנחתמו מול חברת החשמל.

בפסק הדין בעתירה המנהלית (עת"מ 25952-05-13) מיום 17/11/13, נקבע כי החלטת הנתבעת להשתחרר מההסכמים שנחתמו עם חברת החשמל, הייתה סבירה ובדין יסודה.