ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
58584-01-12
19/04/2015
|
בפני השופטת:
מיכל עמית - אניסמן
|
- נגד - |
התובעת:
י' ז'
|
הנתבעים:
1. מדינת ישראל – משרד החינוך והתרבות 2. ענבל חברה לביטוח בע"מ 3. בית הספר יחידני 4. עיריית יבנה 5. איילון חברה לביטוח בע"מ
|
פסק דין |
תביעת נזיקין, שעניינה נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מפגיעת אבן, שיידה לעברה תלמיד בית-הספר יחידני בעיר יבנה, בו למדה.
בישיבת ההוכחות מיום 1.3.15 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בדבר "קיבוע הנזק בסך של 611,000 ₪ כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד". כמו כן, הוסכם כי "התיק ימשיך להתנהל בכל הנוגע לחלוקת האחריות בין הנתבעות בינן לבין עצמן" (עמוד 9 לפרוטוקול בשורות 14-17).
אשר על כן, הסוגיה היחידה שנותרה להכרעה בנסיבות העניין היא סוגיית חלוקת האחריות שבין הנתבעים לבין עצמם.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.במועדים הרלוונטיים לתביעה הייתה התובעת, ילידת 2.9.1955, תלמידת כיתה ו' בבית-הספר יחידני בעיר יבנה (להלן: "בית-הספר").
2.ביום 20.11.06, במהלך ההפסקה ובמסגרת לימודיה בבית-הספר, עת שהתה התובעת בכיתתה (להלן: "הכיתה"), נזרקה אבן על ידי תלמיד בית-הספר, מחצר בית-הספר אל תוך הכיתה, דרך החלון, אשר פגעה בעינה של התובעת (להלן: "האירוע"), ונגרם לה נזק גוף.
3.כל צוות המורים בבית הספר, לרבות מנהלו, מועסקים על ידי משרד החינוך, הנתבע 1, ואילו הגב' צביה דוידי, סייעת לתלמידי החינוך המיוחד בבית-הספר, אשר נטען לגביה כי נכחה בחצר בית הספר ממנה הושלכה האבן בעת האירוע, הועסקה על-ידי עיריית יבנה (להלן: "הגב' דוידי").
4.בתצהירה, טוענת התובעת, כי מיד לאחר האירוע, יצאה מחוץ לכיתה אל הרחבה הפנימית של בית-הספר, שם פגשה את הגב' דוידי, אשר ליוותה אותה לחדר המורים לצורך קבלת טיפול רפואי ראשוני (סעיף 8 לתצהיר).
5.הנתבעים מגלגלים האחריות לקרות האירוע האחד לפתחו של משנהו. הנתבעים 1-3 טוענים, כי אין להטיל האחריות לפתחם, שעה שהנהלת בית-הספר פעלה כראוי בכך שחילקה את בית-הספר לאזורי השגחה, כאשר בכל אזור מונה מורה תורן, לצורך השגחה על התלמידים בזמן ההפסקות.
6.לטענתם, האחריות לאירוע רובצת במלואה לפתחה של העירייה, מעסיקת הגב' דוידי, שעה שזו לא נכחה בחצר בית-הספר במועד האירוע, על אף ששימשה אותה העת כמורה תורנית בחצר, באזור הסמוך לחלון הכיתה בה שהתה התובעת. בכך, לטענתם, התרשלה הגב' דוידי במילוי תפקידה (ראה סעיף 5 לסיכומים מטעם הנתבעים 1-3).
7.מנגד, טוענים הנתבעים 4-5, כי לא הוכחה הטענה, לפיה הגב' דוידי היא אשר שימשה מורה תורנית בחצר בית הספר באזור הסמוך לחלון הכיתה וממילא לא הוכח, כי התרשלה במילוי תפקידה (סעיפים א'-ב' ו- ד' לסיכומים מטעם הנתבעות 4-5). מכל מקום, טוענות הנתבעות 4-5, כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של משרד החינוך, באשר ההחלטה בדבר שיבוץ מורים תורנים והאחריות למעשיהם מונחת על כתפי הנהלת בית-הספר (סעיפים ג' ו- ו' לסיכומים מטעם הנתבעות 4-5).