פרנסיס נ' רן ציון ליסינג והשקעות בע"מ ואח'

לפני תביעה לפיצוי בסך 104,994 ₪ בגין נזקים שלטענת התובע נגרמו לו עקב עסקת רכישת רכב משומש מן הנתבעת 1.

רקע עובדתי

הנתבעת 1 היא חברה פרטית העוסקת בסחר במכוניות משומשות והנתבעים 2-3 הם מנהלים ובעלי מניותיה.

ביום 18.2.15 רכש התובע מן הנתבעת 1 רכב מסוג טנדר טויוטה ויגו שנת ייצור 2008, מס' רישוי 66-464-66 (להלן: "הרכב").

בין הצדדים נחתם זיכרון דברים במסגרתו ניתנה לתובע אחריות על הרכב לתקופה של 3 חודשים או עד למרחק נסיעה של 3,000 ק"מ.

התמורה בסך 128,000 ₪ מומנה בחלקה באמצעות החזרת טנדר איסוזו שרכש התובע מן הנתבעת 1 ימים ספורים טרם העסקה נושא התביעה דנן, שעלותו 25,000 ₪ והיתרה בתשלום.

לאחר הרכישה התגלו תקלות במנוע הרכב והוא הועבר לידי הנתבעת 1 לשם תיקון התקלות במסגרת אחריותה.

עם החזרת הרכב לתובע ביום 8.4.15, נחתם בין הצדדים מסמך על פיו ניתנה לתובע אחריות מוארכת למנוע לתקופה של 6 חודשים או עד למרחק נסיעה של 10,000 ק"מ.

מאחר שהבעיות במנוע לא חדלו פנה התובע ביום 28.4.15 למכון בדיקה על מנת לבדוק לעומק את מצב הרכב.

לאחר קבלת ממצאי הבדיקה אשר הצביעו על ליקויים רבים במנוע העביר התובע את הרכב לתיקון במוסך מטעמו בפקיעין.

ביום 31.5.15 הגיש התובע כתב תביעה בו עתר לביטול הסכם מכירת הרכב, להורות על החזרת הרכב לידי הנתבעת 1 והשבת התמורה ששולמה לידיו והעמיד את סכום התביעה על 206,444 ₪.

בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעים ידעו על הליקויים ברכב אך העלימו ממנו את המידע במתכוון וכי הטיפול ברכב מטעם הנתבעת 1 לאחר הרכישה היה רשלני.

בחוות דעת המומחה שצירף התובע לכתב התביעה נקבע כי הנתבעת 1 מכרה לתובע רכב עם מנוע לא תקין, לרבות תקלות נוספות, וכי במקרה זה לא יהיה נכון לנסות לתקן שוב את המנוע.

לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, ומשלא הסכימו הנתבעים להחליף את המנוע, הוחלף מנוע הרכב על ידי התובע במנוע מיובא שעלותו 26,550 ₪.

בעקבות החלפת המנוע הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בו זנח את סעד ביטול העסקה ותחתיו דרש סעד של פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו וכן פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בסכום כולל של 104,994 ₪.

טענות התובע