אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 51119-05-12 אס או אס אנרגיה אקספרס בע"מ נ' אליק ואח'

ת"א 51119-05-12 אס או אס אנרגיה אקספרס בע"מ נ' אליק ואח'

תאריך פרסום : 18/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
51119-05-12
13/06/2015
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
תובעת:
אס. או. אס אנרגיה אקספרס בע"מ
עו"ד סער רשף
נתבעים:
1. גרגור אליק
2. צוות השרון הנדסה אזרחית ופתוח בע"מ

עו"ד עותמאן ואחיד
פסק דין
 

 

התובעת סיפקה סולר לחברה בבעלות הנתבע. לאחר שנותרה יתרת חוב כלפי התובעת מסר הנתבע שיקים של החברה לפירעון החוב. לאחר שהשיקים חוללו הגישה התובעת לביצוע שטר חוב בו מצוינים פרטי הנתבע כעושה השטר וערב לו. חבותו האישית של הנתבע תלויה בשאלה האם חתם על שטר החוב או שמא חתימתו זויפה?

 

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת, חברה העוסקת באספקת מוצרי דלק ישירות ללקוחותיה במקום פעילותם העסקית, סיפקה סולר לנתבעת 2 (להלן: החברה). הקשר העסקי היה קצר בין דצמבר 2011 לינואר 2012, אולם למרות הקשר הקצר סופק סולר בשווי של מעל ל- 300,000 ₪.

 

התובעת הגישה לביצוע ביום 23.2.12, בתיק הוצל"פ 22-01104-12-3, שטר חוב מיום 4.12.11. בקשת הביצוע ציינה כי שטר החוב הינו בחתימת החברה ובערבות הנתבע. הסכום שנתבע הינו 326,624 ₪ נכון ליום 4.12.11.

 

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר החוב הנתמכת בתצהירו של הנתבע. החברה לא עמדה על טענות הגנתה והתנגדותה נדחתה בדיון ביום 12.5.13. באותו דיון נדונה התנגדות הנתבע וניתנה לו רשות להתגונן, בכפוף להפקדת 10,000 ₪, ביחס לקיזוז 44,000 ₪ מהחוב שנתבע ובנוגע לטענתו כי החתימה שמופיעה על גבי השטר זויפה ו/או נחתמה שלא בהרשאתו. נדחו הטענות ביחס לאיכות הסולר שסופק ונדחתה הטענה כי השיקים שנמסרו לתובעת ביום 27.2.12 היו עבור אספקת סולר עתידית.

 

2.לטענת התובעת, לבקשת הנתבע הסכימה לספק סולר לחברה בבעלותו לאחר פגישה מיום 4.12.11 במשרדי החברה בחדרה בה חתם הנתבע על שטר החוב והערבות לו. לאחר שסופק סולר במאות אלפי שקלים ולא נפרעו התשלומים נערכה פגישה שניה עם הנתבע בה מסר שיקים של החברה לפירעון החוב. לאור קבלת שיקים מעותדים המשיכה התובעת לספק סולר, עד שחוללו השיקים שנמסרו. לאחר הגשת השטר לביצוע הסכימה התובעת לפרוס את החוב בתשלומים של 22,000 ₪ לחודש ונמסרו לה שיקים מעותדים אולם רק שני שיקים בסך 22,000 ₪ כל אחד נפרעו. לפיכך נטען בתצהיר התובעת כי החוב עומד על סך של 282,594 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

 

הנתבע טוען כי סופק לחברה דלק בחודשים ינואר – פברואר 2012 והשיקים שנמסרו תמורת הדלק בוטלו נוכח ליקויים בסולר. לטענתו פגש את מנהל התובעת רק ביום 27.2.12 ולכן אין יסוד לטענת התובעת כי חתם על שטר החוב.

 

דיון והכרעה

אופן הוכחת טענת זיוף ונטל הוכחתה

3.ככלל, כאשר אדם מתכחש לחתימתו על מסמך הנטל להוכיח אמיתות החתימה חל על התובע. יחד עם זאת, הנתבע אינו יוצא ידי חובתו בהעלאת טענה סתמית לזיוף. מדובר בטענת מרמה וכדי שנטל הבאת הראיות לסתור את טענת הזיוף יעבור לתובע יש להניח תשתית עובדתית אשר יש בכוחה לבסס טענה מסוג זה הדורשת רמת הוכחה משמעותית . (השווה ת"א (מחוזי י-ם) עומר נ' בדל הולדינגס בע"מ , 1.12.13).

 

לעיתים יספיקו ראיות התובע כי להעביר את הנטל לנתבע להוכיח כי חתימתו זויפה. ממילא לצורך הוכחת טענה כי התובע לא זייף את המסמך עליו הוא נסמך, מדובר בהוכחת רכיב שלילי שנטל שניתן להסתפק בכמות פחותה של ראיות לצורך הוכחתו. יש לזכור כי חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד אינה חזות הכל ולבית המשפט הסמכות לקבוע ממצאים אחרים מחוות הדעת.

 

בע"א 46/77 בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד לג(1) 715, 719 (1979) נקבע:

"הכל מסכימים שמותר לבית-המשפט לקבוע אמיתותה של חתימה על סמך חוות דעת של מומחה מוסמך למקצוע זה,אולם המסקנה הסופית מוסיפה להיות בידי בית-המשפט הוא, ולא אחר, צריך להשתכנע באמיתות החתימה. כדי שחוות דעת גרפולוגית תוכל לשמש יסוד לפסק-הדין, צריך התהליך שבו הגיע המומחה למסקנתו להיות גלוי לפני השופט, כי הרי הגרפולוגיה אינה מדע סתרים שצפונותיה אינן ניתנות להסברה אף לשופט שלא התמחה במקצוע זה, ואין להפוך את חוות הדעת הגרפולוגית מעין אוראקל של דלפי."

 

בחוות דעתו של כב' השופט מ' חשין בע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(2) 847 (2003) נקבע ביחס לדרך סתירת אמיתות חתימה כי יש לתת משקל רב לראיות חיצוניות לעדות המתכחש לחתימתו:

"המערער היה יכול להפריך את אמיתות חתימתו בדרכים מדרכים שונות, למשל מפי עד שיאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו. ראו והשוו: א' הרנון דיני ראיות (כרך א) [14], בעמ' 145-144; ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ (פרשת שאול רחמים [10]), בעמ' 262-261. המשותף לדרכי הוכחה אלו כולן הוא, כדברי הנשיא שמגר בפרשת שאול רחמים [10], בעמ' 262:

קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו."

 

על רקע תשתית משפטית זו ייבחנו להלן הראיות ביחס לאמיתות חתימות הנתבע על שטר החוב והערבות לו.

 

בחינת ראיות הצדדים

4.מטעם התובעת העיד מנהלה, מר תומר לוי (להלן: תומר). בתצהירו תיאר שלוש פגישות עם הנתבע, הראשונה במועד חתימת שטר החוב ביום 4.12.11 במשרדי החברה בחדרה. השנייה בינואר 2012 במשרדי החברה במהלכה נמסרו שיקים על חשבון החוב והשלישית לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל בה הסכים לפריסת החוב. מתצהירו של תומר וחקירתו עולה התנהלות סדורה והגיונית של התובעת בנוגע לאופן קבלת לקוחות חדשים. תומר הסביר כי מאחר ומדובר בעסק עם סיכון כלכלי ניכר, מאחר שמרווחי השיווק נמוכים ובפועל נותנת התובעת אשראי בדלק ללקוחותיה, בוחן הוא כל לקוח ומאשר, באופן אישי, לספק לו דלק.

 

תומר תיאר פגישה במשרדי החברה בחדרה בה נכחו בנוסף אליו, מנהל תפעול בתובעת מר דודו אלמקייס והנתבע. בחקירתו ציין כי נכח אדם נוסף מטעם הנתבע, אותו תיאר בעדותו כאדם מבוגר כבן 60. עוד ידע לתאר את המשרד והיות הבניין פינתי. התרשמתי מפירוט עדותו, בטחון תשובותיו ושטף דיבורו כי גרסתו מהימנה. עובדות זהות עלו מחקירתו הנגדית של מר אלמקייס שעדותו תמכה בעדות תומר.

מהחקירה הנגדית של תומר עלו פרטים נוספים שלא צוינו בתצהירו. עלה כי הנתבע הופנה לתובעת דרך לקוח אחר של התובעת וכי המסמכים שעל בסיסם נערכה ההתקשרות: מחירון אספקת סולר ושטר החוב, נשלחו בפקס למשרדי החברה בחדרה. ב"כ הנתבע ניסה בחקירה הנגדית ובסיכומיו להצביע על סתירות בעדותו של תומר, אולם לא מצאתי סתירות המשפיעות על מהימנות גרסתו. תומר הבהיר כי החברה לא הייתה מקבלת ליטר אחד של סולר לו לא בדק את הנתבע, עיין בתעודת זהותו, ווידא כי חתם כערב לחובות החברה. תומר פירט את הפגישה בה סוכם על המחיר לליטר סולר המופיע בכתב יד על מסמך הנפרד משטר החוב. ביחס לשטר החוב העיד כי הנתבע חתם על המסמך בחלקו העליון במקום שמיועד לחתימת ופרטי עושי השטר וכן בחלק התחתון במקום המיועד לחתימת הערבים. גם מר אלמקייס אישר כי נכח בעת חתימת הנתבע.

 

אמנם תומר לא פירט בתצהירו כי המסמכים נשלחו בפקס למשרד החברה הנתבעת ואף בראשית עדותו ציין כי ככלל מגיע עם כל המסמכים, אולם בהמשך עדותו הבהיר כי לא זכר עובדות אלו שכן שטר החוב נחתם כארבע שנים קודם לעדותו. תומר לא ציין כי צילם באותו מעמד את תעודת זהותו של הנתבע אלא רק בדק את פרטיו האישיים לאחר עיון בתעודת זהות שהוצגה לו. לא מצאתי כי משלוח המסמכים בפקס מחזק את טענות הנתבע. נהפוך הוא, מעיד הוא על כנות טענות התובעת ואמיתותן. לו רצתה התובעת לזייף שטר חוב לא הייתה חותמת על עותק שנשלח בפקס למשרדי החברה. כך גם העובדה כי צילום תעודת זהות של הנתבע המצוי בחזקת התובע צולם על נייר מכתבי התובעת, לא סותר את טענתה כי הנתבע חתם על שטר החוב. מעדויות התובעת עולה כי הנתבע הגיע למשרדיה כדי למסור שיקים וייתכן כי תעודת זהותו צולמה בהזדמנות זו. חוסר הבהירות בעניין זה אינו סותר את גרסת התובעת.

 

מאחר ומהימנות עלי עדויות התובעת, המשתלבות עם המסמכים שהוגשו ותואמות להתנהלות עסקית סבירה מצד התובעת, יש לאמץ את גרסתה לפיה הנתבע חתם בפני תומר על שטר החוב והערבות לו. ער אני לכך כי מדובר בעדים המעוניינים בתוצאות ההליך אולם מכלול עדותם משתלב בראיות שהוגשו ובניסיון החיים ומוביל למסקנה כי יש לקבל גרסתם.

 

5.אל מול גרסת התובעת הנסמכת על שני העדים והמסמכים הנחזים להיות בחתימת הנתבע, נשען הנתבע על טענה סתמית לפיה לא חתם על שטר החוב ולא פגש בתומר עד לאחר הגשת שטר החוב לביצוע. עדות הנתבע הינה עדות יחידה של בעל דין אשר לא נתמכה בכל מסמך חיצוני ונעדרת עיגון בחיי המסחר הרגילים. כבר בחקירתו הנגדית של הנתבע בבקשת הרשות להתגונן, ביום 12.5.13, ציין כי לחברה היו רק שלושה עובדי משרד. בתצהירו לא טרח לפרט את שמותיהם ולא דאג לזימון מי מהם לעדות. הנתבע מבקש כי בית המשפט יאמין לגרסתו כי מנהל חברה, המונה רק שלושה עובדי משרד, לא יודע מי חתם בשם החברה על הסכם ההתקשרות מול התובעת וכיצד החלה התובעת לספק דלקים. מדובר בטענה חסרת הגיון המשליכה על מידת האמון שניתן לתת במכלול גרסת הנתבע. אם לגרסת הנתבע פגש את תומר רק ביום 27.2.12, לא ברור מי לשיטתו נתן לתובעת שיקים קודמים שחוללו. לנתבע לא היה כל הסבר כיצד העתק תעודת זהותו הגיעה לידי התובעת ומי הטביע את חותמת החברה על שטר החוב והמחירון. העדר כל גרסה חיובית מצד הנתבע והימנעותו מזימון עדים נוספים, לרבות האדם מטעמו שנכח בפגישה שזהותו עלתה רק בחקירתו הנגדית, פועלת לחובת הנתבע.

 

לא מצאתי מקום לתת משקל לעדותו העמומה של הנתבע אודות פגישה מקרית עם תומר במשרדי לקוח אחר של התובעת, נדין קמאל. לטענת הנתבע באותה פגישה מקרית, שנערכה במועד לא ברור לאחר שטר החוב, ראה אותו תומר והופתע שהוא בעלי צוות השרון. אין די בטענה סתמית זו, שאינה נוקבת במועד מדויק של אותה פגישה אקראית, כדי לסתור את טענת התובעת. יתרה מכך, תומר עומת עם גרסה זו בחקירתו ואישר כי אכן הייתה פגישה כאמור אולם הבהיר כי התרחשה לפני חתימת שטר החוב. באופן ספונטני בחקירתו הבהיר תומר כי שמה של החברה הנתבעת היה מוכר לו, לפני ההתקשרות עמה, שכן לקוח אחר שילם לתובעת עם שיקים של החברה. עוד ציין כי ייתכן ובדק את שמות המנהלים של החברה עם קבלת השיקים והופתע לגלות כי הנתבע צעיר עת נפגש עמו לראשונה. לא נסתרה עדות זו ואין בידי לקבל את טענת הנתבע, שנטענה ללא ראיות, כי לא היה מנהלה של החברה במועדים האמורים.

 

מכל האמור לעיל עולה כי על בסיס העדויות והמסמכים שהוגשו, תוך בחינת מהימנות העדויות והגיונן, יש להעדיף את גרסת התובעת על פני עדותו המתחמקת של הנתבע. לאור מסקנה זו תבחן להלן חוות הדעת מטעם הנתבע והאם משקלה יכול לסתור מסקנה זו.

 

חוות הדעת הגרפולוגית – בדיקת כתב היד – מטעם הנתבע

6.בהחלטה מיום 13.11.14 מונתה כמומחית מטעם בית המשפט להשוואת כתבי יד גב' איה שוחט. המומחית קיבלה את שטר החוב שבמחלוקת והודיעה לבית המשפט ביום 24.11.14:

"מדובר בחתימות שרבוט פשוטות, שכמות ואיכות תכונות הכתיבה שבהן מועטה. מתוך ניסיוני המקצועי החתימה על גבי שטר החוב אינה יכולה לשמש בסיס להשוואת כתב יד ולהסקת מסקנה כלשהי בדבר זהות (או אי-זהות) כותבה. בדיקת המסמכים המקוריים גם היא לא תאפשר הסקת מסקנה ממשית, ולו אף ברמת וודאות חלשה ביותר".

לאור הודעה זו בוטל מינויה של המומחית איה שוחט. אמנם גב' שוחט לא נחקרה על עמדה זו, אולם לעובדה כי סירבה לקבל על עצמה עריכת חוות דעת, לאור טיב החתימות שבמחלוקת, יש משקל ראייתי. האמור בעמדת גב' שוחט הינו הגיוני והודעתה מקובלת עלי במלואה. מדובר בחתימות הדומות לאות "עין" אופקית (כציור של דג). גם ללא מומחיות ניתן להבין כי אין כל קושי לחקות חתימה מעין זו וקשה להשוות חתימות מעין אלו כדי למצוא הבדלים ביניהן.

 

למרות האמור לעיל פנה הנתבע למומחית מטעמו, גב' פנינה אריאלי. מעיון בדוגמאות החתימה עליהן הסתמכה גב' אריאלי ומעדותה עולה כי הנתבע משרבט חתימתו באופן שאינו יוצר דוגמא ייחודית אלא שלל לולאות בגדלים שונים, "וריאציות" לחתימתו כלשונה. המומחית הודתה כי הנתבע לא גילה לה, למרות שאלתה, כי חותם באופנים שונים וכי יש לו דגם חתימה נוסף שהוצג לה. כאשר עומתה עם חתימותיו בהליך זה השונות באופן מהותי מהשרבוט, לדוגמא על תצהיר מיום 3.1.12 בבקשתו לביטול פסק דין, בחרה שלא לייחס כל משקל לעובדה זו.

 

בהעדר תכונות כתב ברורות בחתימות בשטר החוב, השוואתה של גב' אריאלי נסמכה על ניתוח "מיקרוסקופי" של החתימות. לא מדובר על השוואה מעבדתית של סוגי דיו שונים אלא על הגדלה של החתימות שבמחלוקת והשוואתן לדוגמאות חתימה דומות של הנתבע. המסקנה של גב' אריאלי נשענת על הטענה כי החתימות שבמחלוקת מסתיימות "בקו עבה וגדום" בעוד שהחתימות להשוואה מסתיימות "בקו דק ושיפודי בקצהו". ביחס לחתימה על הערבות (שסומנה על ידה א-3) מצאה בנוסף כי קיימת התחלה חדשה. לשיטתה קיימים ניגודים משמעותיים בין החתימות שבמחלוקת לבין החתימות להשוואה, בכל הקשור למימד התנועתי (לחץ הכתיבה ואיכות הקו). ביחס לחתימה על הערבות מצאה בנוסף סימני זיוף מובהקים נוכח העדר רציפות בכתיבה. לפיכך הסיקה גב' אריאלי כי קיימת סבירות בדרגה הגבוהה ביותר שהחתימה על הערבות זויפה וקיימת סבירות שהחתימות הנוספות בחלק של עושה השטר (שסומנו על ידה א-1, א-2) לא נכתבו על ידי הנתבע.

 

יוער כי לא צריך מיקרוסקופ כדי להבחין כי קיים שוני מסוים בין החתימות בחלק של עושה השטר לחלק של הערבות. ניתן אף להבחין כי החתימה על הערבות כוללת התחלה נוספת. גב' אריאלי סברה כי כל החתימות בוצעו על ידי אותו אדם אולם לא סיפקה הסברים משכנעים למשקל שיש לייחס ל"וריאציות " בחתימות הנתבע. לא שוכנתי מעדותה כי קיים שוני מהותי בין החתימות על שטר החוב לבין דוגמאות החתימה ביחס לאופן בו מסתיימות החתימות. לא פורט האם ההגדלות של החתימות שבמחלוקת (עמ' 5 לחוות הדעת) בוצעו בקנה מידה זהה להגדלת חתימות להשוואה (עמ' 6 לחוות הדעת) ולא ניתנה כלל התייחסות למשקל שיש ליתן לעובדה כי החתימות לא בוצעו באותו עט. די במחדל זה כדי להפחית מהמשקל שיש לייחס לחוות הדעת. ממכלול עדותה ועיון בחוות הדעת ונספחיה, לא מצאתי כי ניתן לאמץ את רמת הוודאות עליה המליצה גב' אריאלי. מדובר בנתבע החותם חתימה סתמית בצורת לולאה, שכל לולאה שונה מחברתה. על בסיס שרבוט סתמי זה לא ניתן להגיע למסקנות מרחיקות לכת מכוח "לחץ הכתיבה ואיכות הקו". לא ניתן להשוות עובי של חתימות שנעשו על נייר שונה ובעטים לא זהים. ודאי שלא ניתן להסיק מהשוואה חסרה זו מסקנות החלטיות באשר לזהות החותם. ביחס לחתימה על חלק המסמך של הערבות, לא נסתרה האפשרות שהנתבע חתם בעצמו באופן קטוע המעלה, בבדיקה בדיעבד, סימנים המחשידים כי החתימה זויפה.

 

על רקע נתונים אלו והזהירות בה יש לבחון חוות דעת מטעם בעל דין, לא מצאתי כי יש במסקנתה של גב' אריאלי כדי להטות את הכף לעבר קבלת גרסת הנתבע כי לא חתם על שטר החוב.

 

סוף דבר

7.התובעת הוכיחה כי הנתבע חתם על שטר החוב. מדובר במסמך עליו חתם הנתבע פעמיים ליד עושי השטר, ליד שמו כעושה השטר וליד שם החברה. בנוסף חתם בסוף אותו מסמך לצד שמו כערב בערבות אוואל לפירעון שטר החוב. גם לצד חתימה זו מופיעה חותמת החברה. עולה כי ניתן לחייב את הנתבע הן מכוח היותו עושה השטר והן מכוח ערבותו. אמיתות חתימת הנתבע הוכחה על ידי עדי התובעת שנכחו במועד חתימתו וממכלול נסיבות העניין.

 

הנתבע סמך טענותיו על חוות דעת מומחית מטעמו, אולם מצאיה אינם מבוססים באופן שיש בכוחו לאיין את העדויות החיצוניות לחתימה. לפיכך עולה כי הנתבע חתם על שטר החוב, כעושה וערב, ואחראי לפירעונו.

 

8.לתצהיר התובעת צורפה כרטסת המעידה על חוב בסך 206,515.96 ₪ כיתרת פתיחה, ולאחר שנמסרו שיקים על חשבון החוב, סופק סולר ביום 31.1.12 בסך נוסף של 120,078.56 ₪. סך החוב מגיע ל- 326,594 ₪. סכום זה שווה במדויק לשיקים שמסר הנתבע במועד פריסת החוב ביום 27.2.12, (לתצהיר התובעת צורפו 14 שיקים בסך של 22,000 ₪ כל אחד ושיק בסך 18,594 ₪). מאחר ונפרעו שני שיקים בסך של 22,000 ₪ סכום החוב עומד על סך של 282,594 ₪, כאמור בתצהירו של תומר.

 

סכום זה נכון למועד הגשת השטר לביצוע ולא למועד עריכתו. ב"כ התובע יעדכן את תיק ההוצאה לפועל בהתאם.

 

 

9.הנתבע ישלם לתובעת 282,594 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 23.2.12. עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל מבוטל.

 

הנתבע יישא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪, מעבר לשכר הטרחה בתיק ההוצאה לפועל.

 

העירבון בתיק יחולט לידי ב"כ התובע, בכפוף להעדר עיקולים, על חשבון ההוצאות, שכר הטרחה והחוב הפסוק.

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ו סיוון תשע"ה, 13 יוני 2015, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ