אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 44598-11-15 HOLDINGS LIMITED נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח'

ת"א 44598-11-15 HOLDINGS LIMITED נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח'

תאריך פרסום : 07/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
44598-11-15
11/01/2016
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
תובעת:
YARIS HOLDINGS LIMITED
נתבעים:
1. מנהל מקרקעי ישראל -
2. שמעון זריהן

החלטה

1.לפניי בקשת נתבע 2 (להלן: "הנתבע") לסילוק התביעה על הסף על פי תקנות 100ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

לטענת הנתבע, כבר הוגשה תביעת פינוי (ת"א 61793-06-15- להלן "ההליך האחר") ואשר במסגרתה טענה התובעת כי היא הבעלים של חלקה 36 בגוש 13054 (להלן: "החלקה"). בתביעה דנן, התובעת שינתה את גרסתה וטענה כי רשות מקרקעי ישראל (נתבעת 1) היא הבעלים של החלקה ועליה לפעול לסילוק ידו של הנתבע.

הנתבע טען כי מדובר בניצול לרעה של הליכי המשפט מעצם הגשת שתי תביעות בהן הועלו טענות סותרות. כמו כן טען הנתבע כי הסעד לפיו נדרשה רשות מקרקעי ישראל להפעיל את סמכותה ולפנות את הנתבע מהמקרקעין הינו סעד מנהלי שאיננו בסמכות בית המשפט השלום, אלא בסמכות בית משפט לעניינים מנהליים.

2.התובעת התנגדה לבקשה וטענה כי אין המדובר בסעד מנהלי אלא בתביעה נזיקית וקניינית שמקורה פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח -1968 ובחוק המקרקעין תשכ"ט-1969. לטענת התובעת, מאחר שמדינת ישראל היא הבעלים של החלקה, היא צורפה כצד לתביעה ולכן אין המדובר בתביעה קנטרנית או טורדנית. התובעת טענה כי הנתבע הינו בחזקת פולש אשר פלש למקרקעין השייכים למדינה ושהותו במקום נועדה להוציא אל הפועל השתלטות על חלקתה של התובעת.

דיון והכרעה:

3.ההלכה הינה כי סילוקה על הסף של תובענה הוא סעד דרסטי ומגמת בתי המשפט היא שלא להכריע את גורל התביעה לדחייה או מחיקה, מבלי שניתן לתובע יומו בביהמ"ש. ביהמ"ש ישתמש בצעד מרחיק לכת של סילוק תובענה ביד קמוצה ובמשורה כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. (ראה: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א יפו, פ"ד מ (2) 668).

4.יחד עם זאת,ולאחר עיון בטענות הצדדים שוכנעתי כי אכן התנהלות התובעת במקרה דנן אינה ראויה ואין לאפשרה:

התובעת לא הכחישה בתגובתה שמדינת ישראל היא הבעלים של החלקה (ראו סעיף 3 לתביעה וסעיפים 2 -3 לתגובה). אולם, בהליך האחר, במסגרתו עתרה התובעת לאיחוד התביעה שם יחד עם תביעה זו, דרשה האחרונה פינוי הנתבע על בסיס הטענה כי היא הבעלים של חלקות 36 ו- 37. (מבלי להפריד בין מחובר 36 (1)- לגביו הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין חלקי).

4.מכאן, שלפנינו טענות עובדתיות סותרות המופנות כנגד אותו בעל דין (נתבע 2): בהליך האחר,אשר התבקש כאמור לאחדו עם הליך זה, עתרה התובעת לפינוי הנתבע על בסיס היותה היא עצמה הבעלים של החלקה, ואולם בתביעה דנא מתבססת התובעת על היותה של הנתבעת 1 הבעלים של אותה החלקה, וטענה רק כי לתובעת זיקת הנאה המצדיקה פינוי הנתבע (ראו סעיפים 3 ו- 6 לכתב התביעה ).

תקנה 72 (ב) לתקנות קובעת כי בכתב טענות אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות. תקנה זו אוסרת טענות עובדתיות חלופיות "כנגד אותו בעל דין". אמנם כאן מדובר בטענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בשני תביעות, אלא שהתובעת עצמה טענה כי יש לאחדן. וראה דברי התובעת בסעיף 3 לתגובתה שם כתבה כך: "משום כך גם ביקש הח"מ לאחד את הדיון בשתי התובענות- על מנת שלא יהיו הליכים כפולים, על מנת שלא ינתנו הכרעות סותרות ועל מנת שהדיון יתנהל ביעילות, ישמעו כל הצדדים ותתברר כל המחלוקת העובדתית בפני אותו שופט".

5.מציאות שכזו בה נידונות במאוחד שתי תביעות בהן טוענות התובעת טענות עובדתיות סותרות כנגד אותו נתבע, קשה להלום. התובעת איננה יכולה לטעון לבעלות מחד גיסא, ומאידך גיסא לטעון כי איננה הבעלים,אלא רק בעלת זיקת הנאה. בתי המשפט הבהירו כי במצב דברים בו מעלה בעל דין טענות עובדתיות סותרות באותו הליך (כזכור, התובעת עצמה ביקשה לאחד את שני התיקים) שומה על בית המשפט למנוע שימוש לרעה בהליך המשפטי ולמנוע את האפשרות להעלות טענות סותרות. יפים דברי בית המשפט המחוזי בנצרת בע"א (נצ') 5120-07-10 מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית נ' עבד אלהאדי עבדאללה סאלח:

"טענות אלה אין מקום להרשותן באשר הן עומדות בסתירה מוחלטת האחת לשניה. שהרי אם טענתו, כי החזקתו במקרקעין נובעת מרכישתה מאת בעליה הקודם, ואף הביא עדים רבים להוכחת טענה זו (ראה פירוט העדויות כפי שבאו בפני בית משפט קמא, בנושא זה בסעיף 21 לפסק הדין ובסעיף 32 לו), הרי שלא ניתן להרשות למשיב לטעון, כי רכש זכויות במקרקעין מכח חזקה נוגדת שיצרה התיישנות רוכשת. וכן גם לא ניתן היה לאפשר טענה בדבר היותו בר רשות מכללא – רשות חינם, כפי שקבע בית משפט קמא בפסק דינו. כפי שראינו, לא ניתן לאפשר טענות אלה והמשיב צריך היה להיות מושתק מלטעון אותן, ואם לא הושתק לעשות כן בשל כך שבעל הדין שכנגד לא טען זאת, צריך היה בית המשפט שלא לאפשר למשיב להשתמש בהליך זה לרעה ולטעון טענות סותרות. היה על בית המשפט לקבוע בפסק דינו, כי אין מקום להעלות טענות סותרות שכאלה."

6.נדמה כי לאותה תוצאה אפשר להגיע דרך דוקטרינת ההשתק השיפוטי שנגזרת מעקרון תום הלב, וחלה כאשר צד מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות, אם במסגרת אותו הליך עצמו או במסגרת שני הליכים שונים. מהותו של ההשתק השיפוטי נתבארה היטב ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6) 625, 633 (2005), שם נקבע: "הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום שבו אחד מבעלי-הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל-דין בכתב-טענות אחד משום דוגמה של השתק שיפוטי; האיסור קבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי-המשפט." וראו פסקה 18 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה לפיה ההשתק השיפוטי "משמש כחסם דיוני המונע מבעל דין 'מלטעון טענה דיונית, שאפילו נכונה היא, יש בה דופי של חוסר תום לב דיוני'.

וראו רע"א 5765/14 דניאל פנינג נ' יעקב קראוס:

"כפי שנזדמן לי לציין בעבר "ההליכים המשפטיים אינם 'תכנית כבקשתך' בהם יכול פלוני לטעון פעם כך ופעם אחרת, ולסתור את דבריו שלו עצמו בהתאם לאינטרסים נשוא ההליך הרלבנטי" (ע"א 739/13 בן ציון נ' המועצה המקומית אבן יהודה (2014), פסקה י' לפסק הדין).".

7.אמנם בהליך האחר ציין ביה"מ כי רשות מקרקעי ישראל הינה בעלת דין ראוי,אולם זאת מאחר שנתבקש סעד של סילוק יד כנגד הנתבע אשר טען שם כי התובעת אינה בעלת החלקה. אולם,התובעת לא טרחה לפעול לתיקון כתב התביעה בהליך האחר,אלא פשוט הגישה תביעה חדשה בטענה עובדתית סותרת, תוך שכתב התביעה בהליך האחר נותר על כנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ