אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 44402-06-15

ת"א 44402-06-15

תאריך פרסום : 26/04/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
44402-06-15
18/02/2016
בפני השופטת:
שרה דברת – ס. נשיא

- נגד -
התובעות:
1. 2 .
2. המועצה האזורית חבל אילות
3. הועד המקומי באר-אורה
4. נדב יניר
5. גלית עופר ו אורית מרום

עו"ד אמנון שבלת
הנתבעת:
1. חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ
2. טל רווה ולירון אושורוביץ

עו"ד אריה נייגר
החלטה

בפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ומענה לשאלון.

  1. המבקשים, המועצה האזורית חבל אילות והועד המקומי באר אורה (להלן - "המבקשים"), הגישו תביעה נגד חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (להלן - "המשיבה") בעקבות ארוע מיום 3.12.14, בו דלפו כ - 5 מליון ליטר נפט גולמי מקו צינור הנפט של המשיבה אל השטח הפתוח, רובו בתחום השיפוט של המבקשת 1. בתביעה תובעים המבקשים פיצוי כספי של 30,000,000 ש"ח, צו עשה שיורה למשיבה לנקוט באמצעים שונים על מנת להבטיח כי לא יתרחשו דליפות נוספות, וצו עשה שיורה למשיבה לתקן את הנזקים שנגרמו בעקבות הדליפה שהתרחשה.

    ביום 22.10.15 שלחו המבקשים למשיבה בקשה לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון. ביום 7.12.15 נשלחה תגובת המשיבה, אליה צורפו תצהירי גילוי המסמכים ומענה לשאלון. משתשובה זו לא הניחה את דעתן של המבקשים, הוגשה הבקשה שבפני.

    הבקשה לגילוי מסמכים

  2. מטרת גילוי המסמכים ליתן גילוי מרבי של מידע וזאת מתוך מטרה להביא לחקר האמת ולהליך ראוי ויעיל:

    "נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת... נקודת מוצא זו נובעת מן העקרונות הכלליים שעליהם מיוסד המשפט ומן התכלית המרכזית של עשיית צדק אותה מבקש ההליך השיפוטי להשיג. עשיית צדק מושתתת על חשיפת האמת ובכך היא משרתת את האינטרס של הפרט המתדיין וכן את אינטרס הציבור... חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. הכללים הנוהגים לעניין גילוי ועיון במסמכים על פי סדרי הדין במשפט האזרחי (לרבות משפט העבודה) נועדו לשרת חתירה זו לחשיפת האמת... הכללים הדיוניים בדבר חובתו של בעל דין לגלות ולאפשר עיון במסמכים המצויים בשליטתו ובחזקתו אף תורמים ליעילות הדיון ומאפשרים את ניהול ההליך "בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר" (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 14.8.2005)" (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' אברהם עוז, פד"י סב(4) 167, עמ' 12-13 (14.5.08)).

    כאשר בוחן בית המשפט האם להתיר את גילויו של מסמך ספציפי, שתי אמות המידה העיקריות שיבחן הינן שאלת הרלוונטיות ומידת ההכבדה:

    "בעת שבוחנים את שאלת גילוי מסמך על פי תקנות אלו הכירה הפסיקה בשני פרמטרים עיקריים שעלינו לבחון. הפרמטר האחד הינו, מידת רלוונטיות המידע המבוקש, העולה מלשון תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...". הפרמטר השני הינו מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי. ודוק, בין פרמטרים אלו יש יחס גומלין, היינו, ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כן נקפיד בבחינת רלוונטיות הגילוי ולהיפך" (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות נ' לוין, עמ' 9-10 (פורסם בנבו) (13.10.09)).

  3. עם זאת, גם כאשר מדובר במסמך רלוונטי אשר גילויו אינו מכביד על הצד השני יתר על המידה, יש ובית המשפט יאסור את גילויו בהיותו חוסה תחת חיסיון. בהקשר זה נקבע, כי-

    "המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת... עם זאת, הדין מכיר במצבים של חיסיון, שבהם נשלל מבעל דין השימוש בראיה אשר היה בה כדי לסייע בגילוי האמת במשפט. ביסוד החיסיון עומדת ההכרה כי קיימים אינטרסים ושיקולים - מלבד האינטרס המרכזי של גילוי האמת - אשר מן הראוי להגן גם עליהם" (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד, מט (2) 516, 522 (8.11.95)).

    על כן, קובעות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984 (להלן - "התקנות"), לצד הליך הגילוי הכללי, הליך הנוגע למקרה בו נטענת טענת חיסיון לגבי המסמכים המבוקשים. בהתאם להוראות תקנה 119 לתקנות, כאשר נטענת טענת חסיון, ניתן לדחות את הבקשה ביחס לשאלה או המסמך לגביהם נטען החיסיון ולצורך ההחלטה יכול בית המשפט לעיין במסמך לגביו נטענה טענת החיסיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ