אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43909-06-13 גאנם נ' עמאר

ת"א 43909-06-13 גאנם נ' עמאר

תאריך פרסום : 21/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
43909-06-13
12/09/2015
בפני השופטת:
רבקה איזנברג

- נגד -
תובע:
פאוזאת גאנם
נתבע:
ראובן עמאר
פסק דין
  1. על סכום זה(שכן לא הגישו התנגדות בתיק ההוצל"פ),נותר הנתבע, נתבע יחיד בתביעה. בהעדר טענה בתביעה,לחוב נוסף,הרי גם אילו הייתה תביעת התובע כנגד הנתבע מתקבלת,הרי בכל מקרה לא הייתה יכולה לעלות על סכום השיק.

    4.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות הצדדים,שוכנעתי כי אף שאין לקבל את טענת הנתבע כי הסחורה נשוא ההמחאה לא סופקה ואף שאין ספק שהנתבעות חבות בסכום השיק ולא עומדת להן כל הגנה מאחר שהזמינו את הסחורה ולא שילמו את התמורה בעדה,הרי ביחס לנתבע עצמו, לא הוכחה עילת תביעה.

    5.אין לקבל את טענת הנתבע כאילו תמורת ההמחאה לא סופקה. מן המסמכים המצורפים ועדויות הצדדים מצטיירת התמונה הבאה: בשלהי שנת 2007 הוזמנה סחורה לבית המלון בצפת. בחשבונית מס' 651 שהופנה לנתבע "עבור בית מלון" מיום 30.11.07 נכתב סכום בסך של 17,190 ₪. מקבלה מס' 665 עולה כי עבור חשבונית 651 (יחד עם "תוספת" של כ-1,000 ₪) הוצאה קבלה מס' 665 מיום 17.12.07 ע"ס 18,200 ₪. סכום זה שולם בשלוש המחאות משוכות מבנק דיסקונט שפרטיהן כדלקמן:

    • שיק מס' 4499 ע"ס 5,000 ₪ ז.פ 28.2.08.

    • שיק מס' 4500 ע"ס 5,000 ₪ ז.פ 31.3.08.

    • שיק מס' 4565 ע"ס 8,200 ₪ ז.פ 31.4.08.

      כפי שעולה מן הקבלה , וכן מעדות התובע, שעשתה עליי רושם אמין, המחאות אלה חזרו ושולמו בקבלה 719 , לא לפני שבוצעה הזמנה נוספת מושא חשבונית 736 ע"ס 5,800 ₪ (ראו הכיתוב על גבי קבלה 665 "הציקים חזרו ושולמו בקבלה 719"). קבלה מס' 719 היא ע"ס 24,000 ₪, כלומר חיבור פשוט של 18,200 ₪ (הזמנה ראשונה) ו-5,800 ₪. הסך של 24,000 ₪ שולם, אם כן, בשתי המחאות, האחת ע"ס 5,000 ₪ אשר אין חולק כי נפרעה, ואילו השנייה המחאה ע"ס 19,000 ₪ מושא התביעה.

      בניגוד לנטען בכתב ההגנה ובעדותו ,כאילו ההמחאה נמשכה בגין סחורה עתידית, הרי בסעיף 15 לתצהירו הצהיר הנתבע מפורשות: "עיקר החוב בגין ההמחאה ע"ס ההמחאה בשווי 19,000 ₪ הינם בגין הזמנות משנת 2007 שסופקו ואשר אחד מהם לא נפרעה". יצוין כי גם בחקירתו חזר בו הנתבע באופן חלקי מהטענה כי היה מדובר בתשלום עבור סחורה שטרם סופקה, עת אישר בחקירתו החוזרת כי הסך של 19,000 ₪ ניתן גם עבור סחורה שניתנה בעבר וגם עבור סחורה שאמורה הייתה להינתן בעתיד.

      זאת ועוד, הנתבע הודה כי לא הכיר את התובע עד להתקשרות האחרונה בה מסר את השיקים לכן, לא סביר שנתן בו אימון כבר עם ההיכרות הראשונה ושילם סכום נכבד ע"ס 19,000 ₪ עבור סחורה שטרם סופקה.

      יצוין כי כפי שפורט לעיל, בסיס התביעה שבנידון הוא השיק שחולל ולגביו עומדת לתובע חזקת התמורה ע"פ סעיף 29(א) לפקודת השטרות. הנתבע, אשר עדותו לא הייתה עקבית וקוהרנטית ואף סתרה את האמור בתצהירו, לא שכנע כי התמורה נשוא ההמחאה לא סופקה.

      6.יחד עם זאת,התובע לא טען להתקשרות ישירה עם הנתבע וגם ע"פ גרסתו, ההתקשרות הייתה עם הנתבעות,כשלטענתו, על הנתבע כבעלים וכבעל משרה, לחוב בחובן של הנתבעות. בסעיפים 6-7 לכתב התביעה, ציין התובע כי נתבעת 2 היא זו אשר הזמינה את הסחורה. בסעיף 16 לכתב התביעה טען התובע כי בינו לבין נתבעת 1 סוכם לספק את עבודות התקנת הווילונות אצל נתבעת 2. ברישא לתצהירו , סעיף 5, טען התובע באורח כללי כי נתבעות 2-1 אשר בבעלות הנתבע, הן אשר הזמינו בין השנים 2009-2007 וילונות לבית המלון בצפת. הנה כי כן,אין המדובר בהתקשרות ישירה בין התובע לנתבע, ועילת התביעה נסמכת על עילה מדיני החברות - הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חוב של החברה לבעל המניות בה, או לחילופין בעילה ע"פ דיני החוזים או הנזיקין.

       

      7.התובע לא הצליח לשכנע כי המדובר במקרה חריג בו ניתן לייחס חוב של חברה לבעליה או לנושא משרה בה ואף לא הוכיח עילה אחרת כנגד הנתבע.

      העיקרון היסודי בדיני החברות הינו כי חברה היא אישיות משפטית נפרדת ואין לזהות את מעשיה וחובותיה עם מעשי וחובות האורגנים שלה.סטיה מעיקרון זה,תיעשה רק במקרים ובנסיבות חריגות וככלל,ע"פ עיקרון זה, נושא משרה בחברה או בעליה,לא חב באופן אישי בחובות החברה.

      על פי סעיף 6 לחוק החברות ועל פי הפסיקה אשר אף קדמה לחקיקתו, לא בנקל יורם מסך ההתאגדות, והדבר ייעשה במקרים חריגים בלבד. החוק עצמו מצביע על מקרים חריגים אלה, בסעיף 6(א)(1) לחוק החברות נקבע: "בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ