אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43657-07-12 סול ואח' נ' עלאוי ואח'

ת"א 43657-07-12 סול ואח' נ' עלאוי ואח'

תאריך פרסום : 02/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
43657-07-12
21/10/2015
בפני השופטת:
שרון הינדה

- נגד -
מבקשים:
1. עמרם סול
2. אברהם עמרם
3. אברהם עמרם ובניו בע"מ
4. נג'ייה עלאוי
5. ק.ש. חתמים בינלאומיים בע"מ
6. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

משיבים:
1. עמרם סול
2. אברהם עמרם
3. אברהם עמרם ובניו בע"מ

החלטה
 

 

1. לפני בקשה להוצאת תצהירו של מר עופר הדרי מסיכומי התובעים ולדחיית המועד להגשת סיכומי הנתבעים עד להכרעת הבקשה.

2.טענת הנתבעים היא כי התובעים מנסים "להגניב" את התצהיר לתיק בית המשפט ללא היתר לאחר שבקשתם לתיקון כתב תביעתם שהועלתה בתום שמיעת הראיות נדחתה על ידי בית המשפט.

3.בתגובתם טענו התובעים כי הגשת ראייה בשלב הסיכומים אינה בעייתית כלל ועיקר וכי אפילו בערעור מותר להגיש ראיות חדשות, כל שכן בשלב שאנו נמצאים בו. לדידם של התובעים השאלה העיקרית היא האם הנתבעים מבקשים לחקור את נותן התצהיר או שהם מוותרים על חקירתו.

4.הנתבעים השיבו לתגובת התובעים וטענתם הינה כי אין המדובר בראיה שהתגלתה רק עתה ואין בה כדי להביא לחקר האמת ועל כן התרת הבאת הראיה בשלב זה תפר את האיזון בין הצדדים ותפגע בניהול הליך תקין.

5.מעיון בסיכומי התובעים עולה כי התובעים צירפו תצהיר של מר עופר הדרי אשר יש בו התייחסות לדברים שהתבררו במהלך דיוני ההוכחות, ללא נטילת רשות לכך מראש ותוך שהם מציינים בסעיף 25 לסיכומיהם כי התצהיר מצורף "למעלה מן הצורך ומאחר וישנה אסכולה כי ניתן לצרף מסמכים בשלב הסיכומים...".

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובסיכומי התובעים, אומר כבר בשלב זה כי אני סבורה שהתובעים נפלו לכלל טעות בתפישתם את פני הדברים כאילו עומדת להם הזכות להגיש ראיות בצירוף לסיכומיהם ללא נטילת רשות לכך מראש ותוך העמדת הצדדים שכנגד ובית המשפט בפני עובדה קיימת. שכן, אין המדובר ב"אסכולה" המתירה צירוף ראיות לאחר סיום שמיעת ההוכחות בבחינת נחלתם של מותבים או ערכאות מסוימים על פני אחרים שאינם מתירים, אלא המדובר בחריג לכלל בסיסי ורב משמעות בהתנהלות הדיונית המקובלת, המעוגן בתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקה ענפה, כאשר בכל מקרה בו נדרשת צירוף ראיה כמו במקרה זה, העניין נבחן לגופו על ידי בית המשפט תוך הקפדה יתירה על איזון בין זכויות בעלי הדין ושמירה על סדרי הדין כמו גם על הסדר הציבורי.

7.במקרה שלפניי התובעים עשו דין לעצמם, צירפו ראיה לסיכומיהם לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בתיק, מבלי שעתרו לכך מראש, ולו רק מטעם זה ראוי לקבל את בקשת הנתבעים ולהורות על הוצאת התצהיר מסיכומי התובעים.

אף אם אתעלם ממחדלם של התובעים לעתור מראש לצירוף הראיה, ואתייחס לאמור בסיכומיהם ובתגובתם לבקשת הנתבעים כבקשה לצירוף ראיה, אני סבורה כי יש לקבל את בקשת הנתבעים מהטעמים שיובהרו להלן.

8.תקנה 158לתקנות סדר הדין האזרחי מתווה את הכלל לפיו על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם כמקשה אחת. החריג לכלל הוא שבית המשפט יתיר לבעל דין להגיש ראיות נוספות וזאת במקרה בו יצביע בעל הדין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מהכלל.

וכפי שנקבע בע"א 579/90‏ ‎ ‎מרדכי וגילה רוזין‎ ‎נ' צפורה בן-נון, פ''ד מו(3) 738:

"...אמנם כן הוא: דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפנייה לבתי-משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם, משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" -כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם.

והטעם לדבר?

..."כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה" (ע"א 507/64 [1], בעמ' 339 מפי השופט זילברג).

אכן "כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית-המשפט ייענה לו" (שם). אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל...".

 

(ראו גם: רע"א 2948/15 ‏אחמד עבד אלעזיז חוסין נ' רשות הפיתוח, פורסם בנבו (1.7.15) (להלן: "עניין עבד אלעזיז"); רע"א 8366/14 ‏כרמלה דפני נ' עמותת אוהל רחל, פורסם בנבו (27.1.15); רע"א 2370/12 קורן נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פורסם בנבו (31.10.12); רע"א 2137/02 ממן נ' פזר חברת נפט בע"מ, פורסם בנבו (30.7.02); ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי, פ"ד יט 337).

9.המדדים שקבע בית המשפט לצורך בחינת השאלה האם להתיר הגשת ראיות נוספות הינם בין היתר באופי הראיה הנוספת, השלב אליו הגיע המשפט והאם מבקש הבאת הראיה ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ