אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43448-05-15 ירון ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

ת"א 43448-05-15 ירון ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 16/01/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
43448-05-15
12/01/2017
בפני השופט:
מוטי פירר

- נגד -
מבקשים:
1. ניר ירון
2. רות ירון (המנוחה)

משיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בקשת התובע לתיקון כתב התביעה.

בקשה זו מוגשת לאחר דיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף ולמחיקת כתב התשובה ובעקבות החלטתי מיום 4.10.16, בה דחיתי את הבקשה לסילוק אך קיבלתי את הבקשה למחיקת כתב התשובה, אשר היווה הרחבת חזית אסורה.

בעוד כתב התביעה המקורי הוגש בסדר דין מקוצר והיה קצר ומתומצת, הרי שכתב התביעה המתוקן מוגש כיום בסדר דין רגיל והינו גדוש וכולל עילות רבות ופירוט עובדתי רב. לטענת התובע יש להתיר לו לתקן את תביעתו, שכן לולא כן לא יוכל לשטוח את טענותיו בפני בית המשפט באשר לשאלות האמתיות שבמחלוקת ולא יינתן לו יומו. לטענתו, התמונה במלואה המקימה לו את עילת התביעה התבררה בפניו רק כיום, לאחר הגשת בקשות הרשות להגן והמסמכים שהתגלו לו במסגרת זו על ידי הנתבעות.

לטענת הנתבעות אין להתיר התיקון, היות שמדובר בחוסר תום לב ובשימוש לרעה בהליכי משפט. לטענתן, התובע הגיש את תביעתו המקורית והתמציתית בכוונה תחילה בסדר דין מקוצר וללא חשיפת עמדתו במלואה, זאת על מנת לחייבן לחשוף תחילה את קו הגנתן במסגרת תצהיריהן אשר נדרשו להגיש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן. לעמדתן, כל המידע הרלבנטי להגשת התביעה המתוקנת כיום היה גלוי וידוע לפני התובע מבעוד מועד ולא היתה כל מניעה להגיש את כתב התביעה המלא על כל עילותיו וטיעוניו כבר בשלב הראשון.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים אני סבור שדין הבקשה להתקבל.

כתב התביעה המקורי אשר הוגש על ידי התובע נסמך על טענתו להפרת חוזה. בשלב בו הוגש, דומה שסבר התובע כי החוזה שבינו לבין הנתבעות מחייב אותן לפרוע את יתרת סכום ההלוואה. לדבריו היה משוכנע כי ביטח בשעתו את כל סכום ההלוואה ולפיכך בהתקיים מקרה הביטוח – פטירתה של אשתו המנוחה – על הנתבעות לפרוע מיד את מלוא יתרת ההלוואה. היות שלא פעלו כך הנתבעות, סבר התובע כי מדובר בהפרה של החוזה או לחלופין בטעות נוראה.

דומה כי התובע סבר כי לו רק ישלוף בפני בית המשפט את המסמך מיום עריכת הביטוח בשנת 2002 לפיו הלווים "מבוטחים במקסימום בהלוואות קיימות", מיד תתברר הטעות או הפרת החוזה, והנתבעות יחויבו בפירעון של מלוא יתרת ההלוואה. במישור ציר הזמן – מדובר בטענת התובע להפרת חוזה על ידי הנתבעות, אשר ארעה אליבא דכתב התביעה המקורי בשנת 2014 לאחר פטירת רעייתו המנוחה, משסרבו הנתבעות לסלק את יתרת ההלוואה.

אמנם, ערב הגשת התביעה החזיק התובע בידו מכתב מאת הבנק מיום 11.1.15 בו טען הבנק כי ההלוואה מבוטחת רק בחלקה עד לסך של 120,000 $ ותו לא. עם זאת, דומה כי בשלב זה סבר התובע כי מדובר בטעות או בהפרה אשר עד מהרה תתברר לנוכח המסמך האחר שבידו אשר ממנו הבין התובע כי ההלוואה מבוטחת מראשיתה "במקסימום".

ואולם, בעקבות עמדות הנתבעות כפי שעלו בבקשות רשות להתגונן לרבות המסמכים שהוגשו, בעקבות הדיון אשר התקיים בבית המשפט ביום 28.9.16 ובעקבות החלטתי מיום 4.10.16, דומה שהבין התובע כי פרשנותו לביטוי "מבוטחים במקסימום הלוואות קיימות" הינה ככל הנראה שגויה, וכי הפרשנות לביטוי זה ככל הנראה מתיישבת עם המתואר במכתב הבנק מיום 11.1.15, דהיינו כי ההלוואה מתחילתה היתה מבוטחת בחסר. (ראה לעניין זה פירוט במסגרת החלטתי הנ"ל) משמעות הדברים היא, כי לאמיתו של דבר תביעתו של התובע אינה בגין הפרת חוזה אשר ארעה בשנת 2014 לאחר פטירת רעייתו, אלא מכוונת למסכת העובדתית הרלבנטית למועד נטילת ההלוואות ועריכת הביטוח בשנת 2002 וכן במועדי מיחזור ההלוואות בשנים שלאחר מכן. טענת התובע, אם כן תהיה בכתב תביעתו המתוקן, כי במשך שנים סבר כי הלוואתו מבוטחת במלואה, דבר שככל הנראה מעולם לא היה נכון. בהתאם לכך, טוען כיום התובע כי הוטעה על ידי הנתבעות במועד נטילת ההלוואות ועריכת הביטוחים.

היות שכך, מבקש כיום התובע לתקן את תביעתו ולמקדה באירועים אשר התרחשו במועדי נטילת ההלוואות לרבות מיחזור ההלוואות ועריכת הביטוחים, והנסיבות שאפפו אירועים אלו. התובע טוען כי במועדים אלו, הדברים לא הוסברו לו כראוי, לא הובלטו כראוי והוא אף הוטעה או שלא הוזהר כראוי, ולכל הפחות לא הבין כי ההלוואה שנטל אינה מבוטחת במלואה. למעשה מדובר בתביעה אחרת לגמרי.

בנסיבות אלו, הותרת התביעה הראשונה החוזית – אינה מותירה לתובע כל סיכוי ולא תביא לבירור השאלות האמתיות שבמחלוקת, שכן כיום מתברר שטענתו להפרת החוזה בשנת 2014 ככל הנראה שגויה. טענתו המהותית של התובע אם כן, אינה להפרת החוזה אלא לנסיבות כריתתו. לפיכך אין מנוס מתיקון כתב התביעה.

באשר לפירוט העובדתי החדש אשר נוסף בכתב התביעה המתוקן, ואשר נעלם מכתב התביעה המקורי, אכן יש צדק בטענות הנתבעות. חלק ניכר מהעובדות היו ידועות לתובע עוד בטרם הגשת כתב התביעה המקורי לרבות המכתב מיום 11.1.15. עם זאת, נוכח שינוי מיקוד עילת התביעה מאירועי שנת 2014 לאירועי שנת 2002 ואילך, הרי שמובן, כי בעוד בתביעה הראשונה לא הייתה חשיבות רבה לאירועים אלו, הרי שבכתב התביעה המתוקן, העובדות והמסמכים נשוא נטילת ההלוואות ועריכת הביטוחים – דהיינו מועדי כריתת החוזה – מקבלים משנה חשיבות.

במילים אחרות, השוני המהותי בין כתב התביעה המקורי לבין זה המתוקן, הוא בכך שבעוד כתב התביעה המקורי עניינו בטענות התובע להפרת החוזה בשנת 2014, הרי שכתב התביעה המתוקן, עניינו בנסיבות כריתת החוזה בשנים 2002 ואילך.

לא שוכנעתי כעמדת הנתבעות כי מדובר במניפולציה מתוחכמת מטעם התובע אשר נועדה לגרום להן לחשוף את קו הגנתן בטרם יפרט התובע את עילות תביעתו. כמו כן לא שוכנעתי כי נגרם לנתבעות נזק משמעותי בכך שנאלצו להגיש תצהיר מטעמן כבר בשלב מקדמי זה בתמיכה לבקשת הרשות להגן. סוף סוף יש לזכור כי מדובר במשפט אזרחי בו הצדדים משחקים בקלפים גלויים, ובמוקדם או במאוחר ועוד בטרם יתקיים דיון לגופה של תביעה, ייחשפו הצדדים איש איש לראיות חברו.

אכן, מדובר בהליך ארוך ומסורבל אשר גזל שעות עבודה רבות ועיכב את הבירור בתיק זה חודשים ארוכים, אולם בהקשר זה יש לציין כי אף הנתבעות לא טמנו ידן בצלחת והכבירו כתבי בית דין בכמויות בלתי סבירות עד כה.

קיצורו של דבר, לא שוכנעתי כי מדובר בחוסר תום לב של התובע או בשימוש לרעה בהליכי משפט. בנוסף יש לזכור כי אין מדובר בשלב מתקדם בהליך, שהרי טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וטרם נשמעו ראיות.

גישת בתי המשפט בבקשות לתיקון כתבי טענות הינה ליבראלית, כאשר המטרה היא להביא לכך שהשאלות האמתיות שבמחלוקת יבואו לכדי בירור ככל שיש בכך כדי להכביד על הצד שכנגד התרופה לכך תהיה במישור פסיקת ההוצאות. בר"ע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ, לח(1) 566 (1984), נאמר כך:

"כידוע, עיקר העיקרים הוא, שהפלוגתא האמיתית, הנטושה בין הצדדים, תעלה לדיון, כדי שניתן יהיה לקבוע לאשורן את זכויותיהם של בעלי הדין... משנתמלא תנאי עיקרי זה, צריכה הגישה לבקשת התיקון להיות ליבראלית, כך הודגש חזור והדגש בהלכה עקבית ומושרשת היטב. ראה: המ' 32/52 [1], בעמ' 445 מול האותיות א-ד; ע"א 400/70 [2], בעמ' 180-181"

לאור האמור אני מתיר לתובע לתקן את תביעתו. כתב התביעה המתוקן יוגש על נספחיו בתוך 7 ימים. כתבי הגנה יוגשו בהתאם לתקנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ