אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43409-08-14 ברזלי נ' ביטון ואח'

ת"א 43409-08-14 ברזלי נ' ביטון ואח'

תאריך פרסום : 27/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נתניה
43409-08-14
07/11/2016
בפני השופט:
אלי ברנד

- נגד -
מבקש-תובע:
חגי ברזלי
משיבים-נתבעים:
1. שלום ביטון
2. תמיר ביטון
3. לילך ביטון (אוחנה)

החלטה

בפני בקשת המבקש להתיר לו להעיד את עו"ד איתן קוברסקי כעד הזמה, בעקבות הזמנתו של עו"ד אלכסנדר רינון לעדות מטעם המשיבים, אשר נתבקשה לאחר גמר הבאת ראיותיו.

יש להבהיר כי בתום הבאת ראיות התביעה ולאחר שבמהלך עדותו התייחס המבקש לדברים שנאמרו לו, לגרסתו, על ידי עו"ד רינון, מי שייצג בעבר את המשיבים, ואשר בעקבותיהם – לדבריו – פעל כפי שפעל בקשר ל"הסכם הפשרה" בין הצדדים, ביקש ב"כ המשיבים לזמן את עו"ד רינון לעדות הגם שלא הוגש תצהיר מטעמו והגם ששמיעת הראיות החלה ואף הסתיימה שמיעת ראיות התביעה.

המבקש לא התנגד לבקשה זו.

לאחר תום הדיון הגיש המבקש את בקשתו להעיד את עו"ד קוברסקי, אשר היה במגעים עם עו"ד רינון מטעמו ואשר יוכל, לשיטת המבקש, להפריך את עדותו של עו"ד רינון ככל שזו תסתור את גרסתו של המבקש בענין זה.

המשיבים מתנגדים לבקשה זו בטענה כי מדובר במקצה שיפורים לאחר שהתובע הודיע "אלה עדי" ולא בעדות הזמה, כי הבאת עד הזמה מתאפשרת במקרים חריגים בלבד וכי לא זה המקרה המתאים לכך באשר לאור השמעת עדותו אודות דברי עו"ד רינון נהיה עליו לצפות כי הלה יוזמן להעיד והיה עליו, איפוא, להגיש תצהיר מטעם עו"ד קוברסקי או לבקש לזמנו במסגרת פרשת ראיותיו.

תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כדלקמן (ההדגשה שלי – א.ב.):

"(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה:

(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות".

נמצא כי לבית המשפט שיקול דעת להתיר לתובע לחרוג מסדר הבאת הראיות הרגיל ולהביא ראיות אשר יפריכו את ראיות הנתבע, וברור כי מדובר בהבאת ראיות אלה לא רק לאחר תום פרשת התביעה אלא אף לאחר תום פרשת ההגנה, דהיינו אף בשלב דיוני מאוחר יותר מזה בו מצוי הליך זה.

עוד ברור, איפוא, כי בניגוד לטענת המשיבים העובדה שהתובע הכריז "אלה עדי" אינה מונעת הבאת ראיות מפריכות, אשר התקנה קובעת במפורש כי – ככל שיתיר זאת בית המשפט – ניתן להביאן אף לאחר תום הבאת ראיות ההגנה.

נשאלת השאלה מהם המקרים בהם על בית המשפט להפעיל שיקול דעת זה ולהתיר הבאת ראיות מפריכות, במקרה זה בדמות עד הזמה.

ברע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. אולמי מלכה בע"מ (31.7.2001) קבע בית המשפט העליון (מפי כב' השופט שלמה לוין, ההדגשה שלי – א.ב.) כי:

"מוכן אני להניח, מבלי לפסוק, שנטל השכנוע בדבר הגורם לנזקי שריפה בתובענה המוגשת כנגד המבטח חל על המבוטח; ומקובל גם עלי - כמו על המשיבה - שבעל דין חייב להביא בתורו את מלוא ראיותיו בכל העניינים שבהם מוטל נטל ההוכחה על שכמו מבלי לפצלן. עוד מוכן אני להניח, שכבר מלכתחילה יכלה המשיבה להניח שהמבקשת מייחסת למר ניצן מלכה נטילת חלק בביום מקרה הביטוח ; אכן, גם על יסוד הנחות אלה, רשאי היה בית המשפט, מכוח שיקול דעתו, להרשות למשיבה להביא ראיות מפריכות, כדי לפגוע במהימנותו של עד, שהעיד מטעמה של המבקשת על קיומו של אירוע קונקרטי - לגירסתה בלתי צפוי - שהמשיבה חולקת על קיומו; עדות כזו שהשופט זילברג ז"ל הגדיר אותה כ"עדות הזמה" מותרת היא בגדר תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ "ד-1984; ע"א 73/49 פ"ד ד' 776; והשווה: ע"א 462/72 פ"ד כז(2)744, ומהווה אחת מתכליות התקנה. בנסיבות העניין, היא עשויה אף להיות מכרעת".

נמצא כי עדות אשר מטרתה התמודדות עם אמינות תוכן עדותו של עד מטעם ההגנה, אשר הפתיעה את התובע, מהווה עדות הזמה או ראיה מפריכה אשר בית המשפט רשאי להתיר את הבאתה, בשונה מראיות הנוגעות ללב המחלוקת בין הצדדים אשר אותן על בעל דין להביא על פי סדר הבאת הראיות הקבוע ברישת תקנה 158(א)(1).

סיכום של הדברים ניתן למצוא בפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) יוסף שפירא בת"א (מחוזי ירושלים) 4338/02 ג'ני פרינץ נ. עמיחי נויגבורן ואח' (26.1.2004) בו הוא כותב:

"אחרי שהסתיים סדר הראיות של בעל הדין שכנגד, רשאי בעל הדין שהתחיל להביא ראיות מפריכות, אם ניתן לכך אישור של בית המשפט, במתחם שיקול דעתו. ברם יש להבחין בין ראיות מפריכות, ששייכות במישרין לעניין השנוי במחלוקת, שהבאתן אינה תלויה בשיקול דעתו של בית המשפט, לבין ראיות מפריכות, שאינן נוגעות במישרין לעניין השנוי במחלוקת, ובמקרה זה על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו. עולה מן הפסיקה אפוא, כי ניתן לבחון מהי המדיניות השיפוטית הראויה. מבחינה זו נראה כי הנטייה היא להתיר ראיות מפריכות כאשר יש בעיה טכנית או במקרה של שיכחה, או בגין הפרכת עדותו של עד שאינו דובר אמת, לטענת המבקש. אין זה ראוי, להתיר העלאת ראיות מפריכות, במקרה שמטרת העדות הייתה ל"שפר עמדות"...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ